ישנם לא מעט אנשים שאני מכיר, שכאשר שקט מסביב, בתוכם גובר הרעש. אי שקט הולך ומתעצם ברגעים כאלה ואז יש צורך לפתוח בשיחה, להדליק רדיו, ללכת למחשב או לזוז למקום אחר. השקט, שקשור למצב של ירידה בכמות הגירויים החיצוניים עלול לגרום ללא ספק למצבי אי שקט. השלווה עלולה להפוך בקלות למצב שאין בו שמץ של שלווה ונינוחות. מה קורה שם באמת?

ישנם כאלה שעל מנת לחוות קצת רגיעה, שלווה ורוגע רוכשים כרטיסי טיסה למקומות מרוחקים על מנת לשבת בבית מלון באי עשייה ולנוח. אמנם ברגע מסוים גם שם, במלון, הם יחפשו את ה"אקשן" שיניע אותם ושיסקרן אותם אך בכל זאת התופעה חוזרת על עצמה – לעתים אנשים משקיעים אנרגיה רבה ונוסעים למרחקים עצומים, קונים כרטיסים ומגיעים למקום זר ומרוחק,
וזאת על מנת לנסות ולפגוש בתוכם את מה שנמצא שם כל הזמן, ואותו לא ידעו לראות או לחשוף, בחיי היום-יום שלהם. במילים אחרות ניתן לומר שחופשות אלה אמורות להעניק לאדם תחושות של ריפוי, מילוי מצברים, התארגנות מחדש, טעינה, פריקה, פסק זמן ועוד. אכן, הדבר נחוץ לכל אדם וראוי שמפעם לפעם יתרחק האדם וייקח את עצמו למקומות אחרים לרענון, גילוי עולם,

גילוי עצמי וגם מנוחה. יחד עם זאת, האם יודע האדם שגם ברמת חיי היום יום הוא יכול ואף חייב לספק לעצמו חוויות דומות על מנת שבאמת יחיה חיים בריאים יותר ומספקים יותר? האם ידוע לאדם עד כמה בכוחו לספק לעצמו את הדברים שלפעמים נראים בלתי ניתנים להשגה? כיצד הגענו למצב שבו דבר כל כך בסיסי כמו לחוש שלווה ניתן להשגה רק תמורת כמה אלפי דולרים? הייתכן שאנשים אחרים שמסדרים לנו בתי מלון, ספא ומסאג´ הם האחראים הבלעדיים ליכולתנו לספק לעצמנו מרגוע שמתקרב למצבי שקט ושלווה? ברור שלא. ברור שיש כאן החמצה ואי הבנה. ברור שעל האדם להכיר את יכולותיו האלה אחרת לא יזכה לעולם לחוויות של איזון והזדמנויות אמיתיות לצמוח ולהתפתח.

עליך ללמוד למצוא את השקט והשלווה כבר עכשיו, כבר היום ועליך למצוא את זה מתוך התנועה והיצירתיות של החיים. כאן ועכשיו, לא מסובך אך דורש תשומת לב ותרגול.

שקט ושלווה הם מצבים טבעיים שנמצאים בכל עת באפשרויות של האדם. יחד עם זאת האדם הממוצע מתמודד עם שלל דאגות, שהן בעצם צורה מתקבלת על הדעת של חרדות. דאגות אלה מקשות על האדם מלמצוא שלווה. יתרה מזאת וחשוב יותר לציין – דאגות רבות מתעצמות במצבי שקט ורגיעה ולכן פעמים רבות האדם נרתע מהגעה למצבי איזון ונינוחות משום שטרם מצא דרך אל השקט האמיתי שלו, אל הריפוי האמיתי שלו, כזה שהופך את הדאגות לאנרגיה חיובית, כזה שמאפשר לו לסיים את הבריחה האינסופית שלו מעצמו. ללא תהליך שאכן נוגע בדאגות, באופן יצירתי, והופך אותן לאנרגיה מיטיבה ואף ידידותית לסביבה,

לא יוכל האדם למצוא באמת שקט ושלווה. זה יהיה לא יותר מאשליה. זה אפילו עלול להגיע למצב של התמכרות לאשליית שקט ורגיעה, מעין הימלטות למצבים כאלה, בדיוק כפי שקורה במצבים של התמכרות לסמים או לחילופין התמכרות לדברים קצת יותר בריאים אך עדיין משמשים מוצא של בריחה, כמו מדיטציה, פעילות גופנית ועוד. אין לאדם מוצא אמיתי של שקט ושלווה מהדאגות הרועשות שלו אלא אם יזהה אותן, ייגמל מהן וימצא דרך לממש את הכוח היצירתי באמצעות הדאגות כך שהן יפסיקו להיות תקועות בלבו. דאגות הן פעמים רבות הגזמה של מצב לא נוח. אם אנחנו יצירתיים במצב הלא נוח אז אנחנו כבר לא מודאגים. כך, לדוגמה, יכולה יצירתיות לתמוך במשאלה להגיע למצבי שקט ושלווה. ללא תנועה כזו יכול האדם לשוב אל התסכולים שלו פעמים רבות ואף להיוותר תלוי בתקציב החופשה שלו על מנת לחפש קצת שקט ושלווה מזויפים, שלעולם לא יהיו הדבר האמיתי אותו הוא מחפש.

