טראומת לידה על פי ההומיאופתיה.
גורמים והשלכות.

הומיאופתיה – היא שיטת ריפוי הרואה את האדם כשלם. זוהי רפואה הוליסטית, אשר רואה קשר בין גוף ונפש, כלומר, כל סימפטום פיזי, מקורו בבעיה במישור אחר – מישור שלעיתים אינו נראה (הסיבה למחלות). על כן, אין לטפל רק בתוצאה,(סימפטום )- אלא להתחשב בעוד גורמים, וזאת, על מנת לשאוף לריפוי ולא להסתפק בהקלה של סימפטומים. הטיפול הינו באדם, ולא רק במחלה.
לטיפול הומיאופתי במהלך ההיריון, הלידה ואחריה – חשיבות עצומה. הן להכנת האישה ללידה, והן להבנת מצבה הנפשי שישפיע על העובר. הרפואה ההומיאופתית מאפשרת לאישה לעבור את תקופת ההיריון והלידה במצב נפשי אופטימאלי, בצורה הטבעית ביותר.
בראייה הומיאופתית – כל אחד , וכל ילד – הינו מיוחד. ההומיאופת לוקח בחשבון את המאפיינים הייחודיים ונותן להם תשומת לב מיוחדת. חשוב לדעת כמה שיותר פרטים ונתונים המייחדים אותו, ואפילו אם יש צורך, גם על תקופת ההיריון של האם , על אופי ההורים, על הסביבה הקרובה של הילד ועל התנהלות חייו. כל זה ישמש אינדיקציה לבחירת התרופה ההומיאופתית המתאימה עבורו באופן אישי. בדיוק כמו שחייט תופר חליפה אישית לפי מידת הלקוח.
התרופה ההומיאופתית (המכונה "רמדי") מגרה ומעוררת את כוחות הריפוי הטבעיים, וכפועל יוצא, מערכת החיסון מתחזקת, ומרחיקה את המחלות. ההומיאופת שם דגש על הרגלי האכילה של הילד ועל כל דבר העשוי להוות מכשול לריפויו. אורח חיים בריא והרגלי תזונה נכונים, יחד עם מודעות הורים, יהוו פריצת דרך במניעת מחלות בעתיד.
הטיפול ההומיאופתי מקרב את האדם למי שהוא באמת. למקור שלו, לאמת הפנימית שלו. על כן, על ההומיאופת לחקור את הסיבה והמקור לכל סבל, ולמצוא דרך המפגש עם המטופל- את ה"רמדי" המתאימה, שתשקף את צורת הסתכלותו על העולם, את החוויה הפנימית שלו למצבים שונים.הדרך בה הוא תופש את המציאות.
"ריפוי של מערכות נפרדות לא יושג ללא טיפול בכולל" /פלטו.

מקרים רבים העשויים להטביע חותם על התפתחות הילד, מקורם עוד בהיריון. קיימים אירועים במהלך הלידה אשר משפיעים בצורה זו או אחרת על העובר ותינוק המתפתח. קיימים מקרים חיצוניים, כמו מלחמה או אסון, המשאירים טראומה לאם ההרה, לתינוק, ולסביבה. כל אלו, משפיעים על עתיד הילד, על אורח חיי המשפחה, על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ראיית המציאות של אותו אדם. על החוויה הפנימית שלו, אותה יפגוש גם במצבים אחרים בחייו.
מקרי טראומה בהיריון, בלידה ואחריה - מתוך ניסיוני הקליני:

