מחלת הסרטן שונה מכל המחלות האחרות בכך שהיא מייצרת גידולים. זהו המאפיין וזהו המייחד את המחלה הזו. זו מחלה מסוכנת המפילה חללים רבים, מחלה שתקציבי עתק מושקעים במחקר ובפיתוח של תרופות לבלימתה. מעט מדי מושקע לחקר התהליכים הנפשיים שמוליכים להיווצרות הסרטן מכיוון שמעט מדי אנשים חושבים או מתארים לעצמם שיש קשר משמעותי בין האופן בו אדם מנהל את חייו לבין מחלות שמתפתחות אצלו, בכלל, ומחלת הסרטן, בפרט. הסרטן נחשב למחלה אגרסיבית. כל מה שהוא אגרסיבי מופעל או פועל עם כוח. לא ניתן להיות אגרסיבי ללא כוח. מאין האנרגיה הזו שעומדת למחלת הסרטן? כיצד זה שיש בה כל כך הרבה כוח לייצר כל כך הרבה גידולים, ללא הרף וללא לאות? המחלה הזו יוצרת עוד ועוד גידולים כאילו שקיים בה מנוע פנימי שמתודלק כל הזמן ואינו מתעייף. מהו סוד כוחה של המחלה הזו ומדוע אינה עוצרת לנוח??? אני מאמין שחלק מהתשובה לשאלה הזו תלוי ביכולתו של האדם להגשים את ייעודו, לבטא את האנרגיה היצירתית שלו באופן שמתאים לו ולמצוא את התחום שבו הוא עושה שימוש יצירתית בתכונות המייחדות רק אותו. אני מאמין שאנו נולדים עם תשוקה ליצירה וצמיחה, אך רבים מאיתנו נחסמים ולא מבטאים את מה שהיינו רוצים לבטא. האנרגיה היצירתית, כשהיא נבלמת ולא מיושמת, מחפשת לה אפיקים אחרים לביטוי ולצמיחה. במקום בו תהיה נטייה גנטית או מולדת לסרטן, תוכל האנרגיה היצירתית לצמוח באופן שלילי על ידי יצירת גידול ממאיר שמאיים על חיי האדם. האנרגיה היצירתית בעודה מתבטאת בקרב ילדים, מוצאת לעצמה תחומי עשייה ומשחק לפי יכולתם של ילדים, שהם עדיין יצורים שלא השלימו את תהליך התפתחותם השכלית והרגשית. כך גם האנרגיה היצירתית שלהם – אינה בשלה עדיין, אינה מוכנה עדיין ליצור דברים בעלי משמעות בעולם המבוגרים. גם האנרגיה היצירתית זקוקה לתהליכי התבגרות ולתהליכי הפנמת העקרונות שיאפשרו לה, בסופו של דבר, להביא אל העולם את יצירת חייו של האדם. אם צמיתה של האנרגיה היצירתית נגדעת בשלבים מוקדמים, אז היא נותרת בלתי בשלה, ראשונית ופרימיטיבית. הסרטן מביא עמו גידולים הצומחים לכל הכוונים, ללא סדר וארגון. התאים הסרטניים נחשבים לתאים שלא הספיקו לצמוח ולהתפתח דיים ובמקום לגדול בכוון הבריא, תאים אלה אינם סרים למרות מערכות הבקרה של הגוף, הפוקדות על תאים את המועד ואת כמות ההתרבות שעליהם לבצע. בעיניי הסרטן הוא למעשה פעולתה של האנרגיה היצירתית הטבעית באדם, שנחסמה בגיל מוקדם, בעודה לא בשלה. חסימת האנרגיה גורמת, כאמור, להפנייתה לכוון שלילי. עקב היותה "לא בשלה" יוצרת האנרגיה היצירתית את הגידולים חסרי ההרמוניה, הפראיים והלא ממושמעים, שקשה לטפל בהם משום שהם לא מצייתים לשום חוק. פגשתי חולי סרטן רבים שדברים אלה דיברו אליהם והניעו אותם לעשות שינויים חיוביים משמעותיים בחייהם. יש כאלה שאינם מקבלים אצת הדברים האלה, ויש כאלה שמקבלים אותם באופן חלקי. אלה שמוצאים בזה עניין עשויים לצאת למסע חיפוש שבו יגלו מחדש את כוחותיהם היצירתיים, יהפכו אותם לנגישים ופעילים יותר, ובהמשך יהפכו את האנרגיה היצירתית שלהם לכזו שמתבטאת באופן בוגר, זאת אומרת – מימוש הייעוד הספציפי שמתאים לאותו אדם ורק לאותו אדם. הערה – לא כל מי שמתפקד וחי כאמן אכן עושה שימוש יעיל ובוגר באנרגיה היצירתית שלו. כשהאנרגיה הזו פעילה ומורגשת, אזי גם הגוף בריא ושמח, ובעקבות זאת החיים הופכים בריאים יותר ומהנים יותר. אני מאמין שהתמודדות טובה עם הסרטן מוכרחה להביא לשינוי באורחות חייו של מי שחלה, וחתירה בלתי פוסקת אחר הנתיב שלא מומש אחר סוג העשייה שנותר חסום ושאותו אדם אינו יכול להרשות לעצמו להותירו חסום. הסרטן בא להראות לאדם שהוא אינו יכול להסתתר מפני עצמו.