המאמר נכתב מניסיון שלי- בעקבות תק' חיים שבה עברתי השתלת כבד וגם שלושה סרטנים. ומאמרים וספרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית.  ידוע לכולם כבר יודעים שהפסימיות היא חלק מהמנגנון ההישרדותי שלנו. היא שומרת אותנו דרוכים, כדי שנוכל לזהות סכנה ולהגיב לה, לברוח או לתקוף בחזרה. הרי אנחנו עדיין חיים בג'ונגל! וסכנות יכולות לקפוץ עלינו בכל רגע. לא? אז כמובן שממש לא, אנחנו כבר לא חיים בג'ונגל. רוב הימים שלנו רגועים, ורוב-רובן של הסכנות נעצרות במהדורת החדשות, ולא מגיעות אלינו ואל חיינו הפרטיים. אני רוצה לטעון כאן שהאופטימיות חשובה אפילו יותר מהפסימיות להישרדות שלנו. לבריאות שלנו. הצד האופטימי חשוב להישרדות שלנו יותר מהחלק הפסימי. הצד האופטימי מתבטא בדרך שבה אנחנו מסבירים לעצמנו את מה שקרה לנו. הצד האופטימי מסביר לנו את מה שקרה, ומוצא בו את החיוב, את הדברים שקרו ושמהם נוכל לשאוב, תקווה, בטחון- כלים ותובנות שיעזרו לנו בהמשך. מחקר חדש שיתפרסם כספר וקדימון לו נמצא במגזין ה TIME , מה 28 מאי 2011, מראה שהצד האופטימי מגדיל-ועושה-ושוכח את מה שלא פועל לטובתו! מוחו של האופטימי שוכח בקלות את מה שמזיק להישרדות שלנו. החלק האופטימי שלו יודע לבחור מה לא יעזור לו להצליח, להבריא, להיות חזק, וכשיר, ובריא, ומעדיף לזכור את הפרטים והעובדות וההתנסויות שיעזרו ולהמשיך הלאה מחוזק ובריא. המוח האופטימי ידע גם מתי הוא צריך 'להוריד הילוך' ולבדוק את הסיכונים. אתמקד עכשיו בבריאות שלנו, בבריאות של מי שמכונה 'חולה'. (אני אוהבת לשים את הביטוי הזה במרכאות, וממעטת להשתמש בו). ה'חולה' יכול לקבל את הידיעה שהוא 'חולה'- כפסימי. כפסימי, הוא יראה את הדברים שעלולים לקרות עוד לפני שקרו. הוא יטיל ספק בסיכויי ההחלמה שלו, הוא לא יצליח כמעט לראות את הדברים הטובים שקורים סביבו. הוא יפקפק וימעיט באפשרויות ההצלחה של טיפולים שונים, ושל מטפלים שונים לעזור לו ולשנות את מצבו. הפסימי יודע שקרו לו כבר דברים קשים ורעים ותמיד הם הסתיימו רע. הוא בכלל לא יכול לראות את הדברים הטובים שקרו לו. בשבילו הם בכלל לא קרו. (וזה מעניין, כי אנשים אחרים שהיו איתו באותם הרגעים דווקא זוכרים את אותם ארועים כחוויות טובות). כתוצאה מכל אלו הוא יגיע לטיפולים כשהגישה שלו כועסת ושלילית, וגישה כזו תקטין מאוד את סיכויי ההצלחה של הטיפול. או שהוא בכלל לא יחפש אותם. כי הוא לא מאמין שמישהו מסוגל לעזור לו. הוא ימצא אנשים שיש להם מה שיש לו, וימצא את אלו שמצבם רע ורע מאוד, וידע- גם אני הולך לאותו המקום. הפסימי גם יחייך פחות ויהיה נרגן, ויקשה על הקרובים אליו, משפחה וחברים להימצא בסביבתו ולתמוך בו. אין לו אמון בהם, הוא מפקפק בכנות שלהם ובכוונותיהם. הוא חושב לעצמו שהם מחכים להרוויח ממצבו ולא באמת רוצים שהוא יחלים. לעומתו, האופטימי, שקיבל את אותה הבשורה, יאמין שהוא נמצא בסיטואציה שתחלוף. הוא מוצא אנשים כמוהו שיצאו מהמצב הזה, או שהוא אוצר לעצמו שאין הכרח שהוא יהיה 'חולה כמוהם. הוא יתכנן את חייו שאחרי ה'מחלה', כי הוא יודע שזה יעבור. הרי קרו לו כבר דברים קשים ורעים והם עברו- חלפו.יש לו אמונה בעצמו וברצון והיכולת של מי שעוזר לו- לשנות את מצבו ולעזור לו להבריא. הוא מגיע לטיפולים מלא בתחושה שאלו הדברים שיעזרו לו, כי הם עזרו וריפאו אחרים. הוא כמובן גם מתבדח עם 'רופאיו'. האופטימי פועל לשיפור מצבו, הוא מסתקרן, ומחפש טיפולים ומטפלים שיתרמו לבריאותו. אם ניסה טיפול אחד והוא לא הצליח, הוא ימשיך לחפש. כי הוא יודע שיש טיפול שיעזור לו, שיש מי שיודע ויכול לעזור לו. הוא לוקח יוזמה, הוא מפעיל שיפוט ובחירה, ויכול אפילו החליט להימנע מטיפול מסויים שמוצע לו, או ממטפל. האופטימי משרה סביבו אווירה טובה. למשפחה ולחברים שלו נעים להימצא בסביבתו, ונדמה שגם הצוות הרפואי מקדיש לו יותר תשומת לב וחיבה. כשהוא מרגיש טוב מספיק הוא יוצר לטייל, או עושה את הפעילות הגופנית שהוא אוהב. הוא אפילו לא יודע שהגישה שלו מחזקת אותו מנטאלית וגופנית, שהוא מחזק את המערכת החיסונית שלו. הוא בכלל לא יודע שהעובדה שהוא מתאושש במהירות מתחושות רעות וקשות, וממצב רוח רע, היא חלק ממנגנון שעוזר לו להיות בריא יותר וחזק יותר. הוא בכלל לא מודע לכך שהוא ניחן בגישה שמחזקת אותו, את הגוף שלו ואת הסובבים אותו. בשבילו זו פשוט הדרך היחידה לחיות.  וכך הוא נהנה יותר מיותר ימים, והוא מעלה את איכות החיים שלו, והוא פשוט חי יותר. כי חייהם של האופטימיים בריאים וארוכים יותר. וכל אחד יכול ללמוד ולהיות אופטימי. באיזה מבין שני הטיפוסים אתם מזהים יותר מעצמכם? האם גם אתם רוצים להיות כמו האופטימי כדי להיות בריאים? האם גם אתם רוצים להוסיף לאיכות חייכם? האם ידעתם שאופטימיים גם חיים חיים-ארוכים יותר? ייתכן שאתם אומרים: OK נולדתי ככה, ואני לא אוכל להשתנות. אז הנה החדשות טובות- אופטימיות היא תכונה שניתן להוסיף לעצמנו, ניתן להעלות את רמת האופטימיות האישית שלנו, וזה כדאי: אופטימיים חיים חיים-ארוכים יותר ואיכות חייהם גבוהה יותר. אופטימיים מתאוששים בקלות ובמהירות ממצבי משבר. תרצו לדעת עוד? כצעד ראשו תוכלו לקבל בחינם את 'המדריך לאופטימיות בשעות משבר'.