המטפל מנסה לגלות איזה סוג דימויים גורם למטופל תחושה טובה, נוחות או רוגע, כמו: טיול בטבע ביער, בחוף הים או שהייה בחדר מיוחד. המטפל עוזר למטופל לפתח דימוי חיובי, שיוכל להיעזר בו ככלי התמודדות. דימויים כאלה יכולים לשמש כטכניקות הסחה. לדוגמה: כאשר המטופל מתנסה בדימויים מעוררי חרדה, הוא יכול להשתמש ראשית במנגנון "עצירה" ואחר כך להיזכר בדימוי חיובי שפיתח ותִרגל. גם אצל מטופלים המתקשים להירדם, הדגש הוא על דימויים קצביים ומרגיעים יכול לעזור נגד דיכאון וחרדה. במהלך פיתוח הדימויים החיוביים המטפל מקדיש תשומת לב לכל הקשת החוּשית (Modalities): טעם, ריח, שמיעה, מגע ופרטים חזותיים בעלי חיות רבה. להלן דוגמה לסוג הדימויים שהמטפל יכול להשתמש בהם: "דמה את עצמך ביום אביב נאה. אתה נכנס לחורשה שהיית בה בעבר. השמים כחולים, ומעל ענפי העצים מרחפים עננים גבוהים. אתה מגלה שביל, ואתה מאושר ורגוע מאוד. ענפים וזלזלים משמיעים רשרושים וחריקות כשאתה צועד בשביל. אתה רואה לפניך נחל קטן. אתה מסיר את נעליך וגרביך וצועד לתוכו. המים הקרירים מצננים את כפות רגליך, והן מדגדגות כאשר אתה צועד על חלוקי הנחל. בצידו השני של הנחל יש אחו דשן וירוק. אתה שומע ציפורים מצייצות בשריקות קצרות וקצביות, ואתה מנסה לחקות אותן. באוויר נישא ריח מתוק של עשב, ואתה יכול כמעט לחוש את טריות האביב. אתה רואה מולך עץ אלון גדול, ואתה הולך אליו ונשען כנגד הקליפה המחוספסת של הגזע. אתה חש טחב רך מתחת כפות רגליך. אתה מתבונן למעלה ורואה כתמי עלים מרשרשים וקטעי שמים כחולים, שעננים לבנים מרחפים בהם. אתה נושם באיטיות, נשימות עמוקות. אתה מרגיש ביטחון ורוגע מוחלטים. תיהנה מהתמונה במשך כמה דקות" . גם כאשר המטופל מדמיין תסריט כזה בבית, הוא מגלה שככל שהוא מתרגל, התמונה נעשית מרגיעה ומלאת חיים.