שלום לך,

הכדורים הללו נוגדי הדיכאון אינם ממכרים. העובדה שציינת כי הם נעשים פחות אפקטיביים עם הזמן אינה תואמת את הידוע לי אודותם. להיפך משפחת כדורי זו, משתבחת באפקטיביות שלה עם הזמן. מתחילה להשפיע לטובה אחרי שבועיים שלושה ומגיע לשיאה רק אחרי כמה חודשים.

אמנם אין מתמכרים לכדורים הללו אולם כמו כשמתחילים לקחתם בהדרגה כך גם מפסיקים לקחתם בהדרגה.

אני לוקחת סרוקסט שנה. הורדתי את המינון בהדרגה, ובמשך החודש האחרון לקחתי רבע כדור ליום. אבל כשהפסקתי לגמרי, לפני שבוע, התחילו תופעות גמילה קשות. כאיבי ראש, בחילות, חולשה, כאבים בכל הגוף, סחרחורות, קשיים בהרדמות, ושלשול.
אולי מישהו יודע כמה זמן נמשכות תופעות הגמילה?
אני די נחושה להגמל, אבל מודאגת מכמה זמן זה לוקח.

שלום ..... לאלה שנגמלים מהתרופות ssri ...... אפשרי להיגמל אך קשה מאוד ללא הדרכה.... אבל לא להתייאש..... אני נימצאת בגמילה כ8 חודשים... מצאתי את עצמי בגהנום עד שמצאתי פתרון לבנתיים ברפואה סינית ....... אתם חייבים לפנות לבקש הדרכה מנוגדי דכאון.... אני עדיין לא השתקמתי לגמרה... אבל יש שיפור... בהצלחה

עכשיו אני חודשיים אחרי הכדור האחרון ואני מרגישה בסדר.
אני מקווה שהכל כבר מאחורי.
מדי פעם אני מרגישה חרדה קלה אבל לאחר מספר שניות אני מתאוששת וזה עובר, כך שב99% מהזמן אני מרגישה טוב.
בעצם זה נראה לי מצב תקין. אני מקווה שזה ימשיך ככה ולא יהיה יותר גרוע.
שאר התופעות חלפו לגמרי.
אני החלטתי החלטה מאד חזקה שאני לא חוזרת לכדורים האלה בשום אופן, ואני מקווה שגם את תצליחי לעשות זאת.
זה אפשרי.
בהצלחה!

בהצלחה.

עד כמה שידוע לי ההגדרה אינה תופעות גמילה או תסמונת גמילה. אולם זה נכון שיש להפסיק את הכדורים בהרגה מתונה ביותר, כשמחליטים להפסיק.

קורדליה כל הכבוד לך.... אל תתקרבי יותר לפסיכיאטרים ורופאי משפחה שבקלות מחלקים כדורים כאלה לאנשים בריאים.... את זה חייבים לקבל אנשים עם דכאון כרוני תורשתי... שיש להם אנשים במשפחה עם אותה בעיה... אבל אם היית  בסכ הכל בריאה בהתחלה עם דכאון קל אין שום סיבה שתהרסי את עצמך בסמים פסיכיאטרים! בסופו של דבר אם תרגישי שהחמרה בגמילה שלך יש המון דרכים לעזור לך וזה לא פסיכיאטרים..... בהצלחה....

שלום,

אל נא נעשה הכללות. האינדיקציה לנטילת כדורים אינה דווקא תורשה או אנשים לא נורמליים. גם אנשים נורמלים סובלים מדיכאון.

שלום,
למרות שכאשר נזקקתי לסרוקסט הוא עזר לי והוציא אותי מהבעיה בה הייתי, בכל זאת, אני שמחה שהצלחתי אחרי שנה להיגמל לגמרי.
היכרתי אנשים רבים שממשיכים לקחת את התרופה למרות שהם כבר לא זקוקים לה, פשוט כי קשה מאד להגמל. חבל שהפסיכיאטרים לא מתייחסים מספיק לבעית הגמילה, ולא מעודדים מספיק את הפסקת התרופה כאשר כבר אין בה צורך. יש לי שתי חברות שממשיכות זמן רב לקחת תרופות פסיכיאטריות למרות שהתנהגותן תקינה לחלוטין זמן רב. לתרופות האלה השפעות לוואי ובסך הכל הם רעלים לגוף ועדיף להתנקות מהם ולתת לגוף לפעול בצורה נקייה מתרופות. הפסיכיאטרים של החברות שלי המליצו להן להמשיך לקחת את התרופות בטענה שאם טוב להן, אז בשביל מה לעשות שינוי. לדעתי הם טועים.

שלום קורדליה את צודקת..... אל תשכחי שרופאים מקבלים אחוזים בשוק התרופות..... אז משתלם להם שמטופלים שלהם ישמשיכו עם התרופות.... אל תחזרי בחיים ליטול סרוקסט.... לקחת אותו רק שנה זה כלום ועדיין קל להיגמל משימוש של שנה בלבד.....מאוד שמחה בשבילך...כי במקרים של כמה שנים לקיחת כדור... להיגמל = כגמילה מסמים ......מאוד קשה ולפעמים גם בלתי אפשרי לדעתי.....ולמה הרופאה שלי אמרה לי שזה לא ממכר לא ברור לי כשזה תרופה כימית שכן ממכרת.....עובדה שבתחילת בגמילה היו לי תופעות כמו התכווצויות שרירים , כאבי עצמות בכל הגוף.....תחושות קור נוראי אפילו כשלכולם חם.....כבר לא מדברת על תופעות נפשיות שהיו..... ברוך השם זה מאחוראי ... הסיוט נגמר... תודה לרפואה סינית

אני בהחלט מסכימה שסרוקסט היא תרופה ממכרת למרות שגם הרופא שלי טען בפרוש שהיא לא ממכרת.
אני אומרת את זה גם מהנסיון שלי, מהתגובות הקשות והממושכות יחסית של הגמילה שהיו לי,
שכללו בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, וכאבים בכל הגוף. תופעות אלה לא היו לי לא לפני השימוש בסרוקסט,
ולא עכשיו. אלה תגובות ספציפיות לגמילה. בנוסף לכך ראיתי באינטרנט הרבה מאד תגובות של אנשים
בארץ ובחו"ל שמדווחים על אותן תופעות גמילה.
גם ראיתי שהוגשו תביעות משפטיות על כך נגד חברת התרופות גלקסו סמית קליין.
אני מנסיוני לא שמעתי ספציפית על רופאים שמקבלים שוחד מחברות תרופות, אבל יתכן שהדבר אכן כך.
מכל מקום תעשיית התרופות היא עסק רווחי מאד שמנסה לדחוף את תרופותיו בכל כח ובכל אמצעי.
וברור שהם מעגלים פינות, מתעלמים ממה שלא רצוי להם, ומוכנים לפתות רופאים אם יהיו מי שיתפתו.
תודה לאל שזה מאחורי ואני שמחה מאד שגם מאחוריך. ויופי שהרפואה הסינית עזרה לך. גם לי היא עזרה רבות.

