לצערי, גם בתחום העצמות אנחנו הנשים יוצאות כשידנו על התחתונה. לכן, עלינו לשמור, לתחזק ולהזין את העצמות עוד בצעירותנו על מנת שימשיכו לשרת אותנו עד 120, במיוחד לאור העובדה כי 85% ממסת העצם נבנית עד גיל 18אצל נשים, ועד גיל 20 אצל גברים. 1. רקמה חיה. אם נודה על האמת, רובנו לא מתייחסות כלל לעצמות הגוף עד שהן לא נשברות. כשזה קורה, אנו מגלים לפתע שהעצם, למרות קשיותה, איננה סלע דומם אלא רקמה חיה. העצם בנויה מתאי אוסטאובלסט שהם התאים בוני עצם ותאי אוסטאוקלסט שבתהליך מקביל הורסים את העצם. התהליך המנוגד בין 2 סוגי התאים יוצר מצב של בנייה מתמדת של העצם. מאזן זה מאפשר את שיקום העצם אחרי שברים, גידול מואץ בשלב הילדות והנעורים אך גם את הרס העצם בגיל המבוגר, תופעה המובילה למחלת האוסטיאופורוזיס. 2. אוסטיאופורוזיס  הינה מחלה שבה דחיסות המינרלים בעצם פוחתת ועקב כך המיקרו-ארכיטקטורה של העצם נפגעת. עצמות הלוקות במחלה חשופות יותר לשברים. אמנם קיימות שיטות לטיפול במחלה, אך טיפול מונע עדיין נחשב כדרך היעילה ביותר למניעת שברים. 3. הווסת נגמרה? שמחה וששון - אך לא לעצם! ירידה ברמת הורמון המין הנקבי האסטרוגן גורמת לחוסר איזון תהליך שיקום ובניית העצם. לכן יותר נשים, בפרט לאחר גיל המעבר, לוקות במחלה מאשר גברים. למעשה כ- 80% מחולי האוסטיאופורוזיס הן נשים. מחקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשנת 2003 העריך כי בישראל שיעור התחלואה במחלה בקרב נשים בגיל 45 - 54 עומד על כ-9%, ומעל גיל 65 שיעור זה עומד על כ-30%. סך הנשים מבוגרות מגיל 21 החולות בדלדול עצם, הוא כ-194,500 חולות. 4. שתייה מרובה של אלכוהול תפגע אמנם בכבד ובמוח אך גם בעצמות. שתיינים כבדים סובלים מירידה בצפיפות העצם. אם מוסיפים לכך גם עישון מאסיבי, עולה הסיכון למחלת האוסטיאופורוזיס. 5. משקל עודף, ברמה סבירה של +5 ק"ג, דווקא מיטיב עם העצמות. כמובן שאין בזה המלצה לעלות במשקל שכן השמנה מזיקה לבריאות במובנים רבים, אולם המשקל העודף (הקטן) גורם לגוף להשקיע בהעלאת מסת העצם כדי לתמוך במשקל הגבוה. אולם זהירות, יש להימנע מהשמנה בטנית. השמנה בטנית (כרס), מסוכנת לתהליך בניית העצם. שומן הכרס שונה משומן רגיל בגוף, וגורם לייצור הורמונים שמעלים את המצבים הדלקתיים בגוף וגורמים בסופו של תהליך להרס תאי העצם. העניין מסוכן בעיקר לנשים אחרי גיל המעבר. למרות שאצל נשים תופעת ההשמנה הבטנית איננה שכיחה כמו אצל גברים, מומלץ לנשים בגילאי 50+ להמשיך ולשמור על הגזרה. 6. בישראל קיימות תרופות רבות לאוסטיאופורוזיס, שמטרתן להעלות את צפיפות העצם ולמנוע שברים במפרק הירך ובחוליות. יש רופאים המשלבים את התרופות עם תוסף של סידן וויטמין D. מגוון התרופות רחב, כמו גם תדירות נטילתן: פוסלן /פוסאוונס (פוסלן משולב עם ויטמיו D), אקטונל, אלנדרונט-טבע ואוויסטה הניתנות אחת לשבוע/אחת לחודש ויש גם את אקלסטה הניתנת פעם בשנה. התרופות ניתנות במרשם רופא ואינן מתאימות לכל אחד/ת. 7. תזונה - הטיפול בעצם דלילה הוא המוצא האחרון. מסתבר שאנו יכולות למנוע את התהליך! למשל ע"י צריכת מזון עשיר בסידן. חלב הוא מקור נהדר לסידן וכך גם יוגורט וגבינות קשות (רוקפור, קממבר, עמק). ירקות ירוקים כגון תרד, ברוקולי ובאק-צ'וי מאד מומלצים. במשפחת האגוזים ניתן להמליץ על שקדים (היזהרו מהקלוריות). כמו כן, כדאי לצרוך מיץ תפוזים, טופו (סויה), ודגנים. כדי לשפר את ספיגת הסידן בגוף כדאי לשלב אותו עם ויטמין D, הנמצא למשל בטונה, סלמון, וחלמון ביצה. 8. פעילות גופנית יכולה לעזור לנו לבנות עצם. כמעט כל פעילות גופנית שכוללת הפעלת שרירים עם התנגדות למשקל הגוף, מעודדת את בניית העצם בשכבת מינרלים נוספת ומעלה את צפיפותה. הליכה, ריצה, עליית מדרגות, ריקוד ורכיבה על אופניים, הרמת משקלות ואפילו משחקי כדור: טניס, כדורסל וכדורגל. כך שכל אחת מאיתנו יכולה לבחור מה שהכי מתאים לה והיא הכי אוהבת כדי לעזור לעצמה. 9. גנטיקה ומוצא אתני משפיעים על חוזק העצם. מחקרים שנערכו בארה"ב העלו כי לבנים ואסייתים פגיעים יותר. כלומר, היספאנים ושחורים הינם בעלי סיכון נמוך יותר לחלות באוסטיאופורוזיס. 10. העצמות הן מחסן המינרלים של הגוף לסידן, פוספטים ומתכות כבדות לזמן ממושך. כך שכשאנו זקוקות לסידן למשל בזמן ההנקה, העצמות משחררות סידן בכמות כזו שתועיל לתינוק ולא תפגע בנו.