פעם לפני הרבה שנים, גרו בסין רופאים חכמים, שטיפלו אפילו בקיסר הגדול של סין בעזרת מחטים. מהם גם כמה קיפודים שלמדו לרפא חולים עם קוצים. את המחטים או הקוצים שמים בנקודות שרופאים סינים לומדים לראות (לא כל אחד יודע לראות נקודות). לכל נקודה יש תכונות שהן רק שלה וכל אחת מהן עוזרת לגוף שלנו בצורה שונה, חלקן מחזקות וחלקן עושות אותנו יותר אמיצים, חלקן עוזרות לנו לישון וחלקן עוזר לנו להישאר ערים, יש נקודות שמחזקות את הלב ואת הדם ויש נקודות שירפאו מכה כואבת מיד.

היום נספר לכם סיפור מיוחד במינו על ד”ר קיפוד, זמן קצר אחרי שעבר לגור ביער.

זה מתחיל בבוקר אחד כשטאו, גרביל מסוג חמוד, קם, התמתח, פיהק פיהוק של התעוררות ויצא לטיול הבוקר שלו כשהוא מפזם שיר עליז ומרומם רוח.

בדיוק כשהגיע לשפת הנחל ראה את שאול השועל הקטן משתעל, אבל מזה? טאו עצר, שיפשף את עיניו והסתכל. לא זה לא חלום, לשאול, היה קוץ של קיפוד ממש על הקודקוד. בכל אופן טאו המשיך בטיול הבוקר שלו כשראה את פילון, שנולד לפני שנה. פילוני קרא אחריו, היי טאו , וטאו שכבר התחיל לשמוח, ראה פתאום שלפילוני יש קוץ בעורף, קוץ של קיפוד. אחרי המקרה עם שאול ממש לפני דקה טאו נהיה ממש מופתע. בראש של טאו התרוצצו המון מחשבות, בשביל גרביל קטן וחמוד כמוהו זה נהיה בוקר די עמוס, הוא כבר הפסיק לשיר, ובמקום לשים לב ליער הוא בעיקר התרכז באדמה.

בבריכה פגש את גברת פלמינגו, בנימוס רב אמר בוקר טוב וגברת פלמינגו השיבה בקול צרוד ולא אופייני, בוקר אור טאו יקירי. אז טאו הבחין, לגברת פלמינגו, לזה הוא לא ציפה, יש בכנף, קוץ של קיפוד.

עכשיו טאו לגמרי נבהל, הוא נפל לאחור והחניק צעקה (ובראש חשב, אוי לא, זו בטח מגפה) טאו היה כבר בטוח שמשהו קרה בלילה שעבר, וזה לא דבר קטן, לכל חיות היער שפגש גדלו קוצים, אולי כולם הופכים לקיפודים?

טאו שנהיה יותר סקרן מביישן החליט לערוך חקירה והלך אל המקום שבו הוא ידע לחשוב הכי טוב, מתחת לשיח המורן. זה היה באביב ושיח המורן היה מלא בפרחים לבנים ונהדרים,טאו היה די בטוח שכשהפרחים נושרים, הם הופכים לעננים, ואז יורד גשם ויכולים לגדול עוד פרחים.

בדרך טאו חשב על כל מה שקרה היום, אבל הוא גם חשב על ארוחת הצהריים. טאו הסתכל אל השמיים כש…טראח, איי, אוי, אאוצ’, טאו החליק, ושלח קדימה את הידיים (זה מה שעושים כשנופלים),הוא ניסה לא לבכות ולא הצליח, זה ממש כאב, כלומר יד ימין. טאו קם וניסה להבין איפה הוא, כי בפעם האחרונה שהוא זוכר, הוא היה ליד הענן המרובע. הוא הסתכל, ימינה ולמעלה, ואז שמאלה ומאחורי העץ ראה שלט קטן מבצבץ,טאו ניגש, לא כל יום מוצאים ביער שלט חדש! “ד”ר קיפוד – רפואה סינית”. אף פעם לא פגשתי קיפוד סיני, טאו אמר לעצמו ובצעד לא שיגרתי, דפק על הדלת ונכנס, שם ליד השולחן ישב קיפוד.

שלום, אתה ד”ר קיפוד?…כלומר הסיני… הרופא, מהשלט שבחוץ, נפלתי,ליד הענן המרובע, קיבלתי מכה ביד וכואב לי, ואז הוא הוסיף – מאד!

בוא נטפל בך ידידי הצעיר, אמר ד”ר קיפוד בארשת רצינית, עם חיוך קטן מאחורי העיניים,הוא הוציא קוץ, אמר לטאו לנשום עמוק לחשוב על משהו שהוא באמת, באמת אוהב והופ, זה בכלל לא כאב, כלומר הקוץ, והיי,גם היד כבר לא ממש כאבה.

טאו אז שאל,סוף סוף, איך זה קורה?

בלי תרופות מרות?

בלי מדחום?

רק קוץ?…של קיפוד?

מה זה לא כואב?

הקיפוד ענה בקול עמוק, אני ד”ר קיפוד, נכון, אני לא סיני, אבל אני עוזר למי שחולה וגם למי שכואב עם הקוצים שלי, רופא סיני חכם וזקן לימד אותי כך לרפא, אתה בטח יודע, יש רופאים שנותנים תרופה ויש רופאים שמטפלים בחולים שלהם בדרך אחרת. רופאים סיניים משתמשים בקוצים.

תודה רבה ד”ר קיפוד, מה אוכל לתת לך בתמורה? שאל טאו. או, זה פשוט מאד טאו, אמר הדוקטור תמשיך בטיול הבוקר שלך ותאסוף עבורי את שאר הקוצים בהם השתמשתי היום, כך תהיה לי לעזר רב.

טאו התחיל להבין את כל מה שראה בטיול, הוא נרגע וגם שמח שזה לא נהיה יער של קיפודים ויצא לאסוף את הקוצים. במהירות הוא יצא אל היער והגיע אל שאול.

שאולי, טאו קרא, ד”ר קיפוד מבקש את הקוץ חזרה. שאולי באותה הזדמנות כבר סיפר לטאו איך הוא באותו בוקר קם משתעל וטרוד, ואיך ד”ר קיפוד אמר לו לפתוח פה ולהוציא לשון והקשיב לדופק שלו בתשומת לב ובזהירות ואז אמר לו לנשום ועל משהו נחמד לחשוב, הוא שם לו אז קוץ קטן בקודקוד, ומחר בבוקר הוא הולך אליו שוב.

ד”ר קיפוד טיפל בחיות רבות, גם כאלה שטאו לא פגש באותו בוקר (אבל כן פגש באותו יום בצהריים כשאסף עבור ד”ר קיפוד את הקוצים).

למשל, הוא אסף קוץ מגידי הגמל, לו ד”ר קיפוד שם קוץ בקצה הדבשת לטיפול בגב שלפתע כאב. הכאב הלך וגידי החזיר את הקוץ וגם שלח לקיפוד מעיל מצמר גמלים משובח.

לפילון, כך למד, כאבו האוזניים,ד”ר קיפוד שם לו בעדינות קוץ קטן, בעורף, כדי שהכאב יחלוף לפני החורף. כשהגיע טאו אל פילון כבר לא כאבה לו האוזן, והוא שלח לד”ר קיפוד תודה מלווה בבוטן.

אל גברת פלמינגו הגיע, בדיוק כששרה לעצמה שיר צהריים, היא ביקשה למסור לנכבד ד”ר קיפוד שהקוץ עזר מאד ושלחה עם טאו נוצה וזוג גרביים, ורוד.

מסוסון, שרץ בצעד גאה, קיבל את הקוץ, וגם פרח אדום, ותודה מיוחדת מאמא סוסה, על זה שסוסון מחר חוזר לגנון.

טאו הגיע, עמוס בקוצים, למרפאה של ד”ר קיפוד. הוא התרגש כל הדרך, ורצה לתת את הקוצים לד”ר קיפוד ומיד לרוץ ולספר לאמא, שהוא חשב עליה, ושזה לא כאב לו הקוץ,

הוא נכנס לד”ר קיפוד ואמר לו- תודה ד”ר, אני חוזר לאמא לספר לה!

“רגע, לא שכחת משהו?” שאל ד”ר קיפוד

“הנה כל הקוצים שביקשת! אספתי אותם!”

“לא”, צחק ד”ר קיפוד, “נשאר קוץ אחד, הנה פה, על היד שלך”.