תקופת היריון קשה, המלווה ברגשות עזים, סבל ואי- נוחות, תשפיע בוודאות על התינוק הנולד. בהיריון, האם והעובר – אחד הם. כל מה שהאם חווה במהלך ההיריון – עובר לעובר. כל המידע נקלט אצלו, ברמת ה-
DNA- ויהווה עבורו דפוס התנהגות או דרך ראיית המציאות בעתיד.
מהסיבות להפרעה בויסות חושי בתינוקות וילדים – ניתן למנות :
תקופת היריון שאינה מאוזנת, שימוש בתרופות, עישון סיגריות, סמים, אלכוהול, מתח רב או מחלות, לידה קשה, לידת מלקחיים, ירידת מים מוקדמת, והתערבויות אחרות במהלך הלידה כגון ניתוח קיסרי,
אשפוז ממושך של האם, לאחר הלידה, ישפיע בבירור על התפתחות התינוק וישאיר חותם על החוויה הראשונית שלו בחייו.
לחיסונים בשלבי חייו הראשונים של התינוק – השפעה מרחיקת לכת. עצם החיסון (הזרקת חיידק חי או מוחלש)
הינו טראומה. יש תינוקות שינזקו באופן חריף ויש תינוקות שעמידים יותר והשפעת החיסון אינה ניכרת בם. לעיתים, הנזק ייראה רק אחרי שנים.
מתן אנטיביוטיקה לתינוק הרך, עקב דלקות אוזניים חוזרות ונשנות – לאורך זמן – בשימוש ממושך – תגרום לנזק משמעותי לתינוק וטראומה למערכת החיסון שלו.
מקרים בהם האם היולדת חלתה, ואינה יכולה להניק – אף הם מהווים טראומה עבור הילוד. יתכן והוא פוגש בחוויה של נטישה, אולי בחוויה של זלזול, חוסר התחשבות, אולי רגשות אשם שעברו אליו מהאם. וזה יהווה עבורו דפוס התנהגות בהמשך חייו.
יש מצבים, שהאם הניקה את ילדה הבכור, וכשנודע לה שהיא שוב בהיריון – הפסיקה בבת אחת להניק. זוהי טראומה עבור הילד, אשר ללא הודעה מוקדמת, לפתע פתאום – קרה שינוי חד בחייו. ייתכן מאד שילד זה יגלה את אותה חוויה בגישתו למצבים אחרים ושונים בחיים. הפתעה, צפייה לגרוע ביותר,חרדה פתאומית, פחד משינויים.
אם האבא יצא למילואים, והאם ההרה, או האם היולדת – נשארה לבדה והרגישה רגשות של פחד או חרדה, כעס או תסכול – כל זה ישפיע בבירור על התינוק. עבורו זוהי טראומה המשאירה חותם , מוציאה אותו מאיזון ומחלישה אותו.
מתח וריב בין ההורים , פרידת ההורים סמוך לתקופת הלידה או אחריה– מהווה ללא ספק סוג של טראומה עבור הילד.
מתח, חרדה מפני פרידה, רצון קיצוני לעשות הכול כדי ההורים יישארו להיות ביחד – כל זה ועוד ילווה את הילד אשר חווה נטישה במהלך התפתחותו. עקב כך,הילד עשוי לפתח סימפטומים שונים, כמו מחלות אקוטיות, בעיות שמיעה, נשירת שיער חריפה, פחדים ובעיות התנהגות.
היריון שאינו מתוכנן ואינו רצוי- עשוי להשאיר בילוד תחושה של לא רצוי, מיותר, לא שווה, ובמקרים קיצוניים – אינו ראוי לחיות.
לידה מוקדמת, או לידה מאוחרת - תשפיע בבירור על אופי והתנהלות התינוק. זו יכולה להיות השעה הטראומתית עבורו ביממה. תינוקות שנולדו "מאוחר" יותר, או עקב לידה שתעכבה יכולים להיות במהלך התפתחותם אנשים אשר מאחרים תמיד, ובחוויה הפנימית ירגישו תקיעות, וחוסר זרימה.
תינוקות בעלי משקל נמוך (פגים) אשר שוהים באינקובאטור – עשויים לחוות טראומה כפולה. טראומת הלידה, שהיא עצמה חוויה של מעבר בין העולמות ואחריה מיד – חווית האינקובאטור.ייתכן והתינוק או הילד ירגיש בחוויה שהוא קטן וחלש וזקוק לעזרה.
סיבוכים או קשיים שהיו לאם או לעובר במהלך ההיריון- ישפיעו בבירור על התינוק והתפתחותו. לדוגמא, אישה הרה אשר סבלה מכאבי גב במהלך ההיריון וסמוך ללידה – פחדה מלזוז, הייתה במתח תמידי וחוסר שקט.- דבר שהשפיע על התנהגות התינוק בימיו הראשונים והיה זקוק לטיפול הומיאופתי על מנת שיוכל לישון בלילות.
מצבים כמו התמוטטות כלכלית, פיטורין,מעבר לארץ אחרת, אבדן ואבל במהלך תקופת ההיריון או מיד לאחר הלידה– ישפיעו על הילד ועל זווית ראייתו בעתיד. הילד יפגוש בחייו את חווית הפירוד, אי השייכות, אולי הבושה בסיטואציות שונות בחייו.
אי יכולת לינוק עקב דלקות בשד – ישאירו חוויות של תסכול,דחייה, חוסר התחשבות וניכור ברך הנולד.
נפילות וחבלות, תאונת דרכים, מלחמות וטרור – במהלך ההיריון – חושפות את העובר לסטרס, כל זה יכול להשפיע על ההנקה ואיכות החלב, ועל חווית הסכנה האורבת בדרך. שרשרת אירועי טרור או מלחמה מפגישים את העובר או הילוד עם הרג ורגשות שלילים, אלימות והרס. אנשים רבים סובלים מפגיעות פיזיות, נפשיות, הלם, אבדן, מתגובה של פוסט טראומה. כל אלו פותחים לאדם עולם חדש שלא ישוב להיות כבעבר.






איך מתבצע הטיפול ובאיזה גיל הוא מומלץ?

