ואולי...שביל "הפירורים" יובילך לצעוד לעבר אופק חדש?
 

מיכל ..
לבלוע את הדמעות לא נותן לי הרבה מלבד זה שאיש לא מבחין,
יש לי בעיה מאוד קשה עם להוריד דמעות...הפעולה הפיזית הפשוטה הזו שכל אחד מבצע מיום היוולדו.
אני הייתי צריכה לשתוק,אם הייתי בוכה הייתי טובעת באמבטיה,משחקים בהשרדות למדתי עוד שהייתי ממש פעוטה.
אני משתדלת לעבוד על זה ולתת לעצמי...אבל לא ממש מצליחה,למען האמת..
ורק המחשבה על כך שירדו לי דמעות מכניסה אותי לפחד..

ושי יקרה,
אולי ואולי...כתבת מילים גדולות שברגעים אלו אין לי ממש יכולת להבין אותם
אולי הכל קורה למען מטרה מסויימת...הפרורים האלו
אולי
יכול להיות..

וכמו שכתבתי,אולי טוב שכך..שאינני יכולה לאסוף את כל הפרורים..
אולי
 

היי לונה ,

את מתארת תחושות קשות :/ מקווה שיוקל לך והעולם יעשה פחות זר ונבדל. שתמצאי לך חיבורים לחיים, בין הקווים והעיגולים ובכל דרך יצירתית שהיא..

איתך מפה...
 
ד"ש לכלבלבה !

יקרה,

יש דברים שטיבם לא להתחבר וכמה שמנסים רק מבזבזים את האנרגיות בלנסות להבין מקומות בהם השאלות רבות יותר מן התשובות.אל תשאירי עצמך שם,תני לעצמך להיות,לפעמים זה הכי טוב שאנחנו יכולות לעשות במצבים שהשליטה שלנו בהם היא מאיתנו והלאה..(אם קראתי אותך נכון מבעד לשורות..)
ואני חושבת שהוכחת כבר לעצמך,שאת יכולה,שזה אפשרי,וששום דבר לא יכול לקחת ממך את הרצון,התקווה,החלומות...היאחזי בהם!
זאת לא את שכתבה במוטו של הכינוי שלה:"כדי להגשים חלום אחד צריך מיליון חולמים שלא עוצמים עיניים..."(וסליחה אם המשפט לא ממש מדויק,זה מה שאני זוכרת כרגע).

 מחבקת אותך באשר את.

תודה לכן..

ומישהי-
כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם...

את צודקת....
מקווה שכל החולמים עבורי ממשיכים להחזיק את תקוותם ואמונתם...
גם בשתיקה