 שלום לכולם.
אני לוקחת לוסטרל/סרנדה כשמונה חודשים במינון 200 מ"ג בחודש וחצי האחרונים ירדתי בהדרגה עד ל50 מ"ג ולפני כמה ימים הפסקתי לחלוטין.
מאז אני מתקשה לישון, כאבים עזים בפנים , בראש ובשרירים, תחושת ערפול וסחרחורת ולפעמים גם הקאות.
זה נורמלי??

היי קורדליה.... רציתי לשאול מה שלומך? האם מצבך ממשיך להיות יציב? וכמה זמן היית בטיפול עוזר ברפואה סינית? לפעמים יש לי התקפים קצרים עדיין בגמילה שלי....אבל לא משהו נורא.... אפשר לסבול....

שלום לך ותודה על שאת מתעניינת בשלומי.
כן, אני בסדר, תודה לאל. מדי פעם יש התקפים קצרים, אבל הרוב בשליטה מלאה.
אני מאד שמחה שגם אצלך המצב הוא כזה שאפשר לסבול.
אני חושבת שאת צריכה להיות מאד גאה שהצלחת להגמל, עמדת בפיתוי ולא חזרת לכדורים.
רק ההרגשה להיות נקיים היא הרגשה נהדרת ששווה את המאמץ.
לדעת שאנחנו מצליחים באתגר, חיים את החיים האמיתיים, ועומדים בכך.
ואני מקווה שמצבך ישתפר עוד.

עשיתי דיקור סיני לחרדה אבל זה לא עזר לכאבים זה רק הרגיע.
עכשיו ירדתי במשך חודשיים בהדרגה בכדורים אבל לפני כמעט שבוע הפסקתי לגמרי ומאז אני מרגישה ממש נורא!
תחושת ערפול במשך כל היום ומעין שריפה בפנים ובראש.

מה המלצותייך? חודש וחצי לשרוד את זה אני אצא מדעתי

שלום לכולם, לפני כחודש וחצי לערך הפסקתי את הכדורים אחרי תקופה של כמה שנים. היה לי מאוד קשה בהתחלה הייתי מאוד עצובה ובכיתי המון. האמנתי מאוד בעצמי שאני יכולה לעבור את זה ואני רוצה לחיות בלי כדורים. היה שלב שכמעט ונשברתי ואמרתי לעצמי שאולי אני אחזור לכדורים כי היה לי מאוד קשה. עברתי גם את השלב הזה. אני הולכת לשיחות פעם בשבוע שזה מעין טיפה בים אבל זה גם עוזר אני פורקת שם הכל בוכה המון ומדברת על דברים שמציקים לי. צריך איזושהי עזרה תמיכה כל שהיא כדי לא להיות לבד בכל זה. אני עדיין מרגישה פה ושם חרדות קטנות אבל לא כמו פעם. ועוד משהו חשוב, היום אני לוקחת דברים אחרת ממה שלקחתי בעבר. זאת אומרת, שאם פעם הייתי לוקחת ללב דברים מסויימים היום אני משתדלת לשים אותם במקום אחת ולא להכאיב לעצמי. הגמילה מהכדורים מביאה אותך לחשיבה אחרת לגבי החיים ולגבי דברים מסויימים. אני עברתי איזה שינוי פסיכולוגי חשוב מאוד וזה מה שרציתי לנקות את עצמי ולהתחיל פחות או יותר מחדש. הכדורים היו טובים לתקופה מסויימת והיום אני רוצה להתמודד עם החיים בלעדיהם. אין ספק שהכדורים טובים מאוד לתקופה של חרדות קשות ודיכאון ובלעדיהם לא הייתי יוצאת ממצבים קשים שעברתי ואני נותת להם את הכבוד הראוי להם. אני מאחלת לכולם המון בריאות נפשית ופיזית.

אני חושבת גם כן שהכדורים טובים לתקופה מסויימת, אבל חשוב מאד להוריד אותם כשאפשר, להתמודד ולחיות את החיים האמיתיים.
זה לא קל בכלל, ובתקופה הכי קשה צריך פשוט להאמין שזו תקופה וזה יעבור.
 השלושה שבועות הראשונים הכי קשים, ואחר כך זה משתפר בהדרגה.
כמובן שזה תלוי איזה כדורים, כמה זמן נוטלים אותם וכו', אבל בסך הכל אני מאמינה שאפשר להגמל מכולם.

 אני לא אמרתי שהכדורים לא טובים לדיכאון וחרדה, השאלה שלי היא אחרת..
אני מסתדרת מבחינת חרדה ודיכאון בלי הכדורים אבל יש לי כל מיני תופעות פיזיות שמאוד מדאיגות אותי כבר כמעט שבוע.
זה נורמלי?
זה עובר אחרי הרבה זמן או מעט זמן?

שלום לך ריקי,
בקשר לתופעות הגמילה, אלה רבות ושונות וקשות ביותר.
הבעייה שברוב המיקרים התופעות האלה לא מופיעות בעלון של התרופה, וגם הרופאים ברובם לא מוכנים להודות בקיום שלהם.
בהתחלה כשהופיעו התופעות הקשות האלה לא ידעתי מאיפה צצו לי. לא ידעתי מה לעשות ולמי לפנות.
חפשתי באינטרנט בעיקר באנגלית ששם יש יותר מידע, ומצאתי שאנשים רבים מדווחים על תופעות שונות ומשונות כתופעות גמילה מתרופות,
אפילו מדווחים על כך שחלק מהתרופות האלה ממכרות למרות שגם המידע הזה לא מופיע בעלון התרופה.
יש גם רופאים, וגם פה בפורומים יש רופאים, שבמקום להסביר לפציינט שאלה תופעות לוואי, אומרים לו שהמחלה שלו חזרה,
ומחזירים אותו לתרופה.
תופעות הלוואי האלה חמורות ביותר וקשות ביותר, אבל למזלנו עם הרבה אמונה וסבלנות הן עוברות.
כפי שכתבתי שלושת השבועות הראשונים היו אצלי הקשים ביותר, ואז זה חלף בהדרגה.

