סיבוכים כתוצאה מסוכרת המדוברים ביותר בהרצאות, בכתבות ובמחקרים השונים, הם הסיבוכים העלולים להיווצר בכליות, בכלי דם, ברגליים ובעיניים, כתוצאה מחוסר איזון.
רובנו לא מודעים לכך שישנם עוד מספר איברים בגופנו החשופים לסיכון עקב חוסר איזון.
מסתבר, כי גם השיניים והחניכים אינם חסינים לסיבוכים השונים שיכולים להיווצר כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת.
 


על מנת לברר על כך יותר, ראיינתי את ד"ר ציפי דודוביץ, רופאת שיניים ומומחית לרפואת הפה, המנהלת את מרפאת השיניים של קופ"ח מכבי בפסגת זאב. (גילוי נאות- ציפי היא גיסתי)

מה הם הסיבוכים היכולים להיווצר בחניכים ובשיניים ומדוע הם נוצרים?
חשוב להקדים ולומר, כי כל הסיבוכים המופיעים בחלל הפה, נגרמים אצל חולי סוכרת שאינם מאוזנים. כלומר, מחקרים מראים שסוכרתיים מאוזנים אינם חשופים לסיכונים אלו יותר מאנשים שאינם סוכרתיים.
כאשר הסוכרתי אינו מאוזן, חלל הפה חשוף למגוון סיכונים כגון: זיהומים חיידקיים, וירליים ופטרייתיים, ריפוי לקוי של פצעים, יובש בפה העלול לגרום לעששת חמורה, מחלות חניכיים שונות וכן "תסמונת הפה השורף".
כאשר הסוכרת אינה מאוזנת קיימת השתנה מרובה, הגורמת לירידה בנוזלי הגוף. בעקבות כך קיימת ירידה בהפרשת הרוק ושינויים במרכיבים של הרוק, החיוניים להגנה על הריריות, השיניים וכן על רמת החומציות בפה, כתוצאה מכך יכולה להיגרם עששת חמורה.
קיימת בעיה נוספת בחולים סוכרתיים אשר אינם מאוזנים וזוהי הנוירופאטיה הפריפרית. ירידה בתחושה וכן שינויים בתחושה, קיימים לעיתים אצל חולי סוכרת שאינם מאוזנים במספר מערכות בגוף וזה כולל גם את חלל הפה. התבטאות סימנים אלו בחלל הפה כוללת בתוכה מצב הקרוי "תסמונת הפה השורף". זהו מצב שבו המטופל מדווח על תחושות שריפה ואי נוחות בחלל הפה, כאשר אין קשר בין עוצמת תלונת החולה לממצאים בחלל הפה. בדרך כלל בחולים אלו חלל הפה הנבדק הינו תקין לחלוטין.

לאלו תופעות יש לשים לב? האם ישנם סימנים מקדימים לסיבוכים?
בדרך כלל סימנים מקדימים ליובש בפה מתבטאים בצורך תכוף ללחלוח הפה, רוק צמיגי, תחושת יובש למרות הקפדה על שתייה מרובה, הידבקות של הלשון לחיך, טעמים לא נעימים בפה ולעיתים אף נפיחות באזורי בלוטות הרוק. אך לעיתים סימנים מקדימים ליובש בפה יכולים להיות דווקא בהרגשה של עודף רוק או שינוי בהרכבו.
יש לשים לב לדמם, רגישות ונפיחות בעת צחצוח השיניים, אשר לא היו קיימים בעבר, כיוון שהם יכולים להעיד על מחלות חניכיים. רגישות באזור צוואר השן יכולה להעיד הן על מחלת חניכיים והן על עששת, ועל כן יש להיבדק מדי חצי שנה על ידי רופא שיניים, על מנת לאפשר טיפול מוקדם ויעיל ככל האפשר, שימנע את הסיבוכים בהמשך.

