זה לא יכול להיות, אני לא מאמינה שזה קורה לי ... אמרתי לעצמי כשפתחתי מעטפה צהובה.
בתוכה היו מסמכים מעורך הדין של בעלי. תביעה לפירוק שותפות וגירושין.
זו הפעם השלישית שעוזבים אותי....
כשהייתי בת 7 אבא שלי נסע לשליחות בסנגל ומאז לא ראיתי אותו.
כשהייתי בת 19 אחותי נהרגה בתאונת דרכים.
ועכשיו אחרי שאני נשואה עם שני ילדים, בא הדבר הזה שקורא לעצמו בעלי
ואומר לי שהוא פגש מישהי שהוא אוהב אותה והוא רוצה לעזוב אותי...
אני לא אתן לזה לקרות.. אני לא מוכנה לחוות שוב את ההרגשה הזו..
אבל מה עושים ? איך מונעים ממנו לעזוב אותי ?

אני יודעת... אני אומר לו שאני בהריון
טוב, זה לא ממש חכם מצדי, תוך שלושה ארבעה חודשים הוא יקלוט שעבדתי עליו.

אתקשר למשטרה ואגיד שהוא הכה אותי...
וזה ממש ישאיר אותו איתי ?!?

אולי אני צריכה לדבר עם מישהו ?
אבל עם מי ?
אני כאן ! שמעתי קול מאחרי.
הסתובבתי בבהלה אבל לא היה אף אחד מאחרי. אני כאן הביטי אלי !
חשבתי שאני יוצאת מדעתי, לא ראיתי אף אחד ועדיין שמעתי את הקול ברור וצלול.
מי שם צעקתי בהיסטריה ?
די עם הצעקות, את תעירי את כולם

אבל מי מדבר אלי ?
אני ... כלומר את ....בעצם את זה אני
אתה ..זה אני ?????
כן ... בעצם לא ... בעצם זה לא ממש משנה.

אני מכירה פסיכיאטר טוב כדאי שאתקשר אליו .. אני יורדת מהפסים מדברת אל עצמי.
לפני שאת רצה לפסיכולוג כדאי שתקשיבי לי את בת שלושים אחד וכבר מזמן לא דיברת איתי
כלומר עם עצמך.
ווואלללללללההההה ברחה לי התגובה.
דברי אני מקשיב.
אני לא רוצה שינטשו אותי עוד פעם זה כואב לי.
אני יודע, אבל זה קורה ואת לא יכולה למנוע את זה.
זה לא הוגן למה לאחרים זה לא קורה ?
באמת ? תסתכלי מסביבך זה קורה יום יום וכל אחד חווה את זה.
אבל להם זה לא כואב...
איך את יודעת ?
הקשיבי אלי... מערכות יחסים הם כמו כל דבר בעולם, הם מתחילים ובשלב מסוים הם נגמרים.
אצל חלק זה לוקח זמן קצר ואצל אחרים זה כל החיים. אבל בסוף מישהו עוזב. ההורים שלנו מתים
והילדים שלנו עוזבים את הבית, זוגות נפרדים וחברים עוברים לגור במקום אחר.
אבל למה זה כל כך כואב ?
יש הבדל בין כאב לסבל. כאב הוא משהו פיזי שקורה ואין לך שליטה עליו. יש לחץ על עצב וזה נותן תחושת כאב.
וסבל ?
זו כבר הפרשנות שלך למה שקורה.
התפיסה שלך אומרת שבעלך לא היה צריך לעזוב אותך וכשהציפייה הזו שלך לא מתגשמת את מפרשת
את זה כסבל. למעשה את מתווכחת עם המציאות. הוא כבר החליט לעזוב אותך זה את שמתעקשת שזה עוד לא קרה.
זה בדיוק כמו אוהד כדורגל שקבוצתו חטפה גול והוא טוען זה לא היה צריך לקרות לו רק המגן היה במקום שלו, זה לא היה קורה.... אבל זה כבר קרה.
אז מה עושים ?
ממשיכים הלאה.
זה קל להגיד ...
נכון אבל כדאי שתבחני איזה אופציה אחרת יש לך ? לשקוע ברחמים עצמיים ? להפסיק לחיות ? יש לך שני ילדים שאת צריכה לגדל. ואולי תמצאי מישהו חדש לפתוח איתו מערכת יחסים חדשה ?
מה כדי שהוא יעזוב אותי שוב ?
זה לא חייב להיות כך ! ואולי את תחליטי לעזוב אותו ? ואולי תחיו בשיבה טובה ...
ואז הוא ימות לי ושוב יעזוב אותי..
ברגע שתפסיקי להתמקד במה שאין לך, תתחילי לראות את מה שיש לך...
מאיפה בא לי המשפט הפילוסופי הזה ? חשבתי לעצמי...
אבל בעצם אולי זה נכון. יש המון אנשים שאין להם עשירית ממה שיש לי.
ביד רועדת קלות ועם חיוך בזווית הפה, חתמתי על מסמכי הגירושין ...