היי ריקי... מה מצב..... תראי אני לא עשיתי דיקור סיני... אבל קיבלתי תוסף תזונה סיני טבעי.... וזה הוריד לי התכווצויות שרירים וכאבים בגוף.....יש כל מיני אופציות להיעזר בגמילה..... אצלי למשל התקופה הקשה הייתה במשך 8 חודשים! זה היה בצורה של עליות וירידות...... פעם טוב פעם רע......רק אחרי 8 חודשים בלי שום עזרה פניתי וקיבלתי תוסף תזונה הזה לחודשיים .... ומצבי השתפר.... כל אחד והגוף שלו וסוג התרופה שלו ומשך שימוש בה......אבל כן מרגישים בסוף טוב בגמילה כי מרגישים חיים אמיתיים..... וגם סוף סוף חזרתי למשקל הגוף האמיתי שלי רזיתי וזה משמח......בקיצור תחשבי שיש אנשים שנגמלים מהזרקות סמים וקוק ומצליחים! אז מה זה נוגד דכאון....... תיעזרי גם בחברה צמודה בתקופה הזאת.... סביבה של אנשים תומכים זה חשוב......לי אמרו גם שצריך לעשות ספורט ולאכול בריא......בהצלחה

 תודה רבה רבה זה קצת הרגיע אותי למה אני ישר מפחדת שיש לי משהו פיזי/בריאותי.
זה תחושות ערפול מאוד מוזרות, כאבי ראש חדים וכדומה.
אקח את העצות ואיישם אותן
תודה רבה ושבוע מצויין
:)

 תודה רבה רבה זה קצת הרגיע אותי למה אני ישר מפחדת שיש לי משהו פיזי/בריאותי.
זה תחושות ערפול מאוד מוזרות, כאבי ראש חדים וכדומה.
אקח את העצות ואיישם אותן
תודה רבה ושבוע מצויין
:)

שלום רב,

בעקבות משבר אישי (ולדעתי בכלל לא היו צריכים לתת לי כדורים...)לקחתי כשנה וויפאקס ובמשך חודשיים הפסיכאטר נתן לי גם סימבלטה. התחלתי בהליך גמילה הדרגתי ביותר ובחודש וחצי האחרונים אני על מינון מינימלי. החלטתי להפסיק עם הכדורים כי לא הרגשתי שזה עוזר לי,אולי עזר לי תקופה קצרה אבל אח"כ המצב נהיה יותר גרוע משהיה לפני שהתחלתי. הסיבה העיקרית שהחלטתי שאני לא רוצה שום קשר עם הכדורים היא שעליתי במשקל בצורה משמעותית, וזה כשלעצמו גורם לי לדיכאון. המוזר הוא,שהכדורים דווקא דיכאו לי את התאבון, אכלתי פחות ועליתי במשקל. גם שניסיתי לרדת לא הצלחתי . לפני שהתחלתי עם הכדורים הייתי רזה מאוד והייתי יורדת במשקל בקלות. האם למישהו יש ניסיון בזה? האם אחרי שמפסיקים לגמרי חוזרים למשקל שהיה לפני או שיכול להיות שהכדורים משבשים משהו בגוף וימי הזוהר שלי כבחורה רזה חלפו מהעולם....

היי, אני בתהליך גמילה מסרוקסט אחרי 5 שנים... הגעתי למצב של רבע כדור כל יומיים ונתקפתי בפחד וחרדה שבוע רצוף... לכן החלטתי לחזור קצת למינון של יום חצי יום רבע... כדי להירגע ולהתחיל שוב משם... אני משתמשת גם באלפא מד תוך כדי. שיכול להיות שעזר כי עד השלב הזה לא הרגשתי שום תופעת לוואי... אני מקווה שאצליח להיגמל כי אני לפני חתונה ומעוניינת להביא ילדים. אם מישהו כאן עבר גמילה מסרוקסט אחרי 5 שנים אשמח לדעת ומה השלבים שעשה? ובמשך כמה זמן כל שלב? 

הי תקווה, קודם כל אני מציעה לך לפתוח פוסט חדש. כך בקשתך לייעוץ תהיה בולטת יותר ותביא ליותר התייחסויות. לעצם השאלה, כל אדם מגיב אחרת לטיפול התרופתי ולתופעות הלוואי שלו, כך שמה שאחרים חוו הוא לאו דווקא מה שיקרה לך. הכתובת הכי טובה לדעתי הוא הרופא המטפל שלך. אני משערת שהוא זה שמנחה אותך כיצד לרדת במינון, נכון? אם את עושה את הגמילה על דעת עצמך, בבקשה פני בהקדם לרופא שינחה אותך איך לעשות זאת. לפי התגובה שלך להורדת המינון, הוא גם יוכל לתת לך הערכה לפרק הזמן של הגמילה. דבר נוסף אני רוצה לייעץ לך, בידקי כבר עכשיו, לייתר בטחון, אלו תרופות ניתן לקחת בזמן הריון, כדי שאם תזדקקי להן, תהיי מוכנה מראש. מקווה שסייעתי, שירי

שירי תודה רבה שהגבת לי והמילים שלך עשו לי טוב אני באמת די הולכת לאיבוד בין מה שאנשים כותבים שהם חווים וזה די מרתיע אותי... תודה על הייעוץ אפעל לפי מה שהמלצת

