כעס וזעם שאינם באים לידי ביטוי
האם באמת לא צריך לכעוס ? האם זה לא רוחני לכעוס ? ומה כעס יכול לחולל לנו בגוף ? תמציות פרחי ארץ ישראל מתיחסות לסוגיית הכעס.
25/11/10 16:06
2178 צפיות
אירוס ארץ ישראלי
שחרור מכעס וזעם מודחקים. אסור לבטא כעס, למי ששומר דברים בבטן כי זה לא מקובל / רוחני / מועיל לכעוס. הכעס יכול להתפרץ. התמצית מלמדת אותנו ללמוד להגיב בזמן ולא לשמור בבטן.
יש לנו גל סינוס הדופק חזר.. היה לו ממש מזל לבחור הזה.
תסתכלי עליו פלט הרופא, צעיר, בקושי יש לו ארבעים, מטר ותשעים גובה ועושה התקף לב באמצע קניות. ראית את אשתו ?
לא , לא יצא לי ענה הרופא. הוא אמנם גבוה אבל אשתו בקושי מטר וחמישים, זוג מוזר. אם הוא מניח עליה את היד הוא שותל אותה במקום....
קדימה, תכיני אותו לטיפול נמרץ יש לנו עוד ניתוח היום.
גלעד פקח את עיניו וראה את הכל מטושטש. הוא חוזר להכרה דוקטור, שמע קול מעורפל מאחריו.
מה זה איפה אני ?
תרגע אתה אחרי הניתוח הכל עבר בשלום.
לאט לאט התחדדה ראייתו והוא הבחין באחות העומדת על יד מיטתו.
זו את שלקחת אותי לניתוח נזכר וחיוך קטן הופיע בזוית פיו.
כן, אני המלאך בלבן שהבטיח לך שהכל יעבור בשלום.
איפה אישתי ?
היא ירדה לשתות קפה.
אנחת רוחה נפלטה מפיו.
אתה לא ממש רוצה לראות אותה נכון ?
עזבי סיפור ארוך.
דוקא בני משפחה הם אלה שעוזרים להחלים מהתקפי לב.
היא זו שגרמה לי להתקף לב !!!
עכשיו אתה חייב לי הסבר אמרה האחות והתיישבה ליד מיטתו.
היא בקושי מטר וחצי בגובה אמר גלעד אבל ערסית. את יודעת שהיא מכה אותי ?
אתה לא נראה לי אחד שאפשר להרביץ לו.
רוב הזמן היא צורחת ונותנת פקודות אבל לפעמים היא גם מורידה לי כאפות.
אני לא מאמינה לך.
תביני אמר גלעד, אם אני נותן לה סטירה אף רופא שיניים לא יצליח לשחזר לה את הפה.
אז למה אתה מאפשר לה את זה ?
אני אוהב אותה...
אתה כנראה מאד אוהב אותה אם אתה מוכן לסבול התעללות כזו מצידה.
אני כבר לא יודע אם אני באמת אוהב אותה או שאני פוחד ממנה. אני רק יודע שבכל פעם שהיא צורחת עלי או מכה אותי אני רותח אבל אני נושך שפתיים ובולע את הכעס. היו כמה מקרים שבהם היא אפילו קפצה באויר כדי לתת לי מכה על הראש. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק....
אני יכולה להבין למה אתה לא מכה אותה בחזרה, אבל למה אתה לא אומר לה משהו ? למה אתה לא צורח עליה בחזרה ?
זה לא ג'נטלמני לצעוק על נשים...
עכשיו אני מבינה ...
מה הבנת ?
עכשיו אני מבינה איך בנית לך את התקף הלב....
תגובות
ראובן
מורה דרך לאנשים המחפשים את הדרך. מטפל בעזרת תמציות פרחי ארץ ישראל.
עוד פוסטים בבלוג: לפרוץ את המעגל
דברים שרציתי לומר ואינם נשמעים לי...
זה לא יכול להיות, אני לא מאמינה שזה קורה לי ... אמרתי לעצמי כשפתחתי מעטפה צהובה.
בתוכה היו מסמכים מעורך הדין של בעלי. ת...
קראו עוד
מה גילו לי תמציות פרחי ארץ ישראל חלק ד'
הדרך לעבור מציר טוב מול רע לאמת מול שקר
קראו עוד
מה גילו לי תמציות פרחי ארץ ישראל חלק ג'
השלב הראשון של לצאת מהדיכאון הוא להבין היכן אתה נמצא ולמה.
קראו עוד
מה גילו לי תמציות ארץ ישראל חלק שני
דיכאון....
איזה מילה מדכאת.
דיכאון...
המקום שאף אחד לא רוצה להיות בו.
דיכאון הוא בדיוק כמו חמסין ... בא בזמן הכי פ...
קראו עוד
פזית
אמנם הסיפור לא ברור אם אמיתי הוא או לא, אבל מה שניתן ללמוד ממנו, וזה אחד הדברים הטובים בסיפורים, שאם לא מדברים על דברים, שכעס מצטבר, לקיחת תפקיד הקורבן ועוד לקרוא לזה אהבה, גובים מחיר יקר של בריאות ואושר. מי שלומד מזה או מלקחי חייו, יכול להיות אדם אחר.
לא כל מי שחולה הוא קורבן של נסיבות חייו ואין מובהקות שהבריאים "מומחים גדולים" בלקיחת אחריות על חייהם.
אבל אם אפשר לפרק את הכעס באופן מושכל, להבין שהאחריות למה שמרגישים היא שלנו... אולי נרגיש טוב יותר עם עצמנו, מה שיתרום רבות לבריאות נפשית. ובריאות נפשית קשורה רבות בבריאות פיסית.
אז שיהיה לבריאות, ושבת שלום
פזית
ראובן
הי פזית
בכל סיפור יש חלק מהמציאות וחלק אחר שנכתב על מנת להבהיר נקודה. אני משנה את האנשים הנסיבות וההתרחשויות על מנת לשמור על סודיות.
לא מדובר על קורבנות, [ אלא אם אתה תופס את עצמך ככזה ] אבל מחלה היא בהחלט יצירה שלנו. הבריאים הם בריאים עד שהם מזמנים לעצמם מחלה. זו לא חייבת להיות מחלה. אנשים מזמנים לחייהם תאונות, נסיעות, פרידות שמחות וכו' כדי לחוות התנסויות ולהזכר באני האמיתי שלהם.
אני בהחלט מסכים לדברייך בנושא פרוק הכעס והאחריות למצב.
תודה על תגובתך
ראובן