הטיפול ההומיאופתי הינו עדין ועוצמתי . הטיפול האישי מאפשר לי לקלוט את האדם המבקש מזור ולהראות לו את הדרך, תוך שימוש בחוקי ההומיאופתיה שלגביי משקפים את חוקי היקום. הטיפול נעשה באמצעות ראיון אישי, במהלכו האדם "מצייר את התמונה הפנימית שלו".האבחון נעשה מתוך מבט כולל, תוך התחשבות בסימפטומים הפיזיים והנפשיים כאחד. כהומיאופתית, אני מנסה להבין את ההפרעה במערכת מסוימת (לדוגמא: מערכת הנשימה) כחלק מהפרע מרכזית.
בטיפול הראשון, האורך כשעתיים, החולה מוסר מידע על עצמו. מידע זה כולל קווי אופי, סיפור המחלה, סימפטומים גופניים ונפשיים, מאפיינים ייחודיים, פחדים, הרגלי שינה, רגישויות, השפעות חום וקור, צמא, מחלות משפחתיות, פציעות, ניתוחים והיסטוריה רפואית. במידה ומדובר בילד או תינוק, אני משוחחת עם הוריו, ועסוקה בהתבוננות בו לאורך כל המפגש. עם הילד או התינוק מאפשר, אנו מתקשרים בעזרת מילים, משחק, ציור או עזרים אחרים.
בעזרת מידע זה, בעזרת כושר קליטה התבוננות וידע מקצועי לאחר הבנת המקרה לעומק – אני מתאימה לאדם הכנה הומיאופתית. "רמדי" בלשון מקצועית. ה"רמדי" מותאמת לתמונה של המטופל. למהות שלו. לחותם האישי שלו. ההתבוננות הינה היכולת "לקרוא בין השורות". במהלך המפגש, אני פוגשת את האדם האמיתי. זהו תהליך של תנועה, תהליך דינאמי בו האמת מתגלה בכל צעד וצעד. זהו תהליך חוויתי מודע. ההומיאופתיה עוזרת לאדם לגלות מתוך עצמו את הלימוד.
(הכנה הומיאופתית, להבדיל מ"תרופה" שהיא חומר כימי המשנה מנגנונים בגוף בצורה מלאכותית ).
מבחר ההכנות ההומיאופתיות הינו גדול, ועל כן, עבודת מציאת ה"רמדי"ההומיאופתית הינה ספציפית ואינה פשוטה כלל. יש להדגיש, כי חולים המוגדרים ברפואה הקונבנציונאלית כסובלים מאותה מחלה – עשויים לקבל טיפול הומיאופתי שונה לגמרי. כל אחד יקבל "רמדי" המתאימה לו באופן אישי. ה"רמדי" חייבת להיות בעלת חותם זהה לזה של המחלה על מנת שייווצר רטט הרמוני, שאם לא כן, לא יתחולל ריפוי הומיאופתי.
במהלך המפגש, אני מתייחסת למטופל כאל דף חלק, מבלי להיות שבויה בפרשנויות ממקרים אחרים. כל מטופל, גם אם הינו סובל מבעיה שראיתי אצל מטופל אחר, הוא עבורי דף חדש בספר או ציור חדש שמצטייר לו, המשקף את ייחודו הבלעדית. אני משתמשת לעיתים קרובות במושג "לראות את המקרה". בכך מתבטא הפן האמנותי של ההומיאופתיה. ביכולת ההומיאופת להיות חפשי מדעות קדומות ולאפשר למטופל לצייר את תמונת המחלה. הדבר דומה למדי להתנסות ביצירה אמנותית, אשר בה אין כל מקום לשיפוט, אל יש להפנים אותה ולתת לה ליצור את ההרגשה בתוכך.
לאחר המפגש הראשון, החולה נוטל את ה"רמדי" ההומיאופתית ובכך מתחיל תהליך של ריפוי.
לאחר כשישה שבועות מיום נטילת ה"רמדי" נפגשים בשנית, לפגישת מעקב ובו דנים על כל התחושות האירועים שקרו במהלך התהליך. לאחר מפגש זה, ייתכנו מפגשי מעקב נוספים, בהתאם לצרכים ולנסיבות.
במפגש המעקב, אני מסבירה לאדם מה יש לרפא, מה סיבה למחלה שלו, רושמת ובודקת את השינויים שעבר מאז תחילת הטיפול ויחד כצוות אנו ממשיכים בתהליך. במהלכו, החולה רשאי לשאול שאלות, להבהיר לעצמו נקודות, הוא פעיל בתהליך הריפוי ואחראי לו.
קיימת תכנית טיפולית המותאמת באופן אישי לכל אדם, הדרכה לאורח חיים בריא והרחבת המודעות.

הטיפול ההומיאופתי מתאים לכל גיל ולכל שלבי החיים. לעובר ברחם, לאם ההרה, לתינוק, לילד, למבוגר ולקשיש.



מהו משך הטיפול?

טיפול הומיאופתי עשוי להימשך מחודש ימים ועד אפילו לשנה ויותר.
אורך הטיפול מותאם לגיל, למצב החולה, להימצאות מכשולים בחייו המפריעים לריפויו, לתכיפות ביקוריו ולמצב בריאותו הכללי.
בתינוקות וילדים, הטיפול לרוב קצר ביותר.







אסתר פומרניץ RCHom, PCHom, RCP
"לצייר את השינוי"
הומיאופתית קלאסית בכירה.
www.sthomeopathy.com