גם אני כמי שחיה עם כדורים נגד דיכאון שנים רבות הבנתי שהדיכאון עדיין שם עם או בלי הכדור ולכן העבודה העצמית היא תמידית. אני עברתי גמילה מהכדורים בעזרת מישהי שבנתה לי תוכנית - כי כמו בחיים, אם אתה לא יודע לאן אתה הולך אתה תגיע לשום מקום. אם את צריכה עזרה אני אתן לך את המייל שלה, היא הקדישה הרבה זמן מחייה לעזור לאנשים להיגמל, לאט לאט ובבטיחות. Maoreli@gmail.com  

זיו יקר. נראה ששאלת הגמילה מכדורים נוגדי דיכאון וחרדה ממשיכה להעסיק רבים. לרוב אין בעיה ב"גמילה" מן הכדורים. הפסקה צריכה להיעשות לפי הנחיות רפואיות, בהדרגה ובעדינות, להרגיל את הגוף למינונים הולכים ופוחתים עם הזמן. במידה וישנו קשי ניתן להיעזר לתקופת ה"הפסקה" בכדור אחר (אם לדוגמה עולה עצבנות קשה או קשי להירדם וכד'). כדורים נוגדי דיכאון וחרדה אינם ממכרים ובדרך כלל הפסקתם איננה מעוררת כל בעיה. בהצלחה לכל מי שמנסה ולא לפחד...

אני שתיתי ריספרדל במשך שנתיים ורסיטל.במשך השלוש שנים ששתיתי כדורים פסיכיאטרים החליפו לי מספר פעמים את הכדורים וכל השינויים עשו לי לא טוב.החלטתי להפסיק את הכדורים ועברתי חודש מאוד קשה הרגשתי בחילות כאבי ראש חוסר תיאבון לא ישנתי בלילה.אבל אני לא רוצה לחזור לכדורים

שלום לכל המנסים להיגמל

אני לוקחת סרוקסאט כבר 14 שנה כתוצאה מדיכאון לאחר לידה.

לפני שנה וחצי ניסיתי להיגמל.הגמילה היא קשה מאוד .פעמיים ניסיתי להיגמל .בשתי הפעמים הייתי כבר בלי הכדור בגוף במשך שבוע לאחר גמילה מאוד איטית של 9 חודשים בערך.את הגמילה הפסקתי כתוצאה מכך שהגוף היה כל כך מתוח שלא הצלחתי להירדםכמה ימים.לכן חזרתי לכדור.

מלבד זאת הגמילה כוללת תופעות גמילה רבות מאוד,למשל:פתאום התשוקה למין מתעוררת באופן קיצוני,כל הרגשות שהיו חסומים בתקופה בה לקחתי את הכדור מתעוררים.למשל לא יכולתי לבכות ופתאום אני בוכה,עצבנות,מצבי רוח,והתקפי חרדה שבאו לקראת סיום הגמילה.

משני נסיונות הגמילה שלי למדתי מספר לקחים :

א-להיגמל בתמיכה של פסיכיאטר צמוד.כי למשל אצלי בגמילה זה לא היה ובדיעבד לאחר ששוחחתי עם פסיכיאטר על כשלון הגמילה שלי הוא אמר לי שכאשר לא נרדמתי הייתי פשוט צריכה לקחת כדור שינה ולא לחזור לכדור.כמו כן אם יש פתאום התקף חרדה מייד ניתן להרים טלפון ולקבל תמיכה ועצה מה לעשות

ב- רצוי לעשות את הגמילה עם מישהו נוסף שגם מעוניין להיגמל.כך תרגישו שאתם לא לבד ותחזקו אחד את השני.

ג-הגמילה צריכה להיות מאודמאוד איטית.תלוי כמובן בכמה שנים נלקח הכדור.ככול שלקיחתהכדור הייתה יותר שנים כך גםהירידה תהה הדרגתית יותר.יש לרדת בקצב של שנה לפחות כאשר מדובר על לקיחה של 15 שנה .

ד-הרופאים ממליצים לרדת רבע כדור כל שבוע אבל זה לא נכון!!!זה מהיר מאוד.לרופאים אין שמץ של הבנה בגמילה מכדורים.הם אלופים במתן מירשמים אבל בתהליכי גמילה אין להם שמץ שלמושג.מה גם שהם אומרים שאין התמכרות וזה שקר מוחלט!!!הכדורים הללו ממכרים ביותר!!

ה-אם את או הוא רוצים להיגמל עשו זאת רק בתקופה רגועה.לא למשל בתקופה של משבר בנישואין או לאחר לידה וכד,.וזאת למה?כי תקופת הגמילה היא לא קלה בכלל ולכן לא צריך להוסיף עליה קשיים נוספים.

ו-מי שלוקח כדורים פסיכיאטרים זמן קצר ומרגיש טוב שיינסה לרדת מהם כי ככול שהזמן עובר הירידה מהם קשה עוד יותר אבל כמובן רק בהשגחה של רופא ובהדרגה!!!!

אני לא מוותרת!!אני אגמל !!!! משני נסיונות שלא צלחו הפקתי לקחים רבים! אני רוצה לחיות ללא כדורים אני מאמינה בכל מאודי שאני יכולה.המשכתי לקחת כדורים אלה שנים כילא ישבתי בכלל שהם מזיקים וממכרים.

אני זוכרת יום אחד -לאחר שכבר הייתי שבוע בלי כדור -הרגשתי אושר שבחיים לא חוויתי-הרגשתי חופש ושלווה שאני רוצה שייחזרו לחיי.

הכדורים גורמים לכהות ריגשית, ןלעייפות .הם פוגעים בזיכרון בצורה משמעותית ומדכאים את היצירתיות.וזאת אני יכולה להגיד לאחר 15 שנה.

אני מחפשת שותפה שמעוניינת לעבור איתי גמילה.בליווי של פסיכיאטר צמוד כמובן. 

אני חושבת שהגמילה תהיה הרבה יותר קלה ביחד.

מחכה לתגובה

אני ממש לחוצה חברים בבקשה צריכה את עזרתכם

דחוף אני נוטלת אפקסור 300 כבר מעל שנה ובעיקרון הכל טוב אבל נתקלתי בכמה אנשים שזה הפסיק להשפיע עליהם וכאשר הם ניסו להיגמל מאפיקסור חרב עולמם הם הפסיקו לעבוד וממש תיארו את זה כגמילה מהרואין אני בפחד מוחלט על זה עכשיו חייבת לדעת האם פה מישהו ניסה להיגמל מאפיקסור בכמות שלי ?????

