הסודות מאחורי המדפים – דג נסיכת הנילוס – "האם הוא באמת נסיכה" ? ואם כן למי ?



יובל לובנשטיין



ישראל נחשבת למעצמה בתחום ביחס למספר תושביה.
הישראלים אוכלים כ-8,000 טונות בשנה המהווים כ- 20% מסה"כ הכמות שאוכלים כל תושבי השוק האירופי בשנה – אכן כמות מרשימה.
דג זה פופולארי מאד אצלנו בעיקר בגלל מחירו.
מה אנחנו בעצם יודעים על דג זה ?
האם הוא בריא ?
האם הוא "בריא לסביבה" ?
האם נמשיך לאכול אותו גם בעתיד ?
האם הרגלי הצריכה שלנו דומים לאלה באירופה ?

הדג חיי בימת ויקטוריה שבאפריקה, ימה זו הגדולה בשטחה פי 3 משטח מדינת ישראל, היא ימה של מים מתוקים וגובלת בשטחן של קניה, טנזניה ואוגנדה. נמצא בגובה של כ- 1100 מטר מעל פני הים וממנו מתחילה הזרימה של הנילוס עד לים התיכון, האגם רדוד ועומק מימיו כ- 50 מטר בממוצע.

בשנות החמישים של המאה הקודמת (רק לפני כ - 60 שנה), חייל בריטי עשה שטות והכניס אותו את דג הנסיכה לימה, אשר מימיה החמים ואיכות המים התאימו לו מאד ומאז הוא התרבה והפך להיות אחד מהאסונות האקולוגיים ולמפגעים הגדולים בעולם.
טרום "תקופתו" היו באגם מאות סוגי דגים של מים מתוקים שהמוביל בהם היה מיודענו הקרפיון, אולם תוך שניים שלושה עשורים הצליח דג נסיכת הנילוס לטרוף את כל הדגים האחרים ונשאר כמעט לדג היחידי בימה בהשאירו את תושבי האזור חולים ורעבים.
דג טורף זה הוא בעל ממדים אדירים ויכול להגיע לאורך של 2 מטר ולמשקל של 120 ק"ג.

זאת ועוד מאחר ודג זה שמן יחסית לקרפיון, לא ניתן היה לייבשו בדרך המסורתית של המלחה ויבוש בשמש, היה צורך לעשנו, דבר שגרר אחריו שימוש נרחב וכריתה של יערות רבים באזור ולבעיות בגינן כמו סחף קרקע.
בנוסף תושבי האזור שהתפרנסו מהקרפיון, נעזרו בסירות קלות שלא אפשרו להם לדוג את הנסיכה, מה שגרר כניסתם של בעלי הון רבים ובעזרת סירות גדולות , רשתות ומנופים מושים כעת את הדגה.
מיותר לציין שהדייגים הפכו להיות פועלים בתעשיית הדיג.

הידעתם ?

(1) כ- 76% מהיצוא לאירופה הוא של פילה טרי ולא של קפוא ? !
האם לעובדה זו השפעה על איכות הפילה שמגיע לישראל ?
המשלוחים של הפילה הטרי נעשים באמצעות מטוסי ענק בעיקר
לשוק הספרדי,ההולנדי והגרמני.
(2) היבואן הישראלי המוביל בתחום הוא נטו,בבעלות דודי עזרא אשר לו
תשתית ארגונית ענפה כולל מפעלי עיבוד במקום והצליח לדחוק את
מרבית מתחריו הישראלים, כולל את תנובה מהשוק ?
(3) נסיכת הנילוס, נחשב לדג עם אחוז שומן גבוה, אין בו חומצות רב
בלתי רוויות מאחר והוא גדל באזורים חמים ואין בו יוד משום שהוא
דג של מים מתוקים. לסיכום למרות מחירו הזול יחסית מדובר בדג
שאין לו ערך תזונתי רב. (187 קלוריות,17.5 גר חלבון,9.4 גר
שומן- במאה גרם מוצר)
(4) המדינות לאורך האגם מעודדות מזה זמן את היזמים לייצא כמויות
גדולות של הדג, אולם מנגד בשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית
ברמת המלאי אשר ירד במהלך העשור האחרון מרמה של 1.9 מליון
טונות לרמה של 0.4 מליון טונות. הירידה הזו בהיקף הדגה היא
לא רק בגלל הדיג, אלא מהסיבה שלנסיכה לא נותר יותר מזון
(" הנסיכה אכלה את כולם") ובשל מיעוט חמצן.
(5) בשנים האחרונות, בעזרת מדענית ישראלית פרופסור לבבי, קיימת
מגמה "לחזור לטבע", אשר מדריכה בהצלחה את המקומיים איך לגדל
שוב את דג הקרפיון באזור והפעם בשיטה של בריכות דגים אשר
נחפרות לצידי אגם ויקטוריה, פעילות המאפשרת לתושבים לאכול
ולהתקיים מדג בריא יותר אשר רמת החלבון בו גבוהה יותר כ- 23
גרם ורמת שומן נמוכה יותר של כ-5%.


העתיד אינו ברור, מה שכנראה יהיה, זה "שווי משקל" חדש גם בימת וויקטוריה וגם בתחום הפילטים בעולם, במיוחד לאור כניסתה המאסיבית של וויאטנם עם דג הפנגאס.



בתיאבון !



יובל לובנשטיין, משמש כיועץ לחברות בתחום מוצרי הצריכה, שימש בעבר במגוון תפקידי ניהול בכירים כולל בשופרסל, שם ניהל את פעילות היבוא של הרשת.