החודש, מאי 2011, יצאה לאור מהדורה מיוחדת של העיתון הרשמי של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA), ה-Diabetes Care , המסכמת את הכנס העולמי השלישי של מחלוקות בסוכרת, השמנה ויתר לחץ דם (CODHy ). את המהדורה המיוחדת של הגיליון פותחים פרופ' איתמר רז ופרופ' סטפנו דל-פרטו בסקירה שמתארת את הרקע והמטרות של הכינוס השלישי של CODHy . כותרת המשנה של המאמר היא מחקרים תוצאתיים מול נסיון קליני בטיפול בסוכרת. הכותבים מציינים כי העלייה במספר ומגוון הטיפולים התרופתיים לטיפול בסוכרת ויתר לחץ דם (יל"ד) בשנים האחרונות יצרה אתגרים אדירים שלא היו מוכרים בעבר. השאלה הנשאלת היא האם הטיפולים החדשים שאכן משפרים פרמטרים תחלואתיים שונים גם מביאים לשיפור בתוחלת ואיכות חיים ? על הקלינאים לבחון כעת אם היתרונות של אותן תרופות חדשות עולות על הסיכונים האפשריים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. עוד מסבירים הכותבים שידוע לכולם שביחד עם השגת יעדים קליניים יש גם תופעות לוואי. הדוגמא המוכרת היא שביחד עם השגת רמות סוכר טיפול תרופתי עלול גם להביא לעלייה במשקל ולהיפוגליקמיות, ולניטור קפדני של הטיפול שודאי משפיע על איכות חיי החולה ואף מעלה את עלות הטיפול. רז ודל-פרטו מתייחסים אף לכך שלאחרונה מס' מחקרים שפורסמו בין 2007-2010 העמידו את הקלינאים בפני דילמות קשות שכן כמה מהמחקרים הראו שבעוד שאסטרטגיית או טיפול פרמקולוגי מסויים משיג את היעד המעבדתי בצורה טובה ועדיפה על פני שיטת טיפול קיימת, התוצאה הקלינית היא דווקא פחות טובה מהטיפול הקיים ואפילו עלולה להזיק. כלומר, מסבירים הכותבים , השגת יעד בטווח הקצר אינה מבטיחה בהכרח תוצאות טובות בטווח הארוך. לדעתם, גם התרופות החדשות , האינקרטינים, הסיכון לפנקריאטיטיס חמור עדיין לא נשלל ויש מקום לבחון הבטיחות באספקט זה לאורך זמן, וכן כמובן גם הבטיחות הקרדיווסקולרית ארוכת הטווח. האתגרים, לדעת הכותבים הם גם בפתולוגיות הנלוות לסוכרת כמו השמנת יתר ויל"ד, היפרגליקמיה בצום או לאחר ארוחה - אשר נמצאו במחקרים אפידמיולוגים קשורים לעלייה בסיכון המיקרווסקולרי והמקרווסקולרי. עם זאת, הם מוסיפים הצורך לאזן פתולוגיות אלה אינו בהכרח מוצדק לכל חולה סוכרתי, כפי שלימדו מחקרים אחרונים שהראו שאיזון קפדני יכול גם להזיק. והאתגר האחרון ברשימה לדעתם, אך בודאי לא מבחינת החשיבות, היא העובדה שהאפקטיביות של כל טיפול, וכן גם תופעות הלוואי שונות ממטופל למטופל, ומושפעות מפרמטרים כמו גיל, משך המחלה, נזקים מצטברים באברי מטרה, וסיבוכים נלווים. לאור זאת אין זה פשוט וקל לדעתם לרופא בשטח לחוש ביטחון בעת שהוא בוחר טיפול למטופל ספציפי, ועוד יותר קשה יהיה אולי להעביר למטופל את תחושת הביטחון ליעילות הטיפול שודאי חשובה בכדי להשיג את היענותו. עוד על הכנס באתר EMED.