ליל יקר. מקווה שהחברים כאן יענו לך ובכל זאת קחי בחשבון שכל גוף מגיב אחרת ונסיון של האחד בהחלט לא מחייב את הגוף שלך לעבור את אותם התסמינים אם בכלל...ישנם כאלו אשר הפסקת הטיפול התרופתי לא עוררה כל סימפטומים...

למי שלקח תוסף סיני שעזר לו

איפה משיגים בבקשה

 כאבי ראש, סחרחורות, וכאבים בכל הגוף. תופעות אלה שיש לי יכולות להיות בגלל 5 שנים קלונקס?

הארור  הזה

שלום, אחרי שנים של כדורים. בשנים האחרונות סימבלטה, הפסקתי לפני כ4חודשים. מרגישה רע, חרדה מתמשכת. קשה לי לתפקד.
למישהו יש נסיון דומה???

נעמה יקרה . האם הסימבלטה סייעה לך? ההישנות של החרדה יכולה להיות חזרה של החרדה ש"שותקה" ע"י התרופה ולאן דווקא קשורה לגמילה. מדוע החלטת להפסיק?

התחלתי השבוע גמילה מלוסטרל לאחר 4 שנים...מרגיש כמו "קצרים" כאלה בראש...חוצמזה בינתיים טפו טפו תענוג...כ"כ שמח להפסיק עם זה!!!
טיפ קטן שקיבלתי: לקחת הרבה אומגה 3, ויטמין B, ויטמין C, מגנזיום.
בנוסף המליצו לי על St. Wort John (היפיריקום) שזה תחליף טבעי לתרופות האלה (עדיין לא ניסיתי כי זה בכל זאת עושה את אותו הדבר...משמע...מטפל בסרוטונין)...מישהו מכיר? ניסה?

טיפ אחרון - ספורט והרבה!!! תמצאו ספורט שאתם אוהבים ותקפידו על זה...זה מוציא מכל דיכאון שהוא...אני אישית שוחה...בים!

בהצלחה לכולם...תהיו חזקים!

הי מיזה כשנה וחצי לאחר ניתוח פריצת דיסק שלא הצליח, ובנוסף השאיר אותי עם פגיעה עיצבית,כאב נירופתי כרוני, שכניראה עמיד לטיפול, לאחר הרבה טיפולים שלא הצליחו, טופלתי בטרמדקס 300 אוקסיקונטיו40 מ"ג פרקוסט, וכן קלונס לוריון וסטלנוקס סימבלטה, ליריקה,אלטרול, בקיצור את כל הפח אשפאה שיש לרפואה לתת, העיקר שהלקוח היה מסומם וישתוק, לכן למרות הכאבים העזים עשיתי הפסקה בבת אחד  של כל התרופות (האופיאטיפם לנגלה הראשונה)  אני יודיע שזה מעשה לא כל כך חכם אבל אני כבר בתוך זה 4 ימים שהם כמעת מות
בגדול הבעיה הגדולה שלי היא שאני לא יושן כבר שלוש לילות, לילה ויום, אין בכלל שינה, ניסתי להכפיל את הכמות של לוריון וסטלנוקס וקסנקס ללא השפעה כלל
1) האם זה מסוכן, כמובן שיש גם חוסר שקט נפשי בולט, וכן תנועות לא רצויות של הגוף, והרבה הזעה, ובכי כמו תינוק, וכאבי מות
2)האם יש מה לעשות בנידון, או להמשיך לשלם את המחיר על המעשים שלי ואם  הזמן זה יעבור רק שאני לא ישבר ויחזור לחרא הזה שוב
3)במידה ואני יעבור לקנבים רפואי האם זה גם ממכר או שלא, קשה לי מאוד עם הנושא הזה של מכור לחומרים
בתודה מראש

 

זיו יקרה וגם מאיר יקר. בעניין הגמילה - כל גוף מגיב אחרת ולכן קשה מאוד ללמוד בעניין זה האחד מניסיונו של השני ובכל זאת כמה עקרונות חשובים:
1. רצוי שהפסקת הטיפול התרופתי תהייה בתקופה טובה יחסית כאשר ישנן כוחות נפשיים ופיזיים והרגשה שניתן להתמודד עם הדברים שבגללם נלקחו התרופות מלכתחילה טוב יותר.
2. רצוי מאוד שהגמילה תעשה תחת הנחיות של הרופא המטפל.
3. כדאי לרדת לאט לאט ובזהירות לדוגמה: להפחית שמינית כדור ולחכות חמישה ימים להפחית רבע ולתת לגוף עוד שבוע וכד'
4. במידה וגם כך ישנן תופעות ניתן לקבל טיפול תרופתי מחליף רק לתקופה זו לשם כך כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל.
5. אם נעשתה הפסקה של כל התרופות בבת אחת ללא הנחיות רופא והגוף /נפש מתחילים להגיב שלא בטוב. כדאי מאוד להתייעץ עם הפסיכיאטר המלווה ואולי לחזור לטיפול התרופתי כשהפעם הירידה תהיה תחת בקרה.
6. חשוב לזכות שכל גוף מגיב אחרת וישנם אלו שנגמלו מהכדורים באחת ללא קשיים... אבל זו אסטרטגיה, לטעמי, ממש לא מוצלחת...
מחזיקה אצבעות לכולם שיהיה קל...
אנחנו כאן..

עזרתכם בבקשה עקב הפרעות חרדה נטלתי ציפרלקס במינון 10 למשך חודשיים והפסקתי על דעת עצמי עקב תופעות הלוואי אני חודש ויומיים אחרי ההפסקה עדיין מרגישה כאבים מוזרים שלא היו לפני עור אלרגי כאבי שרירים ועצמות תחושת שריפה באזור הפנים הזעה יש חלק שחלפו כמו סחרחורת חולשה ובחילה האם מה שקורה מהתרופה או לפנות לנירולוג אני נעזרת לפעמים בואבין  

שלום לך יקירה. קודם כל אני מאחלת לך להרגיש טוב ומהר בזמן הקרוב. הסימפטומים שאת מתארת עלולים לנבוע גם מהישנות של חרדה. באופן כללי כל גוף מגיב לגמרי אחרת לא רק לטיפול התרופתי אלא גם להפסקתו. האם הדברים שאת מתארת אירעו גם בזמן לקיחת הציפרלקס? ממתי הללו כל התופעות הללו?

