לא טוב לי. הכל מתערבב לי ביחד.
העבודה היא המסגרת שלי. להתארגן בבוקר ולגיע בשעה הנקובה. ואני מתפקדת מעולה אבל מרגישה לחוצה מאוד. אין לי זמן להפסקה ולאכול כמו שצריך. אני פשוט לחוצה שם, כל רגע מנוצל, עוברת מדבר לדבר. מפריע לי, מפריע לי שאין לי זמן לעצור ולנשום, לסדר את המחשבות שלי בראש, מחשבות בנוגע לעצמי. כי אני יודעת כמה חשוב לי לסדר אותן, זה מרגיע אותי ונותן לי בטחון. סידור המחשבות שלי בנוגע לעצמי נותן לי תחושה של שליטה במצבי. המחשבות הן על מה שאני צריכה לעשות. על המשך היום, על היחסים שלי עם אנשים. אני חושבת שזה מין OCD שכזה. כמו שחשוב לי לסדר את החדר כל יום. אני לא יכולה לחיות עם בלאגן.
חוץ מזה יש לי הרבה לחשוב עליו. נכנסו מספר ידידים נוספים לחיי, יחסים, הכרויות ואני מרגישה מבולבלת. בא לי לעצור את הכל ולחזור לשקט שלי ולריכוז שלי, לא להתפזר.
גם סופ"ש האחרון שתיתי הרבה אלכוהול והייתי בהרבה מסיבות, רקדתי ונהנתי אבל זה לא עושה לי טוב אח"כ. לאלכוהול לוקח הרבה זמן להתנדף, כאבי ראש ותחושה לא טובה פיזית. וגם הרגשה שאולי התפרעתי יותר מידיי.
אני יודעת שאסור לי לעשות את זה שבוע אחרי שבוע. זה יהיה הרסני. מזכיר לי את התקופות של המאניות שהיו לי. זה כבר לא מתאים לי, אני רוצה חיים מסודרים ונורמלים עם הבלחות של שיגעון והתפרקות.
רוצה שקט נפשי

joy