מטורשת במצב טוב

התנצלות

02/12/10 23:47

1008 צפיות

שבוע שעבר הייתי במחלקה. בזמן ההמתנה לרופא, פנתה אליי האישה שישבה לצידי, אישה דתייה, ושאלה אותי אם אני מכירה את הרופאים ואם ידוע לי האם הם מתייעצים בינם לפני שהם ממליצים על טיפול מסוים. היא חששה מרופאה צעירה שנראתה לה בתחילת הדרך. אמרתי לה שמכיוון שיצא לי להיתקל בכמה רופאים במחלקה, אני יודעת שחלקם מתייעצים עם רופאים אחרים וחלקם מנוסים דיו כדי לתת טיפול ללא התייעצות. המשכנו לדבר והיא המשיכה לשאול שאלות. סיפרה שהיא בשלבי האבחון ההתחלתיים והיא חוששת מהניסיון של הרופאה.
ואני, במקום להרגיע אותה, סיפרתי מהניסיון שלי. על התרופה שניתנה לי בלי בדיקה לבדוק אם אני מתאימה לה ובסופו של דבר פיתחתי אליה נוגדנים. על כך שלא ידעו אותי שאחות מטעם החברה אמורה להדריך אותי באיך להזריק לעצמי ולכן פניתי לקופ"ח, שם הדריכה אותי אחות לא מנוסה, מה שגרם לי לרעידות בכל הגוף למשך 3 לילות שלמים וחוסר תפקוד. ואז הרופא קרא לי ונקטעה השיחה. וכשנפרדתי ממנה לשלום והסתכלתי בעיניים המבוהלות שלה, הבנתי מה עשיתי וכבר לא יכולתי לתקן.

אני כותבת את הפוסט הזה ואני מתביישת בעצמי. איך יכולתי להבהיל אותה ככה? איזה חוסר רגישות מצידי. גם לי עשו בדיוק אותו הדבר, "הכינו" אותי למה שעתיד להיות וזה גרם לי להרגיש נורא. הבטחתי לעצמי שאני לא אנהג כך והנה, כזו בדיוק גם אני הייתי.
אני לא יודעת אם היא תגיע לכאן או אם יצא לה לקרוא את הפוסט הזה, אבל רציתי להתנצל מעומק לבי וזו נראית הדרך היחידה כרגע להגיע אליה.

חשוב לי שתדעי שיש לי גם חוויות טובות. יש לי רופא מקסים שמטפל בי ומשרה בי המון תחושת בטחון ובמחלה הזו זה המון. וגם המחלה לא כזו נוראית. אמנם אני עדיין לומדת להכיר אותה והיא לא כל כך מיוצבת אצלי, אבל אני בתחילת הדרך. אני מאמינה שבהמשך זה ישתפר. יש את ההלם הראשוני, מישהי כאן כתבה לי שזה לוקח שנה וחצי עד שאני אבין מה נפל עלי, אבל אז יהיה בסדר ויש חיים עם זה (אני בונה על זה, נשארה לי עוד חצי שנה שירד האסימון לגמרי). ויש גם את המקום הזה, שאני כותבת ומשתפת. רק התחלתי לגלות אותו, אבל יש כאן גם סיפורים מעודדים ויש גם סיפורים ריאליים יותר עם אמת קצת פחות פשוטה. אומרים שיהיה בסדר לא?

אני מקווה שתיתקלי באנשים שיעודדו אותך יותר ממני ושיבינו את הרגישות שאת מצויה בה אחרי הגילוי הזה. לצערי, לא השכלתי להבין את זה בשיחתנו.
תרגישי טוב ושיהיו רק בשורות טובות.

תגובות

רן כרמי

03/12/10 7:50

עשית נכון ויפה חיפשת כל דרך - והתנצלת בפובמי כל הכבוד.

ערן ברקוביץ

03/12/10 9:16

מטורשת יקרה
ראשית אני שמח לקרוא על ההתנצלות והשיתוף של "שיחות המזדרון", כי אני חושב שאיש לא נגע בכך עד כה. מצד שני, עולה בי מתוך הקריאה ההרגשה, כי ייתכן והחמרת עם עצמך יתר על המידה. בסיטואציה שתיארת פגשת מטופלת בתהליך האבחון עם רמה, זו או אחרת, של חרדה. להבנתי אותה מטופלת, האישה הדתיה, מתוך החרדה, העבירה לך את המסר שהיא נמצאת בחרדה וכרגע בשלב בו היא מחפשת אחר "הסכנות" שיכולות להיות/להתרחש, מתוך כוונה לא מודעת שפעולה זו תאפשר לה את תחושת השליטה והיכולת להימנע מהן. לכן הפירוש שנתנה אותה אישה לכך שהרופאה היא צעירה, הייתה שייתכן ותעשה טעות באבחנה, כי באותה מידה, ללא החרדה, רופאה צעירה מייצגת יותר אפשרות להתייעצות, חקירה יותר לעומק, יחס והשקעה רבים יותר תוך וידוא ותיקוף נרחב מן הרגיל של הבדיקות והאבחנות. "רופאה צעירה", ניתן גם לפרש כיתרון, אך בשל החרדה פירשה זאת כגורם סיכון.
להבנתי באותה סיטואציה, את ענית לצורך הלא מודע של אותה אישה לחפש אחר סכנות ומכיוון שאת פתוחה אינטואיטיבית ואמפטית, ענית על הצורך שלה באותו הרגע.
ההנחה שהצורך של אותה אישה, באותו רגע נתון, אינו משרת את היכולת שלה להירגע וכי במצבה יש להעניק לה מידע שיאפשר לה להגיע ליכולת ויסות עצמי גבוהה יותר. זוהי תובנה שלא קל להגיע אליה, ודאי לא בזמן אמת, ודאי כאשר אין ניסיון או ידע מתאים לראות זאת.
אני יכול להגיד לך שגם אני אינני מצליח לדייק כל הזמן בזמן אמת, למרות הידע, הניסיון וקבוצות הדרכה שונות בהן אני משתתף ומנתח סיטואציות דומות.
על כן אני חושב שעשית את הדבר האמפטי שזיהית באותו הרגע, ואני בטוח שגם לאישה עימה דיברת אין ספק לגבי כוונותיך הטובות לעזור.
תודה על הפוסט, זה מעניק הרבה חומר למחשבה. המעקב הרפואי אחר הטרשת די מבטיח שכל האנשים או ישתתפו או יאזינו לשיחות ההמתנה הללו, וכנראה שכעת יעשו שימוש בדברים שעלו.

רותמותק

05/12/10 7:19

יקירה,
לפעמים קשה לברור את התגובות, ולדעתי לפחות התגובה הראשונה שנשלפת היא הכי אמיתית.
זה נכון שלא תמיד מי שמקשיב ידע להכניס את זה למקום הנכון,
אבל בשלושת החודשים האחרונים השתתפתי בכל כך הרבה שיחות מסדרון,
מעודדות יותר ומעודדות פחות ,
אבל כולן נתנו לי מידע שאותו לקחתי ובררתי, וממנו למדתי המון.
אני מאמינה שאותה הגב' תדע לקחת את המידע שתרמת לה ולהפיק ממנו את המירב.
שיהיה לך יום רגוע