יכול להיות שהתסמינים הם חלק מהגמילה מציעה לך לפנות לפסיכיאטר בכדי שיוכל להנחות אותך איך לעשות גמילה במורה המיטיבה ביותר וכן, ללא ספק ניתן ואפשר להיגמל מתרופות נוגדות חרדה ודיכאון. יחד עם זאת כאשר הדיכאון/ חרדה לא טופלו או הגורמים שיצרו אותם ממשיכים להיות ללא שינוי בחשיבה וברגש ביחס אליהם יכולה להיות הישנות של הדיכאון והחרדה. מה קורה איתך?

מעולה. אני שמחה שחל שיפר. תמשיכי לעדכן אותנו.
בעניין הגמילה שקשה יותר מהבעיה.... יכול להיות אבל צריך לזכור שבדיעבד אנחנו רואים מעולה. בהווה בזמן אמת כשמאות סובלים מוכנים לקחת את הסיכון שהגמילה תהיה קשה תמורת רגיעה בהווה. יש לזכור שדיכאון/ חרדה אינם עומדים בפני עצמם אלא גורמים הרבה פעמים לנזקים בחיי היומיום במשפחה, זוגיות, עבודה ולעיתים לקיחת הכדורים היא גם על מנת למזער נזקים....

הי זיו,
שאלת שאלה בשנת 2010 והנה אני עונה לך בשנת 2017. אז אולי זה לא רלוונטי לגבייך אבל חשוב לי לענות לאנשים נוספים שיגיעו לדף הזה במקרה כמוני ואולי התגובה שלי תעזור להם לקבל החלטה נכונה ומושכלת יותר. אני לא רופאה, אני לא מומחית, אני בעלת ניסיון. השתמשתי בכדורים נוגדי דיכאון מסוגים שונים לאורך העשור האחרון בחיי. זה התחיל מתסמונת קדם וסתית שכללה דיכאון זמני של יומיים שלושה בחודש ורופאת המשפחה שלי יעצה לי להשתמש בציפרמיל - רסיטל, במינונים נמוכים שגדלו בכל פעם שהתרופה הפסיקה להשפיע. אז כן, ההשפעה הטובה נעלמת אחרי זמן קצר וצריך להעלות מינונים. הרופאים יגידו לך שלא הגעת לאיזון הנכון של התרופה. תקראו לזה איך שתקראו, התוצאה היא הגדלת מינונים עד למקסימום. דבר נוסף - יחד עם נטילת הכדורים מגיעות תופעות לוואי. חלקן קשורות לתקופת ההסתגלות ואת חלקן תקבלו במתנה לתמיד. צריך לשקול עלות מול תועלת כי תמיד יש תופעות לוואי. עם כדורים נוגדי דיכאון זה תמיד תן וקח. מתקנים משהו אחד ודברים אחרים מתקלקלים. פשוט ככה, צריך להגיד את זה. הרופאים אף פעם לא יגידו לך זה משום שזה משתנה ומשום שאין להם מושג ירוק. רובם לא נטלו כדור פסיכיאטרי מימיהם והם מסתמכים על מחקרים שאותם פרסמו חברות התרופות בעצמן.
מעבר לתופעות האישיות והמשתנות, שתי תופעות שאני וכמה מחברותי לרסיטל סבלנו מהן הינן: בחילות, מיחושי קיבה, אבדן הליבידו ותסמיני גמילה. כל אחת המתופעות הללו מבאסת וקשה בעצמה קשה ביותר היא הגמילה. הרופאים מתעקשים לומר שהכדורים אינם ממכרים. יתכן שהתמכרות היא מושג רפואי עם הגדרות מדויקות שלא יושבות להם טוב כשהם אומרים את זה. אינני יודעת. מבחינתי כאדם פשוט, אם אני לא יכולה להפסיק ליטול תרופה, אפילו בהדרגה מבוקרת במשך שנה, מבלי לסבול מכאבי ראש נוראיים, בחילות, חולשה  ועוד תופעות לוואי שכולן פוסקות בשניה שאני נוטלת בחזרה את המינון הקודם הרי שמדובר בהתמכרות. כשאני שומעת "לא ממכר" אני מבינה שאני בשליטה על מתי להפסיק, איך וכמה. זה לא כך בכלל. בסופו של דבר נאלצתי להישאר עם מינון נמוך שבלעדיו סבלתי מכאבי ראש ובחילות. אז "נתקעתי" עם כדור ביום לכל הזמן. עד כאן החלק הקל. לרוע מזלי ומנסיבותיי האישיות עברתי באותה תקופה משבר משפחתי קשה שבו לקיתי בדיכאון. אמיתי. לא כזו עצבות של יומיים לפני מחזור. החלטתי הפעם לא לשים מבטחי ברופאת המשפחה אלא לגשת לפסיכיאטר לבקש עזרה. סיפרתי לו על מצבי הנפשי הקשה ובעיקר על ניסיונותי הלא יעילים עם רסיטל, על תופעות הלוואי ותופעות הגמילה שמהן סבלתי ולכן אני חוששת לקחת תרופה נוספת. כנראה שהוא לא הקשיב במיוחד כי הוא רשם לי תרופה אחרת שהתבררה כנוראית הרבה יותר. מדובר בויאפקס הידועה גם בשם אפקסור. האם היא עזרה לדיכאון? ביעילות רבה. אז מה הבעיה? שוב - תופעות לוואי קשים לטווח ארוך הכוללים: השמנה של 10 ק"ג בשנה, אבדן מוחלט של הליבידו = נכות מוחלטת באיבר המין = לא מרגישה כלום. התמכרות קשה שמחייבת לקחת את התרופה בשעה מדוייקת אחרת אני חווה: זרמים חשמליים, סחרחורת, בחילות ועוד. אין מצב לשכוח לקחת את התרופה. אם זו לא התמכרות אז מה זה בדיוק? כל אלו הינם כאין וכאפס לעומת תופעות הגמילה האיומות שעברתי. המשבר כבר חלף לפני שלוש שנים, 15 הקילוגרמים הנוראיים שהוספתי נשארו ואי אפשר להפסיק לקחת את התרופה. בשיא התקופה נטלתי 150 מ"ג ליום בשני כדורים של 75 מ"ג בוקר וערב. בתחילה הורדנו רק 37.5 מ"ג ליום. כבר בשלב הזה חויתי תופעות גמילה קשות שכללו: זרמים חשמליים - קשה להסביר או להבין מה זה אומר, לא מדובר בחשמל סטטי, או משהו כזה פשוט מין זרם מרעיד שעובר בראש, בגוף, חולשה, שרירים שנרפים בבת אחת, כמובן בחילות, כאבי ראש, נדודי שינה ועוד. ככל שנמשך התהליך והמינונים ירדו התחילו להתווסף לתופעות הגמילה הללו הפרעות שינה קשות, שילשולים והכי נורא - דיכאון, חרדה והתקפי חרדה. יגידו הרופאים שזה לא קשור ויגידו אחרים שמצבי הנפשי כנראה לא בריא ממילא. אבל אני יודעת שלמעלה מ-40 עשורים הייתי אדם בריא, יציב נפשית, מלא שמחת חיים שעבר דיכאון אחד, נסיבתי. מעולם לא סבלתי מחרדה. אני אופטימית חסרת תקנה. אני יודעת בוודאות, בוודאי היום לאחר שקראתי עשרות עדויות של פציינטים מהארץ והעולם שעברו חויה זהה לשלי באופן מפחיד, שלא מדובר במצבי הנפשי ולא במיקריות. מדובר בכדורים שמשפיעים על המוח באופן כזה שגורם נזק בלתי הפיך. אני כבר שנה אחרי הכדור האחרון. עדין סובלת מתופעות גמילה קשות ורק מתפללת כל יום שלא אשבר ולא אחזור לנטילת כדורים כי הסבל הוא רב אבל יש שיפור מזערי בכל כמה שבועות וזה מעודד אפילו קצת. וכבר אמרתי שאני אופטימית חסרת תקנה.
אז מה אני אומרת בעצם?! רופאים לא יודעים הכל. תבדקו, תקראו, תחשפו לכל האינפורמציה שאפשר ואין חכם כבעל ניסיון, יעידו על כך פציינטים רבים שכותבים בכנות באינטרנט (בעיקר באנגלית לצערי). נסו פסיכולוג, סדנאות, מדיטציה, ספורט, תמיכה חברית ומשפחתית, קבוצות תמיכה גם באינטרנט ורפואה אלטרנטיבית או חויה אחרת לפני שניגשתם לנטילת כדורים פסיכיאטריים. טלו אותם כדרך אחרונה או כטיפול במצבי קיצון. אל תיטלו אותם בקלות יתרה. הם מביאים איתם חסרונות רבים שלא תדעו עליהם עד שיהיה מאוחר מידי.

