חג הפסח נקרא גם חג החירות. הכוונה היא שהחג מציין את זכר יציאת עם ישראל לחירות מן העבדות הארוכה והקשה במצרים. כידוע, כל אדם חייב לראות עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים, ולכן החג הזה הוא הזדמנות לדון בהיבטים שונים של המושג חירות בקשר לחיים שלנו.

זאת ועוד, בליל הסדר אחת הנקודות המרכזיות היא ארבע הקושיות, דהיינו החרות הסובייקטיבית לשאול, לחקור ולפתוח דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים. כך, בפסח מודגשת החרות הנפשית לה זקוק האדם מתוך חופש הדיבור.


נסו קצת לחשוב - מה הכוונה בחירות? האם זה חופש? ומה לגבי עצמאות?


על פי הגדרת המילון עצמאות הנה :"עמידה ברשות עצמו, אי תלות באחרים, אוטונומיה".

במקרה של אורגניזם מדובר בתהליך של ניתוק מהסביבה החיצונית ויצירת זהות שונה, נפרדת. ללא הפרדה אין סיכוי ליצור זהות ייחודית נפרדת וההפך, ללא זהות פנימית ייחודית אין כל טעם להפרדה וניתוק. זהות ייחודית ושונה זו יכולה להיות חזקה ועצמאית יותר או פחות, ככל שתהיה יותר חזקה ובעלת עוצמה פנימית כך תפעל יותר מתוך אימפולסים פנימיים ותהיה פחות מושפעת מסביבתה, וההפך.


חופש – בדומה למושג העצמאות – הנו היכולת לחיות, לפעול, לחשוב, להחליט מתוך עצמי, מתוך המקום שהוא המרכז הפנימי של ישותי. זהו אינו חופש ממשהו (חיצוני או פנימי) ולא חופש למשהו, אלא מעין מצב, הוויה בה אני פועל, מרגיש וחושב ממרכז פנימי יוצר. במובן זה החופש והעצמאות הם מושגים קרובים ביותר. שניהם מצביעים על אפשרות של חיים פנימיים עשירים, מלאים, בעלי עוצמה ותנועה פנימית שיוצאים מתוך מרכז פנימי, ער ויוצר. מרכז שרק הוא יכול לכוון את חיי ולהעניק להם משמעות ותוכן.


היסודות לעצמאות וחופש אינם מתפתחים פתאום. קודם להם תהליך ארוך של הבשלה פיזית וגופנית, של הכשרה נפשית ורגשית וכן של רכישת יסודות חשיבה בסיסיים. רק על בסיס זה יכולה עצמאות להתבסס.

פוטנציאל העצמאות והחופש הפנימי נמצא כמובן בכל יצור אנוש. אולם בנוגע למימושם העניין מורכב בהרבה. האיכויות האנושיות המשמעותיות אינן מגיעות עם לידת האדם שלמות ומוכנות לפעולה (להבדיל מרוב החיות), הן מתפתחות לאט ומגיעות לבשלות לאחר מסלול ארוך ומורכב של התהוות וצמיחה.

העצמאות הפנימית והחופש הנן איכויות שקשורות למרכז פנימי חזק, ער ומשמעותי. לאותו דבר מסתורי שאנו נוהגים לכנות כ: "אני" בישותנו. לאותו הדבר שמבדילנו מיצורי אנוש אחרים ונותן לנו את זהותנו הפנימית כישות מופרדת, נבדלת ובעלת תוכן פנימי עצמאי. במובן מסוים זהו הקבוע, היציב בתוכנו שנותן לנו את הרגשת היותנו בעלי זהות פנימית ייחודית.


להבדיל מעצמאות, מהות השעבוד היא דאגה אישית. העיסוק המתמיד בעצמי - בהצלחות ובכישלונות שלי, בנוחיותי ובדעתם של האחרים עלי - גוזל ממני את חירותי הבסיסית. אני הופך להיות עבד לדאגה, לחשד, למתח, לצורך ולחוסר הביטחון.

בן חורין הוא אדם המוכן ללכת נגד הזרם, שנאמן לאמת שלו גם אם היא אינה פופולרית. בן חורין הוא אדם השומר על עצמאותו.

עצמאות כמו גם החופש האמיתי הם אקטיביים מאוד, הם אינם מנוחה. זה דורש כוחות נפש גדולים והתמודדות יומיומית.

המהלך השלם הוא לא לצאת מעבדות לחירות אלא מעבדות לאחריות ולעצמאות.


אז לסיכום, פסח יכול להיות הזדמנות נהדרת עבורנו לצאת מעבדות לחירות, להשתחרר מכל המעכב אותנו, להתקדם בחיים, להשתחרר מכל מיני שעבודים וקיבעונות, לגדול.

שיהיה לכם פסח נפלא, חג חרות שמח והמון בריאות!