מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאוף! מה אני עמורה לעשות??

אוף! מה אני עמורה לעשות??

24/08/11 2:35
8 תגובות

חזרו אלי מהדסה בקשר לאשפוז.. ואמרו שבסביבות ספטמבר יחזרו אליי.. אבל שהם בודקים אם אין מקרים "חמורים" יותר שמצריכים אשפוז מיידי..



ברור שיש! אני לא מקרה חמור כלכך..אז בטח אני אצטרך לחכות עוד 3 חודשים..



מה אני אמורה לעשות בינתיים?? אוף.. אני מתחרפנת.. ונמאס לי כבר מהכל.. מהבולמוסים בעיקר..



מה שהכי מעצבן אותי זה שאני לא מפסיקה לשמוע על חברות שלי שהיו במחלקה של נוער ואמרו לי שיש שם גם בני 18 ו19.. אז למה אותי לא מקבלים??



מה אני אמורה לעשות כדי לקבל טיפול במדינה הזאת???



טיפול מרפאתי לא יעזור לי.. כי אני צריכה מישהו שימנע ממני את הבולמוסים ההקאות והמשלשלים.. ובמרפאה פעם בשבוע זה לא ילך.. וגם במרפאות יש תור ממש ארוך..



אז מה? להשאר ככה?



נמאס לי מעצמי כבר ונמאס לי מהעולם וההתנהלות המטופשת שלו..


תגובות

מיכל-אפק
24/08/11 11:39

אני מבינה לליבך.

ראשית אני מציעה לך לפנות גם אל תל השומר.

שנית אני רוצה לומר כי גם עוד חודשיים שלושה זה יותר טוב מלוותר.

אני משערת שקשה לך לחיות עם ההפרעה כרגע וגם עוד יום אחד, אבל באין ברירה אחרת אני מציעה לך להתקדם עם הבקשה לאישפוז, גם אם נדרשת המתנה, כי מוטב מאוחר מאף פעם.


me134
24/08/11 15:36

אני גם ברשימת המתנה לתל השומר..

ותמיד יהיו מקרים חמורים יותר.. אז מה אני לא אתקבל אף פעם??

לא יודעת די נמאס לי  להחזיק תצמי.. ואין לי שום תמיכה אז זה עוד יותר קשה ולוותר נראה לי כרגע הדבר היחידי  שיש לי..

אני מחפשת כרגע עוד מחלקות.. מדהים כמה יש של נוער אבל למבוגרים אין בכלל חוץ מהדסה ותל השומר שבסכ"ה זה 30 מיטות בכל הארץ!!! זה מטורף!!

אני אפילו מוכנה להתפשר על מחלקה פסיכיאטרית אבל גם זה אין.. כי באזור שלי יש את שתי המחלקות הכי נוראיות.. איתנים שהייתי שם כבר 3 פעמים ומניסיון זה החמיר את המצב.. וכפר שאול שאני לא מכירה אבל זה לחולי נפש כרוניים וגם קראתי כתבות וכאלה (כי אפילו אתר אין למקום הזה) אז אני מחפשת אולי יתנו לי להתאשפז במחלקה אחרת.. למרות שזה לא האזור שלי.. חשבתי על שלוותה שזה המקום היחיד שהיה כתוב שהם מטפלים גם בהפרעות אכילה.. אני כבר באמת לא יודעת..

גם מרפאות בקושי יש באזור שלי..

sp3030
24/08/11 19:07

אל תאבדי תקווה עדיין! כ"כ קשה להילחם במה שאת עוברת, אבל אסור להיכנע! אם במקום אחד אין אשפוז בהדסה, אל תוותרי ותנסי במקום אחר!....אני מאמינה שאיפה שהוא יקבלו אותך מהר. גם לי נמאס ממה שעובר עליי ומזה שאחרים לא באמת מבינים את זה- אבל תהיי בטוחה שישנם אנשים שאכפת להם ממך. וגם אם אני לא מכירה אותך אישית ,גם לי אכפת ממך מאוד. רק אל תוותרי עדיין...

מיכל-אפק
24/08/11 19:32

אומר לך מניסיון שאת יכולה להיות מופתעת לטובה מבחינת ההמתנה.

אמנם עכשיו אוגוסט וכל הפעילות מאד איטית ועל כן יש מעט אישפוזים.

עם זאת, לא כל מי שנמצאת בהמתנה אכן מתאשפזת כאשר מגיעה תורה.

לפעמים הרשימה מתקצרת בבת אחת כי כמה מטופלים סרבו להתאשפז, גם אם מצבם חמור.

לפעמים אומרים לך כשלושה חודשים ובבת אחת זה הופך לחודש.

מיכל-אפק
24/08/11 19:33

נ.ב. - אצלינו יש גם עדיפות למי שזה עבורה האישפוז הראשון, אם זה המקרה שלך...

me134
25/08/11 1:02

זה אכן האשפוז הראשון שלי והייתי במיון תל השומר לפני כחודש וחצי ושם הפסיכיאטרית אמרה שהיא הכניסה אותי לרשימת המתנה.. מאז אני מחכה.. אולי היא לא באמת רשמה אותי אני לא יודעת..

הכל כלכך מייאש ומעצבן אותי.. כרגע באמת עדיף למות..

מיכל-אפק
25/08/11 8:16

ראשית תרימי טלפון לברר שאת אכן ברשימת ההמתנה.
03-5305105


שנית כאמור בחודש אוגוסט הפעילות היתה נמוכה וכמעט לא היו קבלות חדשות ועל כן הדברים מעט מתעכבים.

אין לי ספק שבקרוב יזמנו אותך.

בהצלחה

יוליול
26/08/11 1:35

אני יודעת שבחודש אוגוסט הרבה יוצאים לחופש אז אין כמעט קבלות במחלקה.
ומניסיון אישי אני יכולה להגיד שבאמת לפעמים יש הפתעות.אני לא ציפיתי והתקשרו אליי מיום ליום שאני יכולה להתאשפז.
אז אל תאבדי תקווה!!!!!!!!!