שלום לכולם
אני 17 שנה לוקחת פאקסט.
ניסיתי להיגמל כבר 3 פעמים..בצורה איטית מאד-כמעט שנה..ובפיקוח רפואי אבל שנשארתי עם הרבע האחרון תופעות הגמילה
היו בלתי נסבלות.לא יישנה בליילה,התקפי חרדה,עצבנות מטורפת.
הקושי בגמילה הוא פונקצייה של המינון ומשךהזמן.אמנם הייתי על מינון מינימלי-20 מ"ג אבל 17 שנה זה המון זמן.
המוח שלי כבר מכור לזה...כמה שניסיתי וכל הסבל העצום שעברתי...כלום לא עזר.
אבל אלו מכם שלוקחים את הכדור עד שש שבע שניים לערך עדיין יכולים לרדת רק קחו בחשבון שזהו תהליך לא פשוט בכלל.
מי שלקח את הכדור עד שנה יירד ממנו בקלות ובלי תופעות גמילה קשות.
אני את שלי עשיתי ...ניסיתי כבר הכל...אני משלימה עם העובדה שכל חיי אקח את הכדור וכמובן אצטרך לעלות במינון כי כל עשר שנים בערך צריך להעלות במינון כי הכדור פחות אפקטבי.
למדתי שצריך לקחת את הדברים בפרופוצייה.חלום חיי היה להיות בלי כדור.אבל אני מודה לאלוהים שיש כדור שמשפיע
עליי...יש הסובלים מדיכאון עמיד...שאף כדור לא משפיע עליהם.
בכל אופן אני רוצה להתחיל לשלב את הפאקסט עם טריפטופן במקום ישר לעלות במינון.
בהצלחה לכולם...לאלו שמצאו מענה בכדורים ולאלו שמצאו מענה אך חושבים שהם יכולים בלעדיו ולכן רוצים להיגמל.
זכרו לקחת הכל בפרופוצייה כי חיים רק פעם אחת....תלמדו להנות מהעכשיו ואל תחכו למחר

שלום, שמחה שמצאתי מקום שמדברים בו על הנושא. אני עם סרוקסט/פקסט כבר 10 שנים. הפסיכיאטר שרשם לי אותם אמר כמובן שאין לו תופעות לוואי והכל ורוד. ובאמת הכל היה ורוד, הכדור עזר לי מאוד נגד דיכאון וחרדה חברתית ולא הפריע לי להשמין איזה כמה קילו כל שנה. אבל עכשיו זה כן מפריע לי, חוץ מזה אני רוצה להיכנס להריון ולא בא לי שהתינוק יחווה את כל התסמיני גמילה האיומים, מעדיפה לעבור אותם בעצמי. ניסיתי בעבר לרדת מאוד בהדרגה, אבל השתפנתי כל פעם שהופיעו לי התסמינים הידועים כמו זצים במוח, עצבנות יתר, הזעת יתר וכאבי ראש. הפעם החלטתי לא לוותר. בשבועיים ירדתי מ20 מג ל15 שזה בעיניי מאוד איטי, היה יום אחד סיוט שראיתי הכל מעורפל וכאבי ראש וחולשה, אבל יום אחרי זה חזרתי לעצמי ועכשיו מרגישה מצויין. אמשיך להוריד בהדרגה מאוד, אין לי אשליות בנושא, אני יודעת שיהיה קשה אבל המחשבה שאצטרך קחת אותם כל החיים רק כי נכשלתי להיגמל מהם ולסכן את התינוק העתידי -לא מתאים לי. דבר אחד אני לא מבינה: איך הרופאים רושמים את הכדורים האלה בלי להזהיר מתסמיני גמילה קשים מאוד ואיך הם יכולים להגיד שאין לתרופה תופעות לוואי??? בעיני זה סוג של פשע. אז נכון על תופעות לווי אפשר לקרוא בעלון שימוש אבל על תסמיני גמילה לא זכור לי שכתוב משהו ובוודאות הפסיכיאטרים שמעו על זה משהו. לדעתי הרופאים פשוט חייבים להדגיש את זה למטופל על מנת שיוכל להחליט אם בא לו כל הטוב הזה או שהוא מעדיף תרופה אחרת שהיא לא מקבוצת SSRI או בכלל טיפול פסיכולוגי ללא תרופות. האם יש כאן אמאות שהיו על פקסט או סרוקסט או paroxetine אחר במהלך ההריון? איך זה השפיע על התינוק? שואלת ליתר ביטחון אם בטעות לא אספיק לרדת מהתרופה עד ההריון.

