פרידה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. למעשה החיים שלנו מתחילים בפרידה ברגע בו אנו מגיחים אל העולם ונפרדים מגן העדן של רחם אימנו. בהמשך החיים מזמנים לנו אין סוף פרידות, חלקן טובות וחלקן מכאיבות. כל מטפל מכיר ויודע עד כמה פרידות ובמיוחד השלב של סיום בטיפול הנם בעלי חשיבות רבה ולעיתים קרובות קשה להתמודד עימם.

יש פרידות אשר מאפשרות צמיחה ופרידות ממקום בו לא היה לנו טוב. יש פרידות אשר מסמנות עצמאות ופרידות שמסמנות התפתחות. יש פרידות אשר נותנות לנו אפשרות לגלות את כוחותינו.

עבור אנשים מסויימים פרידה, ולו זמנית, מעלה רגשות אשר קשורים לנפרדות שלנו מהאחר לו אנו זקוקים מאד, לחוסר השליטה שלנו בחיים, ועל כן רק אזכור השל פרידה עשוי לעורר חרדה.

פרידה למעשה מהווה גבול ומאלצת אותנו להתמודד עם הרגשות שאנו חווים נוכח גבול. פרידה וסיום קשורים גם למושג של Letting Go. מושג זה מתקשר ליכולת של ההורה למצוא איזון מתאים בין החזקת הילד לשחרור שלו. בו זמנית גם הילד או המטופל צריך להיות מוכן ויכול לשחרר את ההורה.

פרידה בטרם עת יכולה לעורר תחושות של נטישה ולהחוות עבור אנשים מסוימים כשיחזור תסריטים מהעבר בהם נאלצו להיפרד מאחרים משמעותיים. דבר זה יכול לעורר תחושת חוסר ערך, כעס, תחושה של עצב, אובדן או תחושה של חרדה. לפעמים אבדנים מהעבר עלולים להתאחד בכל רגע של פרידה משמעותית בהווה. יש מקרים בהם התגובה היא דווקא של הכחשת רגשות, אדישות לכאורה או כהבנה שכלתנית וקבלה ללא מודעות לתגובות הרגשיות.

בטיפול פסיכולוגי אנחנו נפרדים לעיתים מדפוסים והתנהגות שגורמים לנו לסבל נפשי. אבל גם פרידה מהחלקים האלו באישיות היא סוג של אובדן. לכן כל שינוי קשור גם בכאב נפשי...ולכן כל כך קשה לנו להשתנות.

ההתפתחות שלנו מלאה ברצף של מעברים ופרידות, שבנסיבות מיטיבות הן תנאי להתפתחות ולגדילה שלנו.


ולמה בכלל פתאם עלו בי מחשבות על פרידה??
אני נפרדת מכם אבל רק לחמישה ימים ואחזור ביום שני הבא. מחר עוד אהיה כאן לקרוא מחשבות והירהורים שלכם בנושא.

אני משאירה אתכם בידיה הטובות של אורית זאבי יוגב.

שלכם,
מיכל