פרשת שמיני - כשרות המזון
מָה מַבְדִּיל – בֵּין קְדֻשָּׁה טוּמְאָה וְחֹל?
וְלָמָּה יֵשׁ חַיּוֹת – שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל?
.
הַקֹּדֶשׁ – הוּא חִבּוּר לֶאֱלֹקִים,
עַד שֶׁכְּלֵי הָאָדָם – בָּאוֹר הָאֱלוֹקִי נִדְלָקִים.
טוּמְאָה – מִלְּשׁוֹן אֲטִימָה,
הִיא אוֹטֶמֶת אֶת הָאָדָם – מֵחִבּוּר לַנְּשָׁמָה.
וְהַחוֹל – הוּא זֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם,
הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ – אֶת שְׁנֵיהֶם.
.
מַטְּרַת הָאָדָם בָּעוֹלָם,
הִיא לִיצֹר בְּתוֹכוֹ כְּלִי מֻשְׁלָם.
מַטְּרָתוֹ הִיא – לַהֲפֹךְ אֶת הַחוֹל לְקֹדֶשׁ,
בְּכֹל יוֹם, שָׁבוּעַ – וְחֹדֶשׁ.
.
בַּעֲלֵי הַחַיִּים – מְחֻלָּקִים לִטְהוֹרִים וּטְמֵאִים,
הַטְּמֵאִים – מְעוֹרֶרִים בָּאָדָם אֶת הַטְּבָעִים הָרָעִים.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֵם אֲסוּרִים,
בְּנִגּוּד לַטְּהוֹרִים.
.
לָאָדָם יֵשׁ גּוּף וְנֶשָׁמָה,
הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית – וְהַגּוּף מֵהָאֲדָמָה.
הַגּוּף – נִזּוֹן מִבְּשַׂר הַבְּהֵמָה,
וְכוֹחַ הַחַיִּים שֶׁל הַבְּהֵמָה – הוּא מָזוֹן לַנְּשָׁמָה.
.
לָכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל – חַיּוֹת טוֹרְפוֹת,
הֵן רוֹדְפוֹת וְתוֹקְפוֹת – בְּשִׁנַּיִם חֲשׂוּפוֹת.
הֵן מְעוֹרְרוֹת בָּאָדָם – כּוֹחוֹת שְׁלִילִיִּים,
וּמוֹבִילוֹת אוֹתוֹ – לִדְחָפִים פְּלִילִיִּים.
.
הָאָדָם הוּא זֶה שֶׁבּוֹחֵר – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר,
בֵּין הַגְבָּרַת הַחֹשֶׁךְ – לְהַעֲצָמַת הָאוֹר.
הַאִם הוּא יְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹמֶר – וְאֶת רוּחוֹ?
אוֹ פָּשׁוּט – יִטְבַּע בְּתוֹכוֹ?
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָשַׁת שְׁמִינִי,
שֶׁתְּזוּנָה – הִיא עִנְיָן רוּחָנִי?
שֶׁלִּפְנֵי כֹּל אֲרוּחָה,
צָרִיךְ לְוַדֵּא – שֶׁמִּבְּחִינָה רוּחָנִית הִיא בְּטוּחָה.
שֶׁחָשׁוּב לְהַקְפִּיד – עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן,
כִּי זֶה לֹא רַק הַגּוּף – שֶׁמֵּהָאֹכֶל נִזּוֹן.
וְשֶׁאִם הָאָדָם – רוֹצֶה לְהַגְשִׁים אֶת תַּכְלִיתוֹ,
הוּא צָרִיךְ לָשִׂים לֵב – לְמָה שֶׁהוּא שָׂם בְּצַלַּחְתּוֹ.
תגובות

אינטרוספקטפובי
פירוש השיר: פרשת שמיני – כשרות המזון.
.
השיר מתחיל בשתי שאלות.
מה ההבדל בין קדושה טומאה וחול?
ומדוע יש חיות שאסור לאכול?
.
ואז יש הסבר:
הקדושה – זה חיבור לאלוקים עד שהאור האלוקי מאיר באדם.
הטומאה – מלשון אטימה.
היא אוטמת את האדם מחיבור לחלק האלוקי שבו.
החול – זה מצב ביניים, יכול לשמש את הקדושה ויכול לשמש את הטומאה.
.
מטרת האדם בעולם הזה זה לבנות בתוכו כלי שיוכל להכיל את האור האלוקי בשלמות ולהעלות את החול – למדרגת קודש.
.
בעלי החיים מחולקים לשתי קטגוריות.
חיות טמאות – וחיות טהורות.
באדם יש שני חלקים – גוף ונשמה.
הגוף הוא פיזי והנשמה היא רוחנית.
לבעלי החיים יש חלק פיזי, הגוף והבשר.
וחלק רוחני שנקרא נפש, כוח החיים שלהם.
כאשר האדם אוכל את הבהמה, הגוף ניזון מהחלק הפיזי של הבהמה והנשמה ניזונה מהחלק הרוחני של הבהמה.
.
זו בדיוק הסיבה שאסור לאכול חיות טרף כי כוח החיים שלהם חייתי ולכן הן מעוררות באדם טבעים חייתיים.
החיות טורפות – וכשהאדם ניזון מהן הוא נהיה יותר תוקפני, כעסן וכו'.
אלה תכונות שליליות ולכן האכילה של חיות שמעוררות באדם את הטבעים האלה אסורות לאכילה.
.
לאדם יש בחירה, בין טוב ורע.
האם הוא יבחר באכילת דברים שמעצימים את הרע שבו, או כאלה שיעזרו לו לתקן את עצמו?
האדם צריך לקדש את החומר, אך לפעמים הוא טובע בתוכו והחומר הופך להיות עיקר חייו.
למשל הבית, הרכוש, המכונית וכו'.
אך האדם צריך תמיד להזכיר לעצמו מהי תכלית החיים ולנסות להתקדם אליה כמיטב יכולתו.
צעד אחר צעד.
.
השיר מסתיים בתהיה, אולי המסר העיקרי בפרשה הוא על כמה חשובה התזונה?
כמה חשוב לפני שאוכלים לברר אם המזון יועיל לאדם מבחינה רוחנית או יזיק לו?
(וכמובן גם מבחינה בריאותית.)
ושאם האדם רוצה לממש את הפוטנציאל הרוחני הגלום בו, הוא צריך לשים לב למה שהוא מכניס לגופו.
.
שנזכה כולנו לתקן את עצמנו תיקון שלם בדרך הקלה ביותר.
.
שבת שלום עם ישראל!