קורדליה אני גם משתמש המון שנים בסרוקסט, לפני כמה שנים החליפו לי לצימבלטה, באיזה שהוא שליו גם חשבתי שהגוף התרגל לכדורים ואין יותר צורך בהם ופשוט הפסקתי לקחת, ואחרי זמן מה קיבלתי בום לא מהעולם הזה, אני לא יודע להגיד אם זה בגלל שהפסקתי או שזה היה צירוף מקרים, אבל מאז אני לא מעז להפסיק, בכל אופן שיהיה לך בהצלחה ומקווה שמצבך לא יחמיר

מוקי. אני איתך! רותחת על פסיכיאטרים!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מנסה להיגמל מריטלין. זאת הפעם השלישית. הפעם הראשונה לא נחשבת בעיניי, זה היה לפני כמה שנים, כי לא היה לי ברור שאני באמת מכורה. אז איך אפשר לעשות ניסיון גמילה רציני, כשאת לא לגמרי מקבלת בכלל את העובדה שאת מכורה? בפעם השנייה, לפני כמה חודשים, נכנסתי לקריז. ואף אחד לא הכין אותי לזה. הגוף קפץ לי. היו לי כאבים בעצמות או בשרירים, לא יודעת, לא הפסקתי לבכות. היה גהינום וחזרתי לקחת!!! הפעם אני יורדת ממש ממש בהדרגה. כל פוסט כזה, כמו שלך, מעודד אותי שאני לא היחידה ואני רוצה לחזק את ידייך וגם להציע לך לרדת עוד יותר בהדרגה ולעשות את זה עם ליווי של פסיכיאטר. אני עברתי לפסיכיאטר חדש אחרי שנה וחצי שהפסקתי ללכת לפסיכיארטרית הקודמת שלי אבל המשכתי עם הכדורים והוא נתן לי איזה צפי של הגוף ו: רעין גאוני: להשתמש בחוצה/קוצץ תרופות. כך ירדתי לפני שבוע מעשרה מג לשבעה וחצי. אם לא הייתי הולכת אליו הייץתי יורדת בטח לחמישה, ויכול להיות שאז הייץתי נשברת. גם ככה זה קשה. המון המון הצלחה לשתינו. אם תרצי, כתבי לי לתיבת הדואר האישית

ראובן, אני מצטערת לשמוע. אפשר לשאול אותך?..... האם הפסקת בבת אחת עם הסימבלטה?... ואחרי כמה זמן בא ה"בום"? תודה, אני מנסה לעשות היקשים ממקרים של אחרים לגביי

התמכרות פירוש הדבר שהגוף חייב את זה את הכדורים האלו הגוף לא חייב אבל הגוף מאוד רוצה כי זה עןשה לו קל ונוח ולכן גם אם זה לא ממכר אבל זה סוג של נוחות שקשה להתנתק ולהפסיק

חברים.כולנו באותה הסירה.. אז חשבתי אולי לפתוח קבוצת וואטסאפ לתמיכה ועידוד? אני חצי חיים חיה על כדורים ומתה להפסיק כי אני מרגישה כמו זומבי חסרת תועלת,שהחיים מובילים אותה ולא ההפך. אנשים שנגמלו,מה הצעד הראשון שעשיתם? הלכתם לפסיכיאטר ואמרתם שאתם רוצים גמילה? אני ממש זקוקה ליעוץ והכוונה ואוזן קשבת ;( מי שמעוניין להצטרף לקבוצת וואטסאפ שיכתוב לי בפרטי בבקשה. הלוואי וביחד נצליח!!!

הי זיו, אני כבר שנה וחודשיים עם ציפרלקס. חושבת גם על לנסות להיגמל. אכן ההשפעה הולכת ונעלמת עם הזמן. אני יכולה לעודד אותך ולומר שלפני שבע שנים כשילדתי את הבכורה שלי סבלתי מדיכאון אחרי לידה, לקחתי ציפרלקס למשך שנה והפסקתי. אכן תופעות גמילה לא קלות אבל אפשרי. בשנה האחרונה התחלתי לקחת שוב בגלל מות אדם קרוב שהוציא אותי מתפקוד ובזכות הכדורים חזרתי למסלול. עכשיו אני חושבת להיגמל שוב. שיהיה בהצלחה לכולנו.

9 חודשים לקחתי אסיוול 10 מ"ג ו פסיכאטר החליף לי לקלונקס 0.5 מ"ג אני לוקח אותו כבר שבועים וחצי וברצוני להיגמל. מה אני צריך לעשות בשביל להיגמל?

אני נטלתי סרוקסט 5 שנים.. נחושה להגמל שבועיים לקחתי 3/4 כדור ושבועיים חצי כדור. אחרי לילה ראשון ללא כדור בכלל. עם תופעת לוואי אחת טפו טפו . אבל השביתה אותי בבית... עם בחילות נוראיות!!!! איך שורדים את זה?

חייבת עזרה פליז תקווה אני מתחילה עכשיו לקחת ויפאקס..עקב דכאאון חמור,ואנמ כל כך בחרדה קשה,ורוצה תקווה מאנשים שחוו דכאון מזורי,שלחו כדור וניגמלו ושהם בלי הכדור כבר תקופה ארוכה