בעלי חולה סוכרת כבר 8 שנים עוד מאט אך הוא לא מוכן לטפל בעצמו הוא מטופל אך ורק בכדורים הוא לא מוכן לעשות מעקבים של בדיקות או מעקב דיאטנית אני מפחדת שלא יקרה לו דבר עיזרו לי
אני אישית בבעיה דומה ויכולה להגיד לך שהפחדות ונידנודים רק מרחיקות את השגת המטרה. אז ממליצה שתעשי דברים שמקדמים בריאות לעצמך ותני לו להצטרף כי הוא יראה שזה נחמד כמו: חוג לתיפוף, או חופשת מיצי ירקות, או שעורי טאי-צ'י או קורס בישול וכאלה יש בטח עוד המון אפשרויות... נסי למצוא את קצה החוט שיחבר אותו כי זה יעניין אותו, ישמח אותו ויעשה לו טוב...וגם לך :-)
שלום לך אשה יקרה. להיות אשתו של בעל "מתוק", זה אכן לא פשוט ובמיוחד לבעל שהוא גם סרבן טיפול. הבעיה היא כפולה: לא רק שהוא מסכן את עצמו ולא מטפל אלא שאופן התנהלותו עלול לגרום לך לנזק בשל הדאגה והמתח המתמשכים. ראשית עלייך להכיר בכך שאת לא תשני את אופן התמודדותו. מעבודה רבת שנים עם בני זוג של סוכרתיים, הייתי מאוד ממליצה לך ללכת לקבוצת תמיכה המיועדת לבני משפחות של... קודם כל על מנת לדעת איך להתמודד עם הרגשות שמתחוללים אצלך ואחר כך ללמוד אסטרטגיות של תגובות. כאשר, תסירי את דאגתך ממנו יש סיכוי, שיקרה לו משהו והוא יהיה יותר עירני לבריאותו. במקביל את יכולה לדאוג שבבית תהיה תמיד תזונה מתאימה וכמובן לדאוג שלא יהיו מזונות מפתים אשר אינם בריאים לו. את יכולה לסייע לו בעקיפין אם תימנעי מבילויים עתירי קלוריות וכמו שאמרה ד"ר דינה ראלט אם תמצאי פעילויות מהנות לשניכם שעשויות להועיל כמו ריקדים וכדומה. כמו בעקרונות של אילוף חזקי אותו כאשר הוא עושה פעילויות חיוביות למען בריאותו: "וואו, אתה נראה נפלא". במידה ויגלה התענינות את יכולה לחבר אותו למדריך סוכרת אשר יסייע לו - אם תרצי אוכל להפנות אותך לאדם כזה. בהצלחה ואשמח לשמוע על התקדמותך. אורית
שלום רב לאשה הדואגת אין פלא שאת דואגת שהרי אנו יודעים שמחלת הסוכרת הינה מחלה מתקדמת וסיבוכיה הולכים ומצטברים גם אם לא עושים דבר. במרפאת הסוכרת שלי למטופלים חדשים אני מתחיל בשיחת עומק עם האיש שיספר לי את סיפור חייו, להכיר אותו באופן אישי , את הפחדים לו, מדוע הוא נמנע מלטפל בעצמו. בדרך כלל ניתן למצוא את הסיבות באירועי חיים מוקדמים. עצם בשיח הזה פותח אפשרויות לאין סוף פתרונות ודרכי טיפול. עצם סיפור החיים בעצמו מהווה הקלה משמעותית בנטל שהמטופל נושא על כתפיו שלדעתי יושב על מצוקות עבר שלא "דוברו". גברים הם עם שבאופן כללי דוכא יותר ע"י חברתנו בהבעת רגשותיהם ומצוקותיהם וקשה יותר לטפל בהם. עם זאת הם מהווים אתגר טיפולי נפלא ומעוררים חשק לעזור. אשמח לעזור לכם בכל דרך שתמצאו לנכון ושיהיה לכם בהצלחה . ד"ר יעקב פוגלמן
