התסמונות אוטיזם (ברמות שונות) והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות מאופיינות בסימפטומים דומים ברמות עוצמה שונות. הסימפטומים הם הן נפשיים-התנהגותיים והן גופניים: רדידות רגשית, קשיי תקשורת (חוסר רגישות חברתית), אימפולסיביות, קושי לחוש סכנה, קושי להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים, סרבול מוטורי, קורדינציה בעייתית ועוד. לתסמונות אלו מתאם גבוה עם אלרגיות ואסטמה. מה הקשר בין כל התופעות האלו?

המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו אחראית על תפקודים נפשיים וגופניים כוללים, נרחבים ומהותיים. ליקוי במערכת הזו יגרום לליקוי בכלל תפקודיה ויוביל לליקוי הן בתפקודים נפשיים והן בתפקודים גופניים. הן תסמונת האוטיזם והן הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות נובעות מליקוי כולל בפעילות המערכת הלא מודעת, ועל כן תסמונות אלו מאופיינות בליקויים נפשיים וגופניים דומים, ברמות עוצמה שונות מהותית.

כדי להבין את הקשר בין תסמונות אלו ובין ליקוי במערכת המודעת נסקור את תפקודיה של מערכת רבת עוצמה זו.

מה הם תפקודיה של המערכת הלא מודעת?
המערכת הלא מודעת היא המערכת הרגשית שלנו. הרגשות שלנו אינם אקראיים, הם האמצעי של המערכת הלא מודעת לנתב אותנו לפעול בהתאם לזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי וכאוב, רגשותינו יכשילו אותנו שוב ושוב ונתקל במציאות אובייקטיבית בעייתית ומכאיבה. למשל: אדם שמנותב על ידי רגשותיו לבחור שוב ושוב בנות זוג שמסבות לו כאב.

יש להבחין בין רגשות – שהם תוצר של הזיכרון הרגשי הלא מודע שהטמענו ובין דחפים. הדחפים המולדים באים לנתב אותנו לפעול להשגת צרכינו המיידיים – הגנה (תוקפנות), רעב, מין וכדומה. המערכת הרגשית שלנו היא שמאפשרת לנו לשלוט בדחפים. למשל: ערכים הם שמונעים מאדם להפגין תוקפנות ולפגוע באחר. היכולת לשלוט בדחפים היא רגשית ולא מודעת. דוגמא שתמחיש זאת: אדם שמכור למין לא יכול להפסיק זאת על ידי ידיעה בלבד. כפי שנראה בהמשך דיכוי המערכת הרגשית מגביר את עוצמת הדחפים.

המערכת הרגשית היא המערכת "האוטומטית" שלנו. למשל: כדי לבצע פעולות כמו הליכה וניהול שיחה איננו נדרשים לחשוב על כל פרט ופרט אלא מבצעים זאת "באופן אוטומטי". רכישת מיומנות היא למעשה הטמעת זיכרון רגשי בלתי מודע שמאפשר לנו לפעול ביעילות באמצעות המערכת הרגשית. לכן מיומנות מאפשרת לנו להיות יעילים הרבה יותר.

חשבו – כמה פעולות תוכלו לעשות בסיטואציה חדשה לחלוטין? על כמה דברים תוכלו לחשוב בצורה מודעת בפרק זמן קצר? התשובה היא שהתפקוד של המערכת המודעת הוא איטי ומוגבל לעומת התפקוד הרגשי היעיל. אבל, נוכל להיות יעילים ומיומנים רק בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי לא מודע מספק. למשל: נוכל להבחין בקלות למי יש יכולת רגשית חברתית ולמי לא.

תפקודים גופניים: תפקודים גופניים רבים תלויים ביכולת רגשית. למשל: יכולת מוטורית. נוכל להבחין בשחקן כדור סל שזורק כדור ברגש ושחקן (מוצלח הרבה פחות) שינסה לעשות זאת ללא יכולת רגשית מספקת.

