אני מסכים איתך שהיד קלה על ההדק. לכאורה לא חשוב השם העיקר הגישה והטיפול אבל מתברר שברגע שמושמת התווית נוצר גם קיבעון לגבי הגישה הטיפולית.
הרפואה המודרנית מצטיינת מאד בקיטלוג המחלות תחת תסמונות ופרקים בספרי הלימוד אך במציאות התסמונותץ הנשימתיות בילדים קטני וגם במבוגרים מכסות את כל הספקטרום שבים שחור ולבן 
באופן מעשי מה שקורה הוא שילדים עם נזלת ושיעול טורדני עקב כך מאובחנים כאסמתיים - מקביל טיפול באינהלציות והרופאים "שוכחים" לטפל בגורם העיקרי בנזלת ובאלרגיה.
כך למשל מה שכונה אצלכם "דלקת ריאות" ייתכן היה ביטוי לאלרגיה ולא לזהום חיידקי - אבל זו רק אפשרות ...
.
כיוון שמדובר בספקטרום רחב של ביטויים האיבחון המדוייק קשה לפעמים ויש צורך במיומנות רבה שמבוססת על הקשבה ומעקב אחר הילד
הטיפול נבחר על פי חומרת הביטויים והמקור שלהם 
חשוב שתדעי שמה שנכון עבור בנך השבוע יהיה לא תואם בעוד חודש או אפילו פחות - יש דינמיקה רבה ולכן חשוב להשאר תמיד עם היד על הדופק ובמעקב של רופא מומחה

ההשלכות של המחלה עצמה אינן משמעותיות לטווח ארוך ודווקא מהטיפול התרופתי יש להזהר כמו למשל שימוש רב בסטרואידים או במרחיבי סמפונות שלא לצורך.
ב ה צ ל ח ה 

זה כל העניין, שצריך רופא טוה והעל ניסיו שחושב גם מעבר לקופסא.
סך הכל הטיפולים הם בטוחים לשימוש גם עם מגזימים אך כמובן שייתכנו תופעות לואי וסיכונים מסויימים ולכן תמיד כדאי לבחור בטיפול המינימלי האפשרי
בה צ ל ח ה
ד"ר קובי שדה