אז המומחים אמרו שאולי נוותר הפעם על הסטרואידים....
כי זה צפוף מידי, והגוף לא הספיק לנוח...
מצחיק מאוד,
הגוף לא נח-----התקף חדש-----אי אפשר לטפל כי הגוף לא נח---- וחוזר חלילה..........

אז במצוות הרופא פשוט חדלתי.
חדלתי מהעבודה והנסיעות הארוכות כל יום
חדלתי מהשחיה
חדלתי מהארובי והזומבה
חדלתי מהמירוץ...

אבל הכאבים, הם לא חדלו.
כאילו אמרו לעצמם-"חדלה? הצחיקה אותנו, הנה אנחנו נמלא את כל הריק..."

היום, אחרי בדיוק שבוע של חידלון ומנוחה, קיבלתי אישור מהרופא להפסיק לחדול...
כי זה פשוט לא מועיל, ולבריאות הנפשית שלי זה אפילו מזיק.

אז מה אם אני צולעת
שלוש ארבע, לקאנטרי, וביום ראשון לעבודה.

שבת שלום חברים