דבר ראשון על תתעסקי איתו עם נושא האוכל, ברגע שהאוכל לא יהיה במרכז תנסי   לשכנע אותו ללכת לטיפול בשיחות . שיפנה למישהו לדבר על הבעיות שמטרידות ומפריעות לו .
ושוב,אל תלחצי עליו לאכול כי זה רק ידחה אותו עוד יותר והוא יסתגר.

שלום לך פיגי,
בגילו העציר של בנך יש מקום להפעיל סמכות הורית ולקחת את האחריות בידיים.
אין טעם לנסות להסביר ולפנות אל ההיגיון, כי אין היגיון למי שסובל מאנורקסיה, וגם אין פחד.
האפשרות היחידה שלכם היא לקחת את הסמכות והאחריות ולהתחיל לפעול. למשל, מומלץ לשבת איתו בכל ארוחה ולא לאפשר לו לא לאכול.
אתם יכולים לפנות להדרכת הורים בתחום אם אתם צריכים עזרה.
בכל מקרה בגילאים צעירים כאלה דווקא כן מומלץ שההורים יהיו מעורבים ואף פעילים.
כך נכון גם לגבי פנייה לטיפול. זה לא אופציה, זאת חובתו, כי אתם ההורים ואתם מחליטים.
ראשית ממליצה לפנות לדיאטנית אשר מתמחה בתחום באיזור מגוריכם.
במקרה הצורך ניתן לשלב עם טיפול פסיכולוגי או משפחתי.
בהצלחה,
מיכל