מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
מובילי קהילה

איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
פורום למטופלי אי ספיקת לב - מכבי שירותי בריאות
06/12/09 18:53
4 תגובות
ניתן להכנס, לשאול שאלות ולקבל תשובות מהמומחים של מכבי שירותי בריאות.
ניתן לשוחח עם מטופלים נוספים מהתוכנית ולעלות נושאים שונים המעניינים אתכם.
הדיונים אינם מהווים חלופה להתייעצות עם רופא המשפחה.
יצחק אוהב - שלום
שלום,
אני אובחנתי כסובל מאי ספיקת לב לפני 5 שנים . לפני חודשיים אושפזתי עם נוזלים בראות ובצקות ברגליים (מאז האבחון הראשון לא הייתי מאושפז אף פעם). באשפוז הומלץ לי על התחלת טיפול באלדקטון.כמו כן נאמר לי שיש צורך בביצוע בדיקות דם לעיתים קרובות.
לא הצלחתי להבין למה? איזה בדיקות דם? כל כמה זמן ? האם הטיפול הזה הוא לכל החיים?
תודה
יצחק
ריטה
שלום רב,
אמא שלי מטופלת בתוכנית היא דואגת למדוד לחץ דם ומשקל כל בוקר , אמא שלי מקבלת תרופות לפי המלצה של קרדיולוג כל הזמן. אמא שלי אישה לא שמנה ורופא דווקה רוצה שהיא תעלה קצת במשקל. אחות שמדברת איתה בטלפון מבקשת לעלות מינון של פוסיד כאשר היא עולה במשקל אבל היא מרגישה טוב ולא רואים שהיא עלתה במשקל. אני לא מבינה למה כי גם ככה היא הולכת לשירותים הרבה פעמים?
תודה,
ריטה
פרופ׳ רוברט קלמפנר
שלום יצחק
לרוב הטיפול באי ספיקת לב הוא לכל החיים במידה ואין שינוי חריג בנתונים הרפואיים שלך (כמובן לטובה או לרעה ).
היות ואלדקטון חוסם פעילות של הורמון אשר מווסת את מאזן הנוזלים ומלחים כמו אשלגן ונתרן חשוב לערוך מעקב
אחר תפקודי הכליות שלך וכן המלחים בדם (בעיקר אשלגן ונתרן ) על מנת לוודא שלא יחולו חריגות לא רצויות בערכים.
התדירות היא שונה ממטופל למטופל ותלויה בגילו , תפקוד הכליות , מחלות נלוות נוספות אך רופא המשפחה כמובן ידע
לדאוג לכך . (פעם 15 - 45 יום בדר"כ)
רק בריאות ואושר
פרופ׳ רוברט קלמפנר
שלום ריטה
עליה מהירה במשקל במטופלים הסובלים מאי ספיקת לב נגרמת לרב עקב צבירת נוזלים בגוף ולכך לא תמיד יש תסמינים (סימפטומים ) ויש
מטופלים אשר צוברים מספר ק"ג מכובד עד שהם מבחינים בנפיחות ברגליים או בבטן.
על מנת להוציא את הנוזלים מהגוף אמך מקבלת תרופות משתנות כלומר תרופות הגורמות למתן שתן מוגבר ולכן היא "רצה יותר לשירותים" ללא תרופות אלה יש סכנה לצבירת נוזלים מסוכנת כולל הצפה של הריאות בנוזל וקוצר נשימה קשה.
המוקד הטלפוני מנחה את אמך כיצד ואיזה מינון לקחת תרופות משתנות אלה (ותרופות אחרות ) בהתאם למשקלה ולנתונים נוספים כמו בדיקות מעבדה ומצב הבצקות.
חשוב שתכירי גם את הסימנים לצבירת נוזלים כמו בצקות בגפיים , שינויים במשקל גוף , נפיחות ביטנית ותקחי חלק פעיל מטיפול ובמעקב.
צוות המוקד ישמח לעזור לך בהכרת הסימנים והטיפולים המרכזיים באי ספיקת לב.
בברכה