שיר לשמן וירטואלי


אם לא תזכור?
איך תשנא?
איך תלין?

אם תזכור, בעוצמה, בכוח.
מה זה ייתן?
מה זה יועיל?

ונגיד שתגיד,
לא , לעולם לא אסלח
לעולם לא אשכח.

אני לא סתם , בן-אדם.
יש לי מחלה,
יש לי מצוקה.

למה לי לשחרר?
למה לי לוותר?
למה לי לגדול לאדם אחר?

אולי כי בויתור,
בהינתן האות,
הזיכרון של העבר , איננו סמל לבאות.

וההווה המאושר
הוא לא חיקוי של האתמול
ולא תקווה של המחר

כי אם נתיב שרק נפתח
אדם שלם ומפותח
מודע לסבל, ומפוכח.