מינרבה1
קחי אותו למחלקה אורתופדית בבית חולים ושם יוכל לראות שמרבית קטועי הרגל הם סוכרתיים "חכמים"
ד"ר דינה ראלט PhD
אני אישית בבעיה דומה ויכולה להגיד לך שהפחדות ונידנודים רק מרחיקות את השגת המטרה. אז ממליצה שתעשי דברים שמקדמים בריאות לעצמך ותני לו להצטרף כי הוא יראה שזה נחמד כמו: חוג לתיפוף, או חופשת מיצי ירקות, או שעורי טאי-צ'י או קורס בישול וכאלה יש בטח עוד המון אפשרויות... נסי למצוא את קצה החוט שיחבר אותו כי זה יעניין אותו, ישמח אותו ויעשה לו טוב...וגם לך
:-)
אורית זאבי יוגב
שלום לך אשה יקרה. להיות אשתו של בעל "מתוק", זה אכן לא פשוט ובמיוחד לבעל שהוא גם סרבן טיפול. הבעיה היא כפולה: לא רק שהוא מסכן את עצמו ולא מטפל אלא שאופן התנהלותו עלול לגרום לך לנזק בשל הדאגה והמתח המתמשכים.
ראשית עלייך להכיר בכך שאת לא תשני את אופן התמודדותו. מעבודה רבת שנים עם בני זוג של סוכרתיים, הייתי מאוד ממליצה לך ללכת לקבוצת תמיכה המיועדת לבני משפחות של...
קודם כל על מנת לדעת איך להתמודד עם הרגשות שמתחוללים אצלך ואחר כך ללמוד אסטרטגיות של תגובות.
כאשר, תסירי את דאגתך ממנו יש סיכוי, שיקרה לו משהו והוא יהיה יותר עירני לבריאותו.
במקביל את יכולה לדאוג שבבית תהיה תמיד תזונה מתאימה וכמובן לדאוג שלא יהיו מזונות מפתים אשר אינם בריאים לו.
את יכולה לסייע לו בעקיפין אם תימנעי מבילויים עתירי קלוריות וכמו שאמרה ד"ר דינה ראלט אם תמצאי פעילויות מהנות לשניכם שעשויות להועיל כמו ריקדים וכדומה.
כמו בעקרונות של אילוף חזקי אותו כאשר הוא עושה פעילויות חיוביות למען בריאותו: "וואו, אתה נראה נפלא".
במידה ויגלה התענינות את יכולה לחבר אותו למדריך סוכרת אשר יסייע לו - אם תרצי אוכל להפנות אותך לאדם כזה.
בהצלחה ואשמח לשמוע על התקדמותך.
אורית
ד"ר פוגלמן יעקב
שלום רב לאשה הדואגת
אין פלא שאת דואגת שהרי אנו יודעים שמחלת הסוכרת הינה מחלה מתקדמת וסיבוכיה הולכים ומצטברים גם אם לא עושים דבר.
במרפאת הסוכרת שלי למטופלים חדשים אני מתחיל בשיחת עומק עם האיש שיספר לי את סיפור חייו, להכיר אותו באופן אישי , את הפחדים לו, מדוע הוא נמנע מלטפל בעצמו. בדרך כלל ניתן למצוא את הסיבות
באירועי חיים מוקדמים.
עצם בשיח הזה פותח אפשרויות לאין סוף פתרונות ודרכי טיפול. עצם סיפור החיים בעצמו מהווה הקלה משמעותית בנטל שהמטופל נושא על כתפיו שלדעתי יושב על מצוקות עבר שלא "דוברו".
גברים הם עם שבאופן כללי דוכא יותר ע"י חברתנו בהבעת רגשותיהם ומצוקותיהם וקשה יותר לטפל בהם. עם זאת הם מהווים
אתגר טיפולי נפלא ומעוררים חשק לעזור.
אשמח לעזור לכם בכל דרך שתמצאו לנכון ושיהיה לכם בהצלחה .
ד"ר יעקב פוגלמן