השבוע קראתי את הספר של ג'ושוע קופר ראמו, עידן הלא יעלה על הדעת, כבר מקריאת שמו של הספר חשתי אליו משיכה רבה, אני חושבת על עצמי כאדם מורכב, אדם המכיל יותר מאשר נראה אל העין ובעצם כולנו כאלו, רבים המכירים אותי והיודעים כי יש לי אמונה בלתי מעורערת ביכולות הריפוי של תדרי התחברות מחדש, אבל פחות יודעים שלמרות הכל יש בי גם חלק רציונלי שמתפלא כל הזמן מחדש בהנאה איך זה יכול להיות.. לכן קניתי את הספר בלי לעיין בו בכלל רק על סמך הכותרת. כשהתחלתי לקרוא את הספר, התברר לי שטעיתי, הספר אינו עוסק במורכבות העולם הרוחני, כפי שחשבתי בתחילה אלא עוסק בייחודיותו של העידן בו אנו נמצאים עכשיו, ובוחן לעומק בצורה פילוסופית, מתמטית, פסיכולוגית, פיזיקאלית את היכולות שלנו להתמודד עם מורכבויות ההווה. הבסיס לספרו של ג'ושוע קופר ראמו הוא "מי שמוביל היום את העולם הם אלו שאינם מקובעים מחשבתית, אשר מבינים שהעולם משתנה ללא הרף ולפיכך מסוגלים להוביל אחריהם" ברגע שהאסימון הזה נפל לי, הבנתי בעצם שזה נכון! מפליא לא? לפעמים אנו צריכים ספר משפט או שיר שיסבו את תשומת לבנו ויהדהדו לנו בשינוי. כשהכרתי את ד"ר אריק פרל בסמינר הראשון לתדרי התחברות מחדש אותו העביר בארץ, ראיתי אדם אחר, אדם שונה, אדם אשר אינו מקובע מחשבתית, אדם שכיף ללמוד ממנו ויותר כיף ללכת אחריו, לא כגורו אלא כמוביל דרך, פורץ מחסומים. ואילו על תדרי התחברות מחדש, אלו היוו פריצת דרך עבורי בתחום הריפוי האנרגטי, משהו חדש שנותן תוצאות מופלאות במהירות, ובמפגשי הריפוי עצמם כשהייתי בתוך התדר והכרתי למטופל את התדר, זו גם הייתה חוויה שונה מאדם לאדם, לא היה אוטומט, לא היה קבעון, הייתה זרימה. הטענה של ג'ושוע קופר ראמו בספר: "הפוקוס שלנו הוא בבעיות שניצבות לפנינו ולא בסביבה שבתוכה הן התפתחו; והיות ואנחנו מפעילים מחשבה לינארית, מחשבה שהתאימה לתקופה אחרת, כמו לאנשי יוון העתיקה אך לא לעידן זה בו אנו חיים, וכתוצאה מכך אנחנו לא פועלים בגמישות המחשבתית או ההתנהגותית הנדרשת לתקופתנו. אנחנו מסרבים ולא מאמינים שאנחנו חיים בזמן שבו השינויים מתרחשים לא לאורך שנים אלא בכל כמה ימים". הזמן עובר במהירות יותר גדולה עכשיו, אבל השעון מתקתק באותו הקצב, יום הוא יום ושעה היא שעה, אבל בתחושה הזמן ממהר, הזמן נעלם ותדרי התחברות מחדש הם המענה הנכון והמהיר לריפוי אנרגטי רב מימדי שעובד בצורה רב שכבתית ולא בצורה לינארית, ולכן התוצאות שלו הם כל כך מדהימות. תובנה נוספת הנובעת מטענה זו היא ההתמקדות בסימפטומים, בתוויות שהרפואה המערבית תייגה את המצב שבו אנו נמצאים וחוסר היכולת או הרצון שלנו לשחרר ולהסתכל מעבר לכך. העיקרון הכי משמעותי של התחברות מחדש, היא אי הידיעה, אי הידיעה מה הו הסימפטום, אי הידיעה ממה הלקוח סובל, מה תלונה שלו, למה הוא מגיע למפגש הטיפולי, כמה שפחות יודעים, ככה יותר טוב – ולמה זה כך, בדיוק כמו שקופר ראמו אומר, להוציא את הפוקוס מהבעיה עצמה, לאפשר לעצמנו לקבל את התובנה הלא ליניארית שאין קשר בין הסימפטום לבין הסיבה ומה שאנחנו רק צריכים לאפשר לעצמנו זה, לשחרר, לקבל, ולאמץ את מה שייקרה. תחשבו על כך, בלי לדעת, בלי לאבחן, בלי, לשאול שאלות מיותרות, יש לנו סיכוי חדש ואמיתי לזכות בשינוי, שינוי משמעותי, באמצעות תדרי התחברות מחדש, אשר יביאו אותנו למקום חדש. האם עובד על כולם, לא! אבל, יש מספיק עדויות המראות שזה אפשרי, שזה שונה, שזה חדש האם אתם מוכנים לעשות צעד ולצאת מעידן הלא יעלה על הדעת?