מה יקרה כאשר יוצר ליקוי במערכת הלא מודעת (או המערכת הרגשית)?
תיווצר רדידות רגשית. האדם יתקשה מאוד בתחום החברתי הדורש יכולת רגשית. התפקודים בתחומים רבים מאוד יהיו לא יעילים שכן חסרות יכולות רגשיות בתחומים אלו. הדבר יתבטא בתחומים רבים: בארגון, ביישום, בפעילויות חשובות כמו ניהול שיחה ועוד. יכולת ההפנמה תהיה נמוכה והאדם יתקשה ליישם ידע חדש בתחומים רבים. (הפנמה היא פעילות רגשית).
אדם בעל ליקוי בפעילות המערכת הרגשית יתקשה לשלוט בדחפים ויהיה אימפולסיבי, יתקשה לדחות סיפוקים ולשלוט בעצמו. בתחומים הגופניים יוצרו קשיים וביניהם: סרבול מוטורי.

עובדות רבות קושרות בין ליקוי במערכת הרגשית (או המערכת הלא מודעת) ובין התסמונות אוטיזם והיפר אקטיביות.
סמים מדכאים כגון הרואין ואלכוהול מפחיתים את עוצמת הפעילות של המערכת הלא מודעת היא המערכת הרגשית. בניגוד לנהוג לחשוב הם מפחיתים את עוצמת הפעילות הרגשית ולא את רמת הפעלתנות! הם לא גורמים לאדם בהכרח להיות פחות פעיל, אך הם גורמים לליקוי בכלל תפקודיה של המערכת הלא מודעת ועל כן יוצרים תופעות זהות לאלו שמאפיינות אוטיזם והיפר אקטיביות: רדידות רגשית, קשיי תפקוד נרחבים, קושי לשלוט בדחפים, קושי לדחות סיפוקים וסרבול מוטורי.

הקשר בין אלרגיות ואסטמה ובין ליקוי רגשי
באופן בלתי מקרי תופעות הנובעות מליקוי רגשי כמו אוטיזם והיפר אקטיביות מאופיינות במתאם גבוה עם אלרגיות ואסטמה. סמים מדכאים (שמפחיתים את רמת הפעילות הרגשית) בעלי תופעות לוואי של אלרגיות וקשיי נשימה. התרופות לאלרגיות ואסטמה הן כמובן תרופות מעוררות שמעלות את עוצמת הפעילות של המערכת הרגשית.

מדוע נוצר ליקוי רגשי?
פעולת המערכת הרגשית מתבססת על הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. בתחומים שבהם מוטמע בנו זיכרון רגשי נהיה בעלי יכולות רגשיות – למשל אדם אחד יהיה בעל יכולת ליזום ואחר יתקשה בכך.

בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי נתפוס מידע ביעילות בניגוד לתחומים בהם לא הטמענו זיכרון רגשי מספק. למשל: אדם אחד יחוש סיטואציות וניואנסים חברתיים. אדם אחר יתקשה בכך. אדם אחד יבחין בכתם קטן על הרצפה שיעורר בו חרדה. אחר לא יקלוט אותו כלל.
הניתוב הרגשי שלנו, האופן בו אנו מנתבים את חיינו מושפע

באופן מכריע מתוכן הזיכרון הרגשי שהטמענו.
כאשר אדם לא הטמיע זיכרון רגשי מספק - בתחומים רבים לא יהיו לו יכולות רגשיות מספקות. לא יתפתחו תגובות רגשיות במצבים רבים – ולכן רמת האדרנלין תהיה נמוכה יותר ולכך השפעות גופניות ונפשיות כוללות.

האם ניתן לסייע לאנשים בעלי ליקוי רגשי?
אבחנות חדשניות אלו מעוררות תקווה של ממש בנושא זה. ניתן להעריך שהטמעת זיכרון רגשי בתחומים נרחבים תשפר באופן משמעותי את תפקודם של אנשים בעלי ליקוי בפעילות הרגשית. על כך פירטתי בהרחבה בספרי "העוצמה הרגשית".

אדגיש שכל טיפול רפואי ו/או תרופתי יכול להיעשות ע"י רופא בלבד.

שלכם,
קרן אלמוג מחברת הספר "העוצמה הרגשית"