הסודות מאחורי המדפים – ירקות טריים או מאודים ?


יובל לובנשטיין

"מגפת האי קולי" אשר התגלתה באירופה, כתוצאה מאכילת ירקות טריים, אכן רק בתחילתה, אולם נראה שייקח זמן, עד שהצרכנים יפנימו את תוצאותיה ואת השפעתה על אורח החיים.
נראה שתושבי מזרח אסיה, לא חיכו למגפה זו והם מקפידים לא לאכול את הירקות הטריים כפי שהם, אלא לאחר חליטה במים רותחים ואו כאשר הם מאודים.
אידוי למשך זמן קצר, משהו כמו כ- 15 דקות, מספיק לרכך את הירקות ועדיין לשמור על מירב הויטמינים אשר במזון.
הירקות המאודים, אינם מכילים שמן, שכן הם לא עברו תהליך של טיגון ומנגד הם טעימים להפליא (ניתן להוסיף להם מעט תבלינים כמו פפריקה, קינמון, מלח ואולי גם מעט כורכום) וכניסתם לקיבה, אינה "גוזלת מהקיבה" אנרגיה, שכן הם חמים, רכים ומוכנים לעיכול.
השיטה להכנתם פשוטה למדי. ניתן לקנות בכול חנות לכלי בית, מכשיר בצורת מניפה שלמה (מעין עיגול המורכב ממספר חלקים), אשר מוכנסת לתוך הסיר. למניפה רגלים קטנות בגובה של כ- 2ס"מ, אשר מוכנסת לסיר, אותו אנו ממלאים במים עד לגובה זה.
המים מורתחים ויוצרים אדים, אשר נותנים להם לפעול במשך כ- 15-20 דקות , כאשר הסיר מכוסה עם מכסה.לאחר מכן מכבים את האש, מניחים מגבת במקום המכסה למשך עוד כ- 15 דקות.
לאידוי ירקות כמה כללים פשוטים והגיוניים.
* חיתוך הירקות יש לעשות בגודל אחיד, על מנת שכול החלקים יהיו
מוכנים בזמן.
* יש לתבל לפני האידוי
* אין לאדות ירקות ובשר בו זמנית, מאחר ומדובר על סוגי חומר ומרקם
שונה.
* יש להקפיד להשתמש בחומרים טריים ונקיים בלבד, שכן אחרת טעמם
העכור מורגש ומקלקל את המזון.
* לאידוי יתרון אדיר על בישול של הירקות בנים רותחים, שכן בעת
האידוי אין מגע של הירק עם הנוזל ובכך לא "בורחים הויטמינים
החוצה".
נראה שהתרבות הסינית המקורית, עוד לפני עידן, הקולה המקדונלדס והחלב, התבססה על תצפיות רבות ורישומים אין סופיים, אשר נראה שטובים גם היום או יש הטוענים שהם טובים בעיקר היום, עידן אשר נוטה לעשות הכול מהר ולא תמיד תוך הקפדה על הכללים הנכונים.