פרשת ויקרא - להקריב כדי להתקרב.
מַהִי הַסִּבָּה – לְהַקְרָבַת הַקוֹרְבָּנוֹת?
הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאֱלוֹקִים – לֹא צָרִיךְ מַתָּנוֹת.
כְּדֵי לְהָבִין אֶת זֶה – צָרִיךְ לַחֲזֹר לַשֹּׁרֶשׁ הָרַע,
שֶׁנּוֹבֵעַ בְּמַהוּתוֹ – מֵהַהַסְתָּרָה.
.
הַכֹּל הִתְחִיל – בְּאָדָם וְחַוָּה,
הֵם רָצוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה,
לְהַרְבּוֹת – אֶת הָאַהֲבָה.
אַךְ כְּשֶׁגָּדְלָה הַתַּאֲוָה,
הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁלֹט בָּהּ – וְהַ"מְצִיאוּת" נֶחְרְבָה,
וְעַכְשָׁו – אָנוּ בִּמְצִיאוּת הַרְבֵּה פָּחוֹת טוֹבָה.
.
הַגּוּף הִתְגַּבֵּר עַל הַנְּשָׁמָה,
וְעַכְשָׁו אָנוּ בְּמֵמַד הַהַגְשָׁמָה.
הָאֱלוֹקוּת נִסְתֶּרֶת פֹּה – וַעֲלוּמָה,
וְהָרָצוֹן אָפוּף בְּזֻהֲמָה.
.
הַנֶּפֶשׁ הַבֶּהֵמִית – הַדּוֹמָה לְפָּרָה,
הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לָנוּ לַעֲשׂוֹת רַע.
לַחְטֹא – וּלְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה,
לְהַגְבִּיר אֶת הַהַסְתָּרָה – עַל יְדֵי עוֹד עֲבֵרָה.
.
יֵשׁ לָנוּ נֶפֶשׁ אֱלוֹקִית – שֶׁרוֹצָה לְהִתְקָרֵב לֶאֱלֹקִים,
וְזֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם – שֶׁיִּהְיֶה סִכְסוּךְ בֵּין הַחֲלָקִים.
מִצַּד אֶחָד - אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים,
מִצַּד שֵׁנִי – לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲסוּרִים וּמְתוּקִים.
זֶה גּוֹרֵם לְכָךְ – שֶׁבְּתוֹכֵנוּ יִהְיוּ תָּמִיד מַאֲבָקִים.
.
אֶת הַקוֹרְבָּן מַקְרִיבִים,
כְּדֵי לְהִתְקָרֵב – כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבִים.
אָנוּ מַקְרִיבִים אֶת הַחֵלֶק הַבֶּהֵמִי – אֶת הַבְּהֵמָה,
כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לַחֵלֶק הָאֱלוֹקִי – לַנְּשָׁמָה.
הַקְרָבַת הַקוֹרְבָּן – הִיא תַּהֲלִיךְ חֲוָיָתִי,
שֶׁבּוֹ הָאָדָם מַקְרִיב מֵעַצְמוֹ – אֶת