שלום , קוראים לי דיכי ואני החבר החדש שלך.
אז טוב, להיות איתך כמה דקות.. או כמה ימים ... פסדר
אבל כמה שנים? 
נו די 
תעיפו ממני את הנגע הזה

והנה שיר שכתבתי על חבריי לכיתה כיתה יב"*

כולכם צוחקים וזחוחים
איך 3 שנים, לא שמתם לב לילדה שישבה ביניכם?
מרוכזים בשטויות
אוזן קשבת לא יכולתם להיות.


טוב.. אז שנה חדשה בפתח.. 2011 וזה
רק נקווה שהיא לא תהיה חרא כמו כל ה5 שנים שקדמו לה. 
שנה חדשה, חורף והבגדים היחידים שיש לי זה בגדים שנשארו מהתיכון= תקופה שהייתי בדיכאון רציני וקניתי רק בגדי ספורט. או שיש לי כמה דברים שהשאלתי מאימא שלי אז הם לא הכי מגניבים. בטח לא למישהי אחרי צבא שרוצה להיראות מגניבה בעבודה שלה, במיוחד כדי לא להיכנס לסרטים על איך שהיא נראית.
אז אמרתי טוב יאללה ניקח את אימא ונלך לקנות בגדים!!!
אבל אז איזה משהו דפוק במוח שחופר ואומר "לא עזבי תשאירי את הכסף הזה לירושה של האחים שלך..." 
"לא מגיע לך הבגדים האלה כי עכשיו את בתקופה שאת מסוגרת חברתית ואף אחד אפילו לא זורק לעברך טלפון/הודעה/הודעה בפייסבוק".
כוסאוחתוק