מכתב שנשלח מ'הרפואה הסינית' אל אחותה הצעירה 'הרפואה המערבית' (חלק ראשון)                    (מתוך ספרי 'בריאות נוסח סין', הוצ' אסטרולוג 2007). אחותי היקרה, כבר שנים שאני, אחותך הבוגרת, עוקבת בעניין רב אחר התפתחותך. בחרדה ובגאווה אני צופה במאבקייך העקשניים לאורך השנים לקבלת הכרה והערכה, ואני שמחה שהגעת למעמד כה נישא בחברה. אני יודעת שעברו עלייך תקופות קשות. זכורים לי הימים בהם בזו אצלכם למקצוע הרפואה, עד כי למנתחים קראו 'גלבים'. מובנים לי קשייך המקצועיים בשלב הניסוי והטעייה, בו את נמצאת כיום. זהו כפי הנראה פרק הכרחי בחיי כל שיטה רפואית הרוצה לשרוד לאורך ימים. לפני 3,000 שנה גם אני עברתי תקופה כזו. הישגייך בתחום ההיגיינה והתברואה מעוררים התפעלות; כמו כן הצלחותייך בטיפול בנפגעי תאונות דרכים ובשדה הקרב. רק שכחת לחזור לרפואה של ימי שלום בתום הקרבות. שימי לב כמה מאמצים את משקיעה בחיסול חיידקים במקום בחיסון הגוף (ונא לא להתבלבל בין חיסונו של הגוף באמצעות בריאות לבין "חיסונו" בזריקות חיסון). תמיד היית טובה ממני במתמטיקה; אז עשי נא חישוב כמה דורות של חיידקים עברו, משנת 1946, מתחילת השימוש הנרחב באנטיביוטיקה (בבני אדם ובבעלי חיים שאותם ואת תוצרתם אוכלים בני האדם)? קרוב לשני מיליון דורות! מה הפלא אפוא שהגעתם למצב, בו ישנם חיידקים שפיתחו עמידות בפני האנטיביוטיקה (תופעה השכיחה במיוחד בבתי חולים)? ברור לי כי פיתוח התרופות – מעבר לאספקט הכלכלי – נובע מתוך רצונך הכן להקל על סבלם של החולים. אך האם זו הדרך היחידה? מצער אותי להיתקל בהתייחסותך הקרירה אל הרפואה המשלימה. היא 'משלימה' אז למה להיות 'ברוגז'? תרשי לי להזכיר לך, שאת היא זו שיעה לשדר, לאורך שנות ההיסטוריה, אי-נחת מכל 'אמת מוחלטת'. ידוע לי שבחדרי-חדרים מדברים אצלכם שזה לאו דווקא באשמתך. כבר שנים רבות שאינך עצמאית. בעל המאה הפך אצלכם לבעל הדעה ונותנת הטון מאחורי הקלעים היא לאמיתו של דבר תעשיית התרופות. למשל, בניגוד לכל היגיון, העברת למשרד החקלאות (המייצג את החקלאי!) את הפיקוח הבריאותי על הריסוסים. סביר להניח שעשית זאת משום שלא רצית "לריב" עם יצרניות התרופות, שבחלקן, הפלא ופלא, הן גם יצרניות חומרי ההדברה. תראי, איני מחפשת אצלך עבודה. יותר משליש מאוכלוסיית העולם מתרפא אצלי כבר שנים. אני פשוט מלאת צער על מטופלייך. הם מקבלים ממך תרופות, אך בריאות אמיתית אין לך בשבילם. הכלים שברשותך הם בהחלט מתוחכמים, אך כדאי שתבדקי שוב את הכיוון בו את הולכת. לִיוּ הָסיָאנג קבע כבר לפני אלפיים שנה: אדם הרוצה להגיע לארץ צ'וּ אך רוכב בכיוון ההפוך, גם אם סוסו מובחר, לארץ צ'ו הוא לא יגיע; וככל שסוסו מהיר יותר, כן ירחק ממטרתו. האמיני לי, זה לא יגרע מכבודך אם תתחילי לפקפק קצת בצדקת דרכך. אם תעשי כן, תביני את החכמה המסתתרת באימרה הסינית: נוח לי עם אדם שאינו מסתיר חסרונותיו, כי מתוכם אני למד על כל יתרונותיו. זנחת את הביולוגיה לטובת הטכנולוגיה, את אמנות הריפוי לטובת מדע הרפואה. יצרת את מודל 'האדם הממוצע' והאדם כפרט הלך לכם לאיבוד. איך זה שספרים שלי, ככל שהם ישנים יותר הם יקרים יותר, ואצלך זה בדיוק להיפך?!     אתר ד"ר רון  http://www.refua-sinit.co.il