נעמה שלום לך.
אכן התמונה של בולימיה, עישון גראס והפרעת אישיות גבולית מוכרת היטב.
וזהו מעגל מרושע, שהיציאה ממנו לא פשוטה כלל.

מתי בפעם האחרונה היית במסגרת טיפולית כלשהי והיכן?
מה הטיפול שהומלץ לך?
האם את בריאה פיזית? מתי לאחרונה עשית בדיקות דם?
האם את נוטלת טיפול תרופתי כלשהו נגד חרדה? וכמה זמן ברציפות ללא הפסקות?

ראי, אין ביכולתי או בכוונתי לאבחן אותך ולייעץ לך, מכייון שאני לא מכירה את כל התמונה.
השאלות הנ"ל ששאלתי הן חשובות וקריטיות לצורך קביעת המלצה טיפולית.
ואולי זאת ההמלצה: להגיע למקום מוסמך ומסודר שיעשה אבחנה יסודית, כולל כל הפרטים הנ"ל ועוד.

אני כן יכולה לומר לך כי יש דעה רווחת בספרות המקצועית שבמקרים של הפרעת אישיות גבולית הטיפול הנכון הוא פסיכותרפיה ארוכת טווח (שנים!!).
ויחד עם זאת, קודם כל צריך לראות שאת יציבה בריאותית...
ובהחלט ייתכן ותוכלי להיתרם מטיפול תרופתי שיותאם לך ע"י פסיכיאטר שמתמצא בתחום.

בהצלחה
מיכל

מיכל תודה על ההיענות המהירה,

לפני שש שנים לערך הייתי מאושפזת פעמיים במחלקה בתל השומר וקיבלתי ריספרדל, סרוקסט וציפרמיל בשילובים ובזמנים שונים. לאחר האשפוז הראשון חזרתי לאשפוז שני בתה"ש שהסתיים עקב בעיית הסמים.

לאחר מכן המשכתי את המעקב הרפואי אצל פסיכיאטר מהמחלקה הפסיכיאטרית בתה"ש. לתרופות שנרשמו לי על ידו היתה השפעה שלילית על התפקוד שלי, (בזמנו זה הרגיש לי מאוד קריטי) כך שמזה מספר שנים אני לא בשום סוג של טיפול תרופתי.

 בדיעבד אני חושבת שהמעגל האכזרי הזה כדברייך נמשך לאורך שנים כפי שהוא נמשך מאחר ולא היה לי מענה הולם להתמכרות לגראס. האפשרות שלי אז היתה לפנות לאפיק טיפולי של התמכרויות בסמים, (שבין השאר גם עובד בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל) ושכלל לא הלם את מידותיי. במקביל הייתי בטיפולה של עובדת סוציאלית שניסתה מאוד לעזור משך כמה שנים ללא הצלחה מרובה. פיזית אני בריאה ובמשקל תקין, מלבד כמה חוסרים כמו ברזל ו-B12.

 ניסיתי בעבר להפסיק עצמאית לעשן, וברור לי היום שבמידה ואני אחליט לחזור למוטב ולהתנזר מעישון אני אצטרך תמיכה. ככל הידוע לי תנאי מקדים לקבלה במרפאות להפרעת אכילה הוא הימנעות מאלכוהול/סמים. 
שאלתי האם יש מקום בארץ שמטפל בהפרעת אכילה משולבת עם בעיית סמים קלים כמו במקרה שלי, או לחילופין אם יש מקום שאוכל לקבל בו אבחון והפניה לטיפול שיגע גם בהפרעת אכילה וגם בבעיית הסמים. אציין שהאפשרות שלי לפנות לטיפול פרטי היא מצומצמת בשל חוסר כיס, אך אשמח לקבל בתשובתך גם הפניה למטפלים פרטיים שעוסקים בנישה מסויימת ויוכלו לאבחן ולהפנות אותי לטיפול הולם.

 שוב תודה לך! ושבת שלום,

נעמה שלום רב,

קראתי היום שוב את שאלתך על מנת לענות לך,
וחשבתי לעצמי - הרי מי שסובלת מהפרעת אכילה ומגיעה אלינו למחלקה מיד בבת אחת מפסיקה להקיא/לצום/להשתמש במשלשלים, גם אם עשתה זאת קודם לכן גם 10 שנים, כל יום כל היום.
אני מניחה שכל מוסד טיפולי ראוי ורציני ידרוש את אותו הדבר לגבי סמים.
לא, אני לא מכירה מוסד טיפולי שיאפשר לך להמשיך ליצרוך סמים תוך כדי טיפול גמילה.
את ודאי מבינה בעצמך שזה לא אפשרי ולא נכון !!

כתבת שהיתה לך אפשרות בעבר לפנות לאפיק טיפולי של התמכרויות בסמים - למה לא הלכת?

נשמע שכבר התנסית בעבר בעזרה אמבולטורית (מרפאתית) שלא עזרה, ועל כן על אחת כמה וכמה וודאי שהמקום בשבילך זה אשפוז רציני, מקצועי.

את מוזמנת לפנות אלינו לאינטייק בכל עת.
כן, אצלינו התנאי לקבלת טיפול הוא ללא סמים בכלל!
אחרי טיפול גמילה יסודי וודאי תוכלי להרוויח גם מטיפול פסיכותרפויטי ארוך טווח.

את כותבת שאת צריכה תמיכה, אם כך אנחנו נשמח לתמוך!

בהצלחה,
מיכל

מיכל שוב שלום, תודה על התשובה.

דבר ראשון לא הייתי מאושפזת אצלכם אלא במחלקת ילדים ג' בתל השומר. שנית, עיקר הפירוט בהודעות הקודמות היה על מנת לתת רקע לשאלתי שתוך כדי הכתיבה התגבשה אצלי קצת יותר וברשותך אני אחזור עליה. אני לא בטוחה שעקב מצבי שמאפשר תפקוד מסויים אני צריכה 'לפרוש' לטיפול ולכן אני לא מחפשת מסגרת של אשפוז מלא.

עם זאת, קשה לי מאוד לאתר את המקום אליו אני יכולה לפנות בשביל לקבל אבחון נכון למצבי. 

בכוונתי להפסיק לעשן ללא אשפוז, ולכן אני בונה על פניה לטיפול אצל פסיכיאטר מנוסה או לחילופין למרפאה עם ניסיון בהפרעות אכילה ובהתמכרויות לסמים קלים. תקני אותי אבל נראה לי משמעותי שמי שיתן את האבחון יהיה כזה עם ניסיון וידע על שתי הבעיות ויוכל לתת מענה התייחסותי לשתיהן.

בימים האחרונים יצרתי קשר עם כמה מרכזים להפרעות אכילה וניסיתי לקבל הכוונה ללא תוצאות. אני מניחה שישנם פסיכיאטרים עם ניסיון רלוונטי או מרפאה במימון המדינה שיוכלו להתאים לי, השאלה איך לבחור או איך לאתר אותם.

תודה ושבוע טוב,

נעמה

אגב, באשר לשאלתך מדוע לא פניתי לאפיק שמטפל בהתמכרות אומר כי בזמנו, בהיותי תלמידת תיכון, לא הייתה קיימת הבעיה הכרונית של עישון יומיומי, והשימוש היה בקנה מידה הרבה יותר מצומצם.
הבעיה שלי נבעה מההתחייבות לטיפול זה נכון, ובין השאר מכך שקיבלתי 'גמול' מהעישון שעלה על תועלות הטיפול. 

התמכרות לסמים קלים, במיוחד אצל בני נוער, היא לדעתי אינה כזו שמחייבת התערבות אכיפה ממשלתית (שיש לה השלכות שליליות על שיקום), מה גם שרוב המקומות במימון המדינה שניתן לפנות אליהם אינם ערוכים ואינם מותאמים לקלוט מקרים קלים יחסית של התמכרויות בבני נוער ובטח שלא יכולים לתת מענה לפן של הפרעת האכילה. 

שוב שלום,
אינני מכירה מסגרת ציבורית מוכרת ומוסמכת אשר מטפלת גם בהפרעות אכילה וגם בהתמכרות לסמים.
רשימה של מסגרות ציבוריות אשר מטפלות בהפרעות אכילה קיימת אצלינו ב"שאלות ותשובות", דרך התפריט בעמוד הראשי.
רשימה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים פרטיים אשר מטפלים בהפרעות אכילה (ולא בהתמכרויות לסמים) ניתן למצוא אצל המזכירה אצלינו במרכז (בטלפון 03-5305105).

בכל מקרה,
אני עדיין חוזרת ומזמינה אותך להגיע אלינו לאינטייק.
לא רק מקרים של אשפוז מגיעים לאינטייק.
אינטייק זה שיחת התרשמות, איבחון  והערכה.
כך תוכלי לקבל הערכה מקצועית נוספת לדעתך האישית לגבי השאלה האם באמת אשפוז הוא לא הטיפול הנדרש.
בנוסף, תוכלי לשמוע מה הן אפשרויות הטיפול לגבי הפרעת האכילה שכן מתאימות ומומלצות למצבך.
לאחר שאיש מקצוע ישמע את כל התמונה והרקע וההיסטוריה שלך, יהיה נכון וקל יותר לכוון אותך אל הגורם המתאים.
זה גם יחסוך בעלויות בשלב זה.

האם ניסית לפנות לפסיכיאטר דרך הקופה?

מיכל