מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

תמיכה בחולי כליות ומושתלים

נטילת התרופות נוגדות הדחייה, גורמות למושתל לחשיפת יתר לגידולי עור. לא כל מושתל צפוי לפתח גידולים, אולם אחוזי המושתלים המפתחים גידולים, שחלקם עלולים להיות ממאירים, איננו קטן. המאמר נכתב כ"חוויה" אישית, לאחר התפתחות גידול עורי על סף ממאירות אצל הכותב. מכאן שהכוונה להזהיר את המושתלים. מאמר זה הוא ראשון מבין שניים.

30/07/09 11:28
1619 צפיות
מושתלים וסרטן עור (1)
 
מושתלים וסרטן עור (1)
(נכתב ע"י אברהם פ. נוב.2008)
 
מבוא:
כל מועמד להשתלה, מקבל הסבר על היתרונות והחסרונות, לעומת הטיפול בדיאליזה.
לאחר ההסבר בדבר התרופות "נגד הדחייה", המחלישות את המערכת החיסונית הטבעית, אומר מי שמסביר כי קיים חשש להתפתחות גידולים בגוף כתוצאה מנטילת התרופות לאורך זמן.
גם בדפי ההסבר של התרופות המדכאות את המערכת החיסונית, כמו:
ציקלוספורין, פרוגרף, ראפאמיון ומקבילים, או סלספט, מייפורטיק, אימורן ודומים להם, כתוב במפורש (בנוסח זה או אחר):
"סיכונים רפואיים:lymphoma) או שאר סוגי סרטו. יש להודיע לרופא מיד על התפתחות חום או צמרמורת, כאבי גרון, דימום או פצע מוזרים, כאבים בפה, כאבי בטן, צואה בהירה, או שתן כהה. כל הסממנים האלה הם סימנים מוקדמים לתופעות לוואי מסוכנות. הטיפול בתרופהעלול להעלות את הסיכון לזיהומים ולהתפתחות גידול ממאיר של קשרי לימפה - לימפומה (
וכן אזהרה:
"איסור חשיפה לשמש:SPF) גבוה.התרופהעלולה להגדיל את הסיכון לפתח סרטן עור. צריך להגביל את החשיפה לקרני השמש או כל אור אולטרה סגול, ע"י לבוש מגן מתאים ושחמוש בקרם הגנה עם מקדם הגנה - (
שני ציטוטים אלה נותנים, שניים מתוך כמה סיבות להתפתחות סרטן עור לסוגיו, עליהם ארחיב בנפרד.
לא תמיד המועמד להשתלה, יודע או מודע לעובדות אלה. לעיתים ההשתלה נהיית מטרה עיקרית בשיקול המועמד ומשפחתו לעבור השתלה, עד כדי התעלמות מהסיכונים והסיבוכים מסוג זה. בנוסף, על האווירה סביב ההשתלה הופכת להיות אופטימית, עד כדי כך שהאופטימיות מאפילה על הסיכונים.
אין באמור לעיל, מסקנה שלא צריך לעבור השתלה, מכל סוג או בכל מקום. אבל רצוי שכל מושתל ידע שיש סיכוי לסבול מסיבוכים אלה או אחרים, שכאמור קורים כתוצאה מנטילת התרופות, ללא קשר לסוג ההשתלה או מקום ביצועה. אבל אחוזים לא בודדים, מגיעים לשלב מסוים שהסיבוך מגיע, למרות שבאופן טבעי, כל אדם מדחיק את הסיכון.
החוויה האישית:
באמצע יולי השנה (2008), הבחנתי בפני בבליטה עורית שלא מצאה חן בעיני, מבחינת הצורה המרקם והגוון. קבעתי תור עם פלסטיקאי של קופ"ח. לאחר הבדיקה, הפלסטיקאי שיער כי מדובר בגידול מסוג SCC –Squamous Cell Carcinoma, אותה יש להוציא בניתוח אמבולטורי במרפאה, המוגדר דחוף. לאחר כמה ימים, נשלח תור עם תאריך לניתוח.
נכנסתי ללחץ, במיוחד לאחר שקראתי על ה-SCC, וההשלכות הלא סימפטיות הכרוכות גם ב"גידול" וגם בניתוח. באותה הזדמנות למדתי על קיום גידול מסוג BCC, שהוא נפוץ יותר ומסוכן פחות. הפריעה לי המחשבה, כי SCC נמצא רק בדרגה אחת פחות ממלנומה – Melanoma, המוכרת כ"סרטן עור" ממנו מזהירים את נוטלי התרופות נוגדות הדחייה והחשיפה לשמש.
בסופו של דבר, בגלל קרישת דם איטית (מתרופות), עברתי את הניתוח, במרכז "רבין" – מחלקת כירורגיה פלסטית. אושפזתי ללילה אחד, הוזמנתי לביקורת לאחר 10 ימים ומאחר וטרם נתקבלו עד אז, תוצאות הביופסיה (שנלקחה כרוטינה ניתוחית), הוזמנתי לביקורת חוזרת לאחר עוד ששה שבועות.
תוצאות הביופסיה היו כי למה שהסירמפני, היה כינוי KA – KeratoAcanthoma, שהוא גידול ביניים בין SCC ו- BCC. הגידול הוצא בשלמות, אך הובהר לי כי קיים סיכוי לחזרתו, בדיוק כמו שקיים סיכוי שלא.
מבחינת בקורת מרפאת השתלות, הופחת אצלי מינון הסלספט מ-1.5 גרם ל-1 גרם ליום.
לימוד (מסקנות):
מהניסיון האישי ומקריאת חומר בנושא, כמו גם משמיעת דעות רופאים (רופא המשפחה - פנימאי, רופא השתלות - נפרולוג), הבנתי:
1. כי רצוי שראשית, כל רופא יתעסק במקצוע שלו, כי מסירת מידע או הסקת מסקנות, מחוסר ניסיון מקצועי בגידולי עור או כירורגיה פלסטית, אמין פחות ומעורר חשש גדול יותר.
2. אסור להיכנס לניחושים או ספקולציה, בטרם מתקבלים תוצאות הביופסיה. במקרה שלי התברר כי כל המידע שקיבלתי בטרם ביופסיה היה בגדר ניחוש, לעיתים נכון ולרוב לא.
3. כל שינוי במרקם העור אצל מושתל (נגעים, גידולים, שינויי גוון), חייבים עין מקצועית, לשם הסקת דרכי פעולה.
4. לא כל רופא עור (דרמטולוג), יודע בדיוק מה לעשות, כי בגידולים עוריים, צריבה בחנקן נוזלי, במיוחד אצל מושתל, איננה פותרת בעיה שעלולה להיות מסוכנת יותר.
5. מאחר ולא כל מושתל, הוא יודע את החומר, רצוי מאד להסתמך רק על בעלי מקצוע, אשר יכוונו לטיפול, מעקב או הביקורת הנכונה.
6. במקרה הפרט שלי נאמר לי ע"י הכירורג הפלסטי, כי גידול עורי, הוא פחות קריטי מכל גידול אחר בגוף, התפשטותו איטית וניתן להסרה בבחינת "להקדים את המאוחר" והגרוע.
כיום יש שיטות מעקב אחרי גידולי עור, נגעים או כתמים, יש לבחור את השיטה עם בעל מקצוע מוסמך (רופא), ולא קוסמטיקאית ואפילו לא אחות.
חשיפה לשמש, גם עם "קרם הגנה", מיותרת למושתלים, גם מי שבטרם חלה במחלת כליות והיה "משוגע" על שיזוף, צפוי ברבות הימים להופעת נגעים בעור, שעלולים לסכן את חייו.
לסיכום:
מושתלים חייבים בזהירות כפולה ומכופלת גם בחשיפה אפילו מבוקרת לשמש, למרות שפעילות ויטמין D בגוף מושפעת מחשיפה לשמש.
כמו כן, המושתל צריך להיות ער לשינויים בגופו, אם ע"י בדיקה עצמונית, או בעזרת בן זוג כאשר יש, כדי לא להסתבך עם הנגעים בעור שמצבם הולך ומחמיר עם הזמן.

תגובות