מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
כמוניקשב וריכוזטיפול נוירופידבק
טיפול נוירופידבק
02/07/11 22:05
10 תגובות
שלום,
יש לנו ילד בן 11, מאובחן ADHD, אינו מטופל תרופתית.
במהלך השנים ניסינו מגוון רחב של תרופות כולל תרופות בייבוא אישי, איך ללא הועיל.
השימוש ברטלין גרם להופעת טיקים בכל חלקי הגוף.
שמענו על טיפול בנוירופידבק, מעוניינים לקבל מידע על טיפול זה ועל הצלחותיו.
נשמח לשמוע מהורים שטפלו בילדיהם בשיטה זו ומהי מידת ההשפעה בתפקוד היומיומי בכלל ואף בזמן הלימודים.
תודה,
איתי
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
Shayt
שלום איתי,
אתה מוזמן לבדוק פורום נוסף שמתעסק בדיוק בנושא הזה - קשב וריכוז בעזרת נוירופידבק
אני לא רוצה לרשום כאן קישור לאתר אחר, כי זה לא יאה,
אז פשוט תחפש : "פורום בעזרת נוירופידבק"...
שי
חנן טסקר
שלום איתי,
האם אתם נמצאים במעקב רפואי אצל רופא מומחה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ?
חשוב להיות במעקב רפואי כאשר נוטלים טיפול תרופתי ובמיוחד כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר.
לגבי טיפול בנוירופידבק, עדין לא ראיתי מחקרים רציניים שמוכיחים את יעילותו הטיפולית.
בברכה,
חנן
ד"ר דורון תודר
שלום,
חנן צודק שצריך להיות במעקב רפואי כאשר נוטלים תרופות !
אבל ייתכן וחנן אינו מעודכן בנושא המחקרים בנוירופידבק,
אני אציין רק כמה מתוך עשרות -
בשנת 1995 פורסם המאמר הראשון שבו בדקו ילדים שסבלו מהפרעת ריכוז וקשב. מחציתם טופלו באמצעות נוירופידבק ומחציתם קיבלו ריטלין. תוצאות המחקר הראו שלאחר הטיפול בנוירופידבק, כל מדדי הריכוז והקשב בקרב שתי הקבוצות היו זהים. המסקנה היתה שטיפול זה יעיל כמו הטיפול בריטלין להפרעת ריכוז וקשב.
ב-2002 פורסם המאמר הראשון שבדק את ההשפעה המתמשכת של הטיפול בנוירופידבק בהפרעת ריכוז וקשב והוכיח כי הישגי הטיפול בנוירופידבק זהים לאלה של ריטלין ונשמרים גם שנה לאחר סיום הטיפול וזאת בניגוד לריטלין, שהשפעתו חולפת לאחר יום.
בשנת 2003 פורסם מאמר שדיווח על מעקב ארוך טווח לאחר טיפול בנוירופידבק בצעירים עם הפרעת ריכוז וקשב, שהוכיח כי הישגי הטיפול נשמרים גם 10 שנים מתום הטיפול.
בשנת 2007 פורסם מאמר בעיתון הילדים החשוב ביותר בעולם המערבי (Pediatrics) , שעל סמך תוצאותיו ממוקם טיפול בנוירופידבק באותה דרגת יעילות כמו ריטלין.
בשנת 2010 פורסם מאמר חשוב ביותר, שהראה כי הטיפול בנוירופידבק מתקן את הפעילות המוחית של ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב וכי לאחר הטיפול מוחם פועל בצורה תקינה וזאת בניגוד למצב טרם לטיפול
בברכה,
ד"ר דורון תודר
חנן טסקר
שלום ד"ר דורון,
ראשית הרשה לי לברך אותך על הצטרפותך לקהילה.
האם תוכל לשלוח לי לינקים למאמרים המדוברים ?
חנן
ד"ר דורון תודר
שלום חנן,
אתה מוזמן להסתכל בקישור הבא,
מצויינים בו שלושה מהמאמרים, עם תקציר המאמרים בעברית, ועם קישור למאמר המקורי.
www.neuroclinic.co.il/Article-ADHD.php
בברכה,
ד"ר דורון תודר
חנן טסקר
לד"ר דורון תודר,
לאחר שקראתי את התקצירים (ב- Pediatrics וב- Journal of Child Psychology and Psychiatry), אני מודה שהמחקרים היו מעניינים ואני הדפיס את הגירסא המלאה שלהם על מנת להעמיק את קריאתי.
אך יחד עם זאת, ישנה בעיתיות גדולה במחקרים שצויינו. מכוון והתוצאות שהתקבלו הוגדרו ככנראה יעילות והן מוטלות בספק בגלל שהן לא הושוו לקבוצת ביקורת כמו : פציינטים שלא קיבלו שום טיפול / כאלו שנטלו ריטלין / או אפילו השוואה של אותה קבוצת נבדקים (ילדים במחקרים המדוברים) כאשר הם נוטלים רטלין ולאחר מכן התפקוד שלהם כאשר הם מטופלים באמצעות נוירופידבק.
אני מקווה שימצאו תחליפים ראויים לרטלין אך בכדי שהם באמת יהיו מועילים יש להוכיח אותם מבחינה מחקרית.
בברכה,
חנן
ד"ר דורון תודר
שלום חנן,
זו טעות זהה בעיני לבדוק כל טיפול הן מהזוית המקבלת בעיוורון והן מהזוית השוללת ללא בדיקה.
התסכול שלי הוא שיש לי תחושה שבמקרה של הפרעות הקשב והריכוז מתקיימות שתי הטעויות,
הרבה טיפולים מתקבלים "כי מאמינים בהם", ואיפה המחקר הבסיסי שיוכיח שהטיפול המוצע אכן עוזר מעבר ל 40% פלסבו אפקט ?
ומצד שני נוירפידבק נדחה על הסף ללא בדיקה.
ולעצם הענין:
המאמר השלישי בדף היה מבוקר. כלומר כן הייתה קבוצת בקרה שטופלה באמצעות תוכנה זוכת פרסים לשיפור קשב.
בנוסף, ב2009 פורסם מאמר שהוא מטאנליזה. על 1200 ילדים. בערך חצי מהם השתתפו במחקרים מבוקרים שאר ה 700 השתתפו במחקרים שבהם ההערכות היו "לפני ואחרי" הטיפול.
המחשב הנייד שלי בטיפול וכל המאמרים נמצאים שם (חיים קשים).
אני אעדכן את האתר שלי ואכניס את הקישורים לכל המאמרים הללו ואז אודיע בפורום.
בינתיים יש באתר שלי קישור לעמוד הבית של האגודה הבינלאומית למחקר וטיפול בנוירופידבק.
הקישור הוא לדף המכיל רשימה גדולה של מאמרים בתחום - אתה מוזמן לבדוק בינתיים.
להתשתמע,
ד"ר דורון תודר
חנן טסקר
לד"ר תודר ולמירב,
אין לי שום בעיה עם מציאת תחליפים לטיפול ברטלין.
אני לא חסיד אדוק של הרטלין, ואם ימצא טיפול תחליפי במקומו אני אהיה מאושר. מכוון וישנם אנשים אשר לא מגיבים טוב למתילפנידאט ולכן ממשיכים לסבול בלי יכולת להיעזר בשום טיפול.
אך יחד עם זאת, מכוון ומדובר בתחום שהוא מאוד רווחי ושיש בו הרבה מאוד כסף. אז הוא מושך אליו הרבה מאוד גורמים שונים אשר מציעים תוכניות טיפול שונות שמבטיחות הצלחה. בפועל, חלק מאותם תוכניות עוזרות (אבל לא באותה רמה כפי שהובטח) ואילו אחרות לא עוזרות בכלל. עקב כך יש צורך להשתמש במחקר מדעי ובכלים מסודרים על מנת להעריך את יעילות הטיפול.
חלק מאותם הכלים הם קבוצות הביקורת וההשוואה לטיפולים אחרים. כיצד אפשר לטעון שטיפול X הוא יעיל כמו רטלין כאשר הוא לא הושווה לקבוצה שקיבלה רטלין או אפילו לכאלו שקיבלו פלצבו ?
אני מתנצל אם אני נשמע תוקפן, אך אני רואה הרבה מאוד טיפולים שמוצעים לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז והם לא יעילים ואנשים משלמים עליהם הון תועפות והכסף בסופו של דבר נזרק.
אני לא כותב שנוירופידבק הוא שטות. אבל אני כן כותב שעוד לא יצא לי לראות מחקר מבוסס שמוכיח את יעילות הטיפול בנוירופידבק.
בברכה,
חנן
אמא של ילד חמוד
אם הריטלין גרם לתופעות לוואי יתכן מאוד שקבלתם מרופא קופת חולים את הריטלין הכי זול, שמיוצר פשוט באופן מיושן.
קיים היום ריטלין בכמוסות [שאפשר גם לערב אותו בתוך האוכל בלי שהילד יאלץ לבלוע כדור] שתופעות הלוואי שלו פחות קשות וההשפעה שלו הרבה יותר טובה.
הבעיה היא שקופת חולים אינה מוכנה לממן אותו, צריך להשיג מרשם מרופא פרטי, או רופא של הקופה שמוכן קצת להתאמץ, [סליחה אם העלבתי את רופאי קופ"ח, אבל הבן שלי טופל במשך כמה שנים באופן עלוב, עד שהבנו שרפואה בישראל היא רק לעשירים] ולקנות באופן פרטי.
חנן טסקר
שלום לאמא של ילד חמוד,
תופעות לוואי עקב נטילת רטלין יכולות להתרחש עקב 2 סיבות עיקריות :
1. ישנו אחוז באוכלוסיה אשר אינו מגיב טוב למתילפנידט (החומר הפעיל ברטלין) ועקב כך נגרמים להם תופעות לוואי שונות. אנשים אלו נאלצים לקנות תחליפים אחרים לרטלין, אשר מאוד יקרים משום שהם מיובאים לארץ ע"י גורמים פרטיים ולא ע"י קופות החולים. בנוסף לכך, בעולם קיימים סוגים שונים של תרופות לטיפול "בהפרעת" קשב וריכוז. תרופות אלו יעילות יותר וגורמות להרבה פחות תופעות לוואי מהתרופות שמצויות היום בארץ.
2. בניגוד לתרופות אחרות אשר יש לקחת מינון קבוע (כמו לדוג' דקסמול כאשר מצוננים) ברטלין אין כך הדבר. כול אדם הנוטל רטלין צריך לקחת את המינון האופטימלי שנקב לו בזמן האבחון. המינון נקבע ע"פ מדד ראשוני של משקל הנבדק + בדיקה ממוחשבת אשר בודקת את יעילות המינון הנלקח (בד"כ בדיקת TOVA). החלק הזה מאוד חשוב, מכוון ואם לא נוטלים את המינון האופטימלי יכולים להיווצר 2 תופעות :
א. כאשר נוטלים תת-מינון (לדוגמא מבוגר ששוקל 100 ק"ג ונוטל 10 מ"ג של רטלין "רגיל") אז תתרחש הרעה של תסמיני "ההפרעה" כמו רגזנות, מוסחות גבוהה מהרגיל ועוד...
ב. כאשר נוטלים מינון גבוהה מהרגיל (לדוגמא ילד ששוקל 30 ק"ג ונוטל 25 מ"ג של רטלין "רגיל") אז יתכנו תופעות כמו אפטיות, ישנוניות ועוד...
בנוסף לכך, בתשובתך נגעת בנקודה מאוד רגישה והיא למי לפנות לטיפול. השוק מוצף באנשי מקצוע אשר מאבחנים ומטפלים "בהפרעת" קשב וריכוז. אך לצערי הרב, לא כולם עברו הכשרה מתאימה לכך. והם מתייחסים אליה כאל כול "הפרעה" אחרת שהם מכירים ומטפלים בה ולא מבינים "שהפרעת" קשב וריכוז היא דבר יחודי מכוון והיא משפיעה על כול תחומי החיים. דבר זה מוביל לאבחון וטיפול שגוי באנשים שבאו אליהם, אשר מוביל לתסכול מצד אותם אנשים אשר לא מטופלים כראוי.
אני ממליץ לך לקרוא מדריך שכתבנו בנושא http://camoni.xnet.co.il/index.php?idr=400&p=4975&pt=195
בברכה,
חנן