מה הן דרכי הטיפול במידה ומופיעים סיבוכים כאלה?
במידה וקיימת מחלת חניכיים יש לדאוג לסילוק הגורמים לכך, אשר כוללים חיידקים ואבן. הדבר נעשה על ידי שיננית בשיתוף עם רופא השיניים המטפל, כאשר לעיתים יש צורך גם בנטילת אנטיביוטיקה לצורך סילוק המזהמים.
שטיפות, צחצוח ועזרים דנטלים נוספים, הינם הטיפול הסטנדרטי הביתי למחלות חניכיים.
על מנת לעזור לפצעים בחלל הפה להחלים באופן מהיר יותר, יש להיזהר מזיהום משני על ידי חיידקים הקיימים באופן נורמאלי בחלל הפה שלנו. חיידקים אלו, שיצאו מהאיזון הרגיל שלהם, יכולים לגרום להארכה ונזק מיותר של מחלת החניכיים. מניעת סיבוך זה נעשית על ידי שטיפות ושימוש במשחות חיטוי מקומיות.
ביובש בפה ניתן לטפל על ידי מגוון רחב של טיפולים, החל משתייה מוגברת, דרך רוק מלאכותי ותרופות לעידוד בלוטת הרוק להפריש רוק, וכלה בשימוש במכשירים המותקנים באזור הפה על מנת ליצור הפרשת רוק. (הערה: מכשיר שכזה הינו בפיתוח ועומד לעבור בקרוב אישור של משרד הבריאות.)
לבעיית "תסמונת הפה השורף" קיימים מספר טיפולים הכוללים בין השאר תוספי מזון (חומצה אלפא ליפואית) ותרופות נוספות.

כיצד נוכל למנוע את הופעת הסיבוכים הללו?
טיפול המניעה הטוב ביותר, הוא למעשה שמירה על היגיינה אוראלית טובה. זה נעשה באמצעות צחצוח נכון של השיניים ושמירה על ניקיון הפה, הנלמדים על ידי השיננית, היכולה אף להמליץ על עזרים נוספים ואמצעי ניקוי שונים. במידת הצורך ניתן לבצע פעולות מניעה כגון הנחות פלואוריד, שגם הן נעשות ע"י השיננית. כל זאת כמובן בשילוב עם איזון סוכר אופטימאלי. מומלץ לבקר אצל רופא השיניים והשיננית כל חצי שנה, ובמידת הצורך גם אצל מומחה למחלות חניכיים. (פריודונט)
כאשר קיים יובש בפה, יש צורך לבדוק את רמתו. במידה והינו מינורי, ניתן לעודד הפרשת רוק ע"י שתייה מרובה, סוכריות ומסטיקים ללא סוכר וכן שימוש בתחליף רוק מלאכותי. כאשר אובדן הרוק הינו מוחלט - קיימות אפשרויות טיפול נוספות.

האם ישנם טיפולי שיניים (כגון גשר, השתלות, הלבנות שיניים) היכולים להיות בעייתיים לסוכרתיים ומדוע?
כאשר חולה סוכרת הינו מאוזן מבחינת ערכי הסוכר שלו וכן מבחינת מצב ההיגיינה האוראלית, לא קיימת מניעה לביצוע טיפול שיניים כלשהו.
לצערנו, בדרך כלל המצב אינו כזה. לעיתים קרובות ההיגיינה האוראלית היא גרועה ואז יש להיזהר בעת ביצוע שיקומי שיניים רחבי היקף (גשרים וכדומה), אשר עלולים להיכשל בשל ריבוי המזהמים בחלל הפה.
לגבי הלבנת שיניים: בעת ביצוע ההלבנה מונחת על השן משחה חומצית, אשר עשויה לגרום לרגישות בשיניים ובעיקר בחניכיים. יש להקפיד על היגיינה טובה על מנת לא להחליש את השיניים, אשר ייתכן ואין להן את מרב ההגנה, עקב ירידה ברמת הפרשת הרוק. לכן מומלץ על ביצוע הנחות פלואוריד על גבי השיניים, בצמידות לביצוע ההלבנה, זאת על מנת לחזק את מינרל השן.
לגבי שתלים: קיימת הסכמה בספרות לגבי ריפוי איטי וזיהומים בחלל הפה לאחר ביצוע פרוצדורות כירורגיות, בסוכרתיים שאינם מאוזנים. עקב כך, ישנם רופאים אשר יסרבו לבצע שתלי שיניים בחולי סוכרת.
כל עוד הסוכרתי הינו מאוזן, לא קיימת כיום הוכחה לכך ששתלים באנשים אלו נדונו לכישלון, ועל כן, אין מניעה לביצועם.