שלום לכואבת, לא ציינת אם במהלך השנים שבהן היית חולה היו גם הקאות. במידה ולא היו, אין קשר בין הבקע הסרעפתי להפרעת האכילה, הוולוולוס של הקיבה נראה לי סיבוך של הניתוח עצמו. בספרות המקצועית לא מתוארים מקרים של בקע סרעפתי אצל חולות שסבלו מהפרעת אכילה אך ההגיון אומר שאצל חולה שאחד מביטוייה של ההפרעה היה הקאות מרובות יש סיכון גבוה יותר להתפתחות בקע. אישית, עד היום לא נתקלתי בשום מקרה דומה.     

לא היו הקאות  ממכוונות. לא "נפלתי" לבולמיה אלא רק אנורקסיה צומות וספורט אינטנסיבי. הקאות היו לא מרצון כאשר ניסיתי לאכול וכבר הגוף שלי דחה את האוכל , אך לא לעיתים קרובות ושוב אציין שלא מכוונות, אלא כתוצאה של התכווצות הקיבה.לגבי הוולוולוס זה אכן קרה בעקבות הניתוח, אך אני פוחדת שזה יקרה שוב כי עדיין הינני סובלת מעצירויות כרוניות מה שלא היה לפני הניתוח.כיצד ניתן להיפטר מכל הברדק הזה? זה עושה לי פלאשבקים לעבר לתקופות שלא יכולתי/רציתי ופחדתי לאכול פעם זה היה מפחד להשמין היום זה מפחד לכאב...פיזי כמובן...יש פיתרון כלשהו?
תודה רבה על המענה המהיר

לצערי  לא ניתן לתת יעוץ רפואי מבלי לראות את כלל הממצאים ולבדוק את החולה בדיקה מלאה. הפורום יכול לעזור ביעוץ בתשובות עקרוניות, אך לא מהווה תחליף לבדיקה אצל רופא. בהצלחה 

וואו מסכנה את ממש סובלת!!!! אני לא מבינה למה אין לזה פיתרון . לחיות ככה זה מאוד קשה גם לי יש בקע סרעפתי ודלקת בקיבה ואני סובלת מזה המון זמן ורזיתי המון ואין לי חשק לכלום בגלל זה.