כמו בכל האיברים והרקמות בגופינו, הגיל "עושה" את שלו גם בנוגע לעצם.
העצם נבנית ומתחזקת בשלושת העשורים הראשונים לחיינו ומגיעה לשיאה סביב גיל 25 ולאחר מכן מתחילה ירידה, כלומר הידלדלות באיטיות, סביב הכניסה לגיל המעבר תתכן האצה בקצב איבוד רקמות העצם ולכן מגיל 45-50 עלינו להיות מודעים לנושא בריאות העצם.

בגיל ההתבגרות היותר מאוחרת ובגיל הזקנה מתרחשים במסת העצם תהליכי הרס ובניה ותהליכי ההרס גוברים על תהליכי הבנייה, לכן חובה עלינו להתעורר בשנים הצעירות בחיינו ושם להשיג את המטרה ככל האפשר ולהגיע למסת עצם גבוהה. וזאת ע"י הרגלי התזונה שלנו : כבר בשלבי החיים המוקדמים (ילדים, נערים וצעירים עד גיל 30) יש להגיע לעצם חזקה ומאוזנת מבחינת הרכב המינרלים אשר החשובים שבהם : מגנזיום ואשלגן ושלא נדבר על הסידן כמובן. מינרלים אלה נמצאים בתפריט בעיקר בירקות ופירות ופועלים להעלאת בסיסיות השתן, כאשר תהליך זה גורם ביעילות הכליה למחזר את הסידן אל הדם.
ההגנה המרבית תתקבל ע"י הוספת רכיבים נוספים הכוללים: נחושת, מנגן, בורון, סיליקה, כאשר המקורות העיקריים למינרלים אלו הם דגנים מלאים, בטטה, אבוקדו, בננה, אגוזים, פירות יבשים ועוד.
המים המינרלים בעלי תכונה בדוקה, עשירים בסידן ובמגנזיום ודלים בנתרן, יתרונם הגדול הוא בקליטת סידן בריכוז גבוה ללא צריכת קלוריות ושומן.

מספר תוספי מזון יכולים להשלים את הצריכה התזונתית לשמירת בריאות העצם ולמניעת אוסטיאופורוזיס.

ס י ד ן - סידן ציטראט, מחקרים הראו כי סידן ציטראט הוא בעל שעור ספיגה מיטבי פי 4 מצורת הסידן הפחמתי והוא נמצא בסידן המיוחד במינו הצמחי של חב' מרוולס.
עדויות לחשיבות צריכת הסידן מן הצומח נובעת ממחקרים שפורסמו עוד משנות השבעים והשמונים , הנציגים הגדולים של הסידן הוא בירקות ירוקים כמו : חסה, ברוקולי, כרוב, שעועית וכו'. מקור חשוב נוסף היא הטחינה.
כמו שאמרנו, מגנזיום בכמות טובה שנמצא גם הוא במוצר הסידן המיוחד של חב' מרוולס ו-ויטמין D - חשיבות הוויטמין בעיקר בצורתו כ- D3 להגברת ספיגת הסידן במעי ולהפחתת הסידן בשתן. כמובן שהשמש היא המקור לוויטמין אך בימינו אנשים כבר נמנעים להיחשף אליה יתר על המידה.

טיפול תרופתי - גם כן ניתן לסייע לעצם. קבוצת תרופות הביספוספונטים (Bisphosphonates) נכנסו לשימוש. ביניהם דידרונל (Didronal) רק בחלק מהמדינות, פוסלאן (Fosalan) או Fosamax בחו"ל מ- 1995.
תרופה נוספת בשם רלוקסיפן (Raloxifene) . גם הורמונים למיניהם הניתנים לנשים
ע"י הרופאים הקונבנציונלים, אך היום נשים רבות אינן מוכנות לקחת – חוששות. תרופות נוספות כמו: אלנדרונאט, קלציטונין ועוד.

כמובן שבדיקת צפיפות עצם מאפשרת לזהות מוקדם את התפתחות האוסטיאופורוזיס ולהציע טיפול מונע שמטרתו להפחית סיכון לשברים.
בדיקות סמנים למטבוליזם של עצם יכול לסייע גם כן על כיוון שהם מצביעים על רמת הפעילות של שיחלוף העצם. עצם עם שיחלוף גבוה נוטה להידלדל.

הפעילות הגופנית - ובמיוחד עם ניסיון רב שלי כמדריכת התעמלות בונה עצם המכוונת הניתנת היום בכל רחבי הארץ. המחקרים מראים שהאדפטציה הידועה של מבנה העצם מגיבה למעמס המכאני המופעל עליה וירידה במעמס תגביר את ספיגת העצם.
תכונתה של העצם להתאים את עצמה מבחינת המבנה והכמות שלה לכוחות מכאניים הפועלים עליה , פורסמה לפני יותר ממאה שנה ע"י המדען יוליוס וולף. התיאוריה שלו גורסת כי העצם מגיבה לכוחות הפועלים עליה ע"י שינויים בכמותה ובארגונה. ככל שהכוחות המופעלים חזקים יותר ושעור המעמס גבוה יותר, תהיה גבוהה יותר צפיפות העצם.

ל ס י כ ו ם: הממצאים מצביעים על כך שהתעמלות מעלה את צפיפות העצם ומקטינה את הסיכון לשברים אוסטיאופרוטים ע"י עבודה על השרירים שהם קשורים עם העצם ומגרים אותה. צריך לזכור שההשפעה על העצם קיימת כל עוד נמשכת הפעילות. כאשר נפסקת הפעילות הפיזית הירידה בצפיפות העצם היא משמעותית.
ו ל כ ן , תוספים נכונים בתוספת פעילות נכונה היא הפתרון לבעיה.