כל עוד שלווה היא מקום או מושג שאליו מנסים לברוח מפעם לפעם על מנת להירגע מהמולת החיים, לא תתקבל לעולם שלווה אמיתית ולא יהיה בזה שום ריפוי. כל עוד אנחנו נתפוס את השלווה כמצב נדיר שיש לייצר בעבורו תנאים מאד יוצאי דופן (“שכולם יהיו בשקט", “אווירה רגועה", אורות מעומעמים" – כל מיני דברים שיכולים להפוך אותי לחסר מנוחה בעליל) לא נמצא את הכוח הטבעי, המופלא והעצום שיש בשלווה האמיתית, הטבעית, הנכונה והמבריאה.

שלווה ושקט שייכים לטריטוריה הנשית של חיינו. השלווה היא אנרגיה נשית שיש בה חוויה רחבה של מקום גדול ומתרחב הקיים בתוך נפשנו. השלווה היא חוויה אינסופית שיש בה רגיעה, מנוחה, יציאה ממאמץ, בהירות, התבוננות מזווית אחרת, יציאה מהדרמה הרגילה וכיוצא בזה. שלווה היא ביטוי של אנרגיה נשית וככזו היא יכולה להיות במיטבה רק כאשר היא בתקשורת ובחילופי אנרגיה עם אנרגיה גברית שגם כן מצויה במיטבה. לראייה, לא פעם יכול אדם למצוא את עצמו במהלך של עשייה מענגת ויצירתית (ביטוי של אנרגיה גברית) שבמהלכה נחה עליו שלווה מענגת ומרוממת לב. השלווה הזו קרובה יותר לשווה האמיתית והיא מושגת בקלות וללא מאמץ או כוונה גדולה מדיי,

פשוט מתוך עשיית המעשה היצירתי שנכון לאותו אדם. שלווה יכולה להתרחש גם במקום רועש, במידה ויש בך חוויה של הרמוניה עם המקום הזה. כאשר אני נע במרחב של סדנת ציור אינטואיטיבי בה משתתפים 25 משתתפים (בואו לסדנאות הבוקר השבועיות וראו כיצד זה קורה) וברקע מוסיקה רמה, אני מתבונן במציירים הפועלים ובמדריכים המלווים אותם, אני מתענג על הדינאמיקה הרבה ועל מעברי היצירה ואני מתמלא שלווה גדולה. לא רק שלא הסטתי גירויים על מנת לחוש שלווה, אלא שחדרתי לאזור עשיר גירויים, איזור שמעניק לי סיפוק וחדווה, איזור שמסב לי, בסופו של דבר, שקט ושלווה שאין כדוגמתם.
שקט ושלווה חיוביים נמצאים כאן ועכשיו. זהו היבט נשי מובהק שיכול לפעול בהרמוניה עם היבטים גבריים. לצד עבודה, תנועה, יצירה ועשייה יכולה לבוא שלווה שאינה אלא התוצר הטבעי של העבודה המתאימה בקוטב הגברי. אם אתה מוצא את עצמך מתקשה למצוא שלווה בחיי היום-יום, התבונן בדרך בה אתה עובד, מתנהל ועושה דברים. מאד יתכן ותמצא שחסרה לך התלהבות, תחושת יצירתיות שמבטאת את קולך האמיתי, תשוקה בעשייה ודומים לאלה. אל תנסה לדומם את הסביבה באופן מלאכותי על מנת לזכות בשלווה. מצא את השלווה בתוך המרחב בו אתה חי מתוך שיפור ושדרוג העשייה שלך, כך שזה יתקרב יותר אל הלב שלך. כאשר הלב שלך ישמח מתוך העשייה שנעימה לך ושגורמת לך לצמוח הוא יגיב בחוויות שקט ושלווה אפילו בלב ההמולה הגדולה ביותר.

אנחנו מקפידים כאן, בציור אינטואיטיבי, שלא לפתוח מפגש של סדנה באיזושהי דרך להרפיה (כמו למשל דמיון מודרך, מדיטציה, נשימות ועוד) על מנת להראות למציירים שהשלווה והריפוי האמיתיים שלהם אינם קשורים בהפרדת התודעה מחיי היום יום וממה שהבאת אתך כשנכנסת לאולם היצירה. מי שאתה ומה שאתה מכילים את הידע הנדרש לריפוי ולחיבור לחוויות שלווה עמוקות. גם בבית, גם בעבודה, גם בנהיגה וגם בעת שיחת חולין. האופציה לשלווה טבעית קיימת וניתן לאתרה.

זה לא אומר שלא ניסע לטיולים, שלא ננפוש בצימרים ושלא נברח לחופשות כשאפשר. בוודאי שנעשה את זה. נעשה את זה בכיף. אבל נעשה את זה מתוך שפע ולא מתוך חסר. מתוך יכולת ולא מתוך כפייתיות. נעשה את זה לאחר שידענו לעשות את זה גם בחיי היום-יום שלנו. או אז השלווה הופכת לחלק אינטגראלי מחיי היום יום ולא דבר שמנסים בכוח לייצר אותו כדי לצאת עמו מכאבי היום-יום הבלתי פתורים. דווקא פתרונם היצירתי של הכאבים והדאגות הוא שמביא את השלווה האמיתית לה מייחל האדם.