מה מתאים לך: מוסיקה או טלוויזיה? האזנה למוסיקה וצפייה בטלוויזיה – סקר קצר בסקר שערכנו בקרב חברי קהילת "כמוני" ביקשנו להשוות בין שתי פעילויות הנחשבות פעילויות פנאי מהנות: האזנה למוסיקה וצפייה בטלוויזיה. בחלק מן השאלון המשיבים נתבקשו לענות בתשובות של "כן" או "לא" לגבי סדרת היגדים המתייחסים לשתי הפעילויות וזאת על מנת לנסות לאפיין אותן מבחינת השפעתן וסוגי התגובות שהן מעוררות. לדוגמה "כשאני שומע/ת מוסיקה אני מנסה להבין את המסר בשיר או ביצירה" או באופן דומה "כשאני צופה בטלוויזיה לרוב אני מנסה להבין את המסר בתוכנית". בחלקו השני של השאלון ביקשנו מן המשיבים (54 במספר) לדרג את המידה שבה מוסיקה או צפייה בטלוויזיה משפיעים על מבחר מדדים של well being ובכללם הנאה, רוגע, אנרגיה, שינה, ומצב רוח. הסיכום המפורט הכולל גם גרפים הממחישים את עיקרי הממצאים מופיע באתר של החוג למוסיקולוגיה, באוניברסיטה העברית תחת "חדשות והודעות". קישור ישיר למאמר נמצא כאן: http://www.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1289676754.pdf להלן סיכום תוצאות הסקר ועיקרי הדברים: למרות שהשפעותיה החיוביות של המוסיקה מוכרות ממחקרים קודמים, מעולם לא נערכה, למיטב ידיעתנו, השוואה ישירה עם פעילות פנאי כה מרכזית בחיינו כמו צפייה בטלוויזיה. אפילו אנחנו הופתענו מחוזק ההשפעה החיובית של המוסיקה תחת תחרות לא פשוטה זו. התוצאות המפורטות להלן, מעלות תהייה איך זה שכל כך הרבה אנשים צופים כל כך הרבה שעות בטלוויזיה, בשעה שהיו יכולים ליהנות יותר, להירגע או להתמלא באנרגיה, ולשפר את מצבם רוחם בצורה הרבה יותר יעילה לו היו מאזינים למוסיקה. ולמרות שלא בדקנו זאת כאן ישירות, אין ספק שההשפעות האלה היו רק גוברות אם היו עושים זאת בקבוצה, באופן שבו מוסיקה בעצם בוצעה תמיד. ניתן לראות שבארבעה מתוך חמישה מדדים הקשורים ל well being שבחרנו – הנאה, שיפור במצב הרוח, תחושת רוגע ותחושה של התמלאות באנרגיה, האזנה למוסיקה נתפסת כמייצרת אפקט חיובי יותר בהשוואה לצפייה בטלוויזיה. לעיתים היתרון של המוסיקה בא לידי ביטוי בכך שסך התגובה החיובית (במידה רבה מאוד + במידה מועטה) גדולה יותר מאשר בתגובה לצפייה בטלוויזיה. כך למשל אפשר לראות שכ 90% מהמשיבים חשו שהמוסיקה ממלאות אותם באנרגיה בין אם במידה רבה מאוד (כ 60%) או במידה מועטה (עוד כ 30%) וזאת לעומת סך כולל של כ 35% שמייחסים לצפייה בטלוויזיה יכולת למלא באנרגיה. כל היתר חשים שרמת האנרגיה שלהם לא מושפעת מן הטלוויזיה. לעיתים היתרון אינו בסך האפקט החיובי הכולל, אלא ביחס שבין אפקט חזק וחלש כמו למשל לגבי מדד ה"הנאה". בשתי הפעילויות סך הנבדקים שחווים הנאה הוא גבוה וזהה (עומד על מעל ל 90%) אולם מבין מאזינים המוסיקה אלה שחווים הנאה במידה רבה הם פי שלושה ויותר במספרם בהשוואה לאלה שחשים שהם נהנים הנאה רבה מאוד מצפייה בטלוויזיה. חשוב לראות שלא בכל המדדים המוסיקה משפיעה טוב יותר מן הטלוויזיה. כך למשל במדד "אני ישן טוב יותר" אין הבדל בין שתי הפעילויות, ואילו במדדים שיכולים להיחשב שליליים כגון "תשוקה לאכול" או "קלקול מצב הרוח" השפעת הטלוויזיה גדולה יותר. האזנה למוסיקה מתקשרת יותר מאשר צפייה בטלוויזיה להנאה (יתרון קטן), הזדהות רגשית (יתרון קטן), ויכולת להעלות זיכרונות מאירועים ודמויות בעברינו (יתרון משמעותי). לעומת זאת, צפייה בטלוויזיה מתקשרת יותר מאשר האזנה למוסיקה, כפי שניתן היה לצפות, עם פעילות שכלתנית של הבנת המסר. בנוסף, מצאנו שאחוז גבוה ביותר (85%) נוטה לשיר או להמהם יחד עם המוסיקה ואחוז מעט נמוך יותר של 69% נוטה לנוע לקצב המנגינה. שתי תופעות אלה מראות על המעורבות הפעילה שלנו במוסיקה, וזאת בניגוד לצפייה בטלוויזיה שהיא לעיתים קרובות פעילות יותר פאסיבית. אנו מודות לכל המשתתפים בסקר ולכל המתעניינים שהקדישו מזמנם וטרחו להגיב ולהעיר על הדברים. כמו כן אנו מודות לד"ר חנן יניב שעזר לנו בהכנת השאלון. נשמח גם אם תרצו לשתף את הקוראים במחשבותיכם בעקבות תוצאות הסקר, או בעקבות החוויה האישית שלכם של האזנה למוסיקה בהשוואה לפעילויות מהנות אחרות. ד"ר דינה ראלט, ד"ר רוני גרנות, ד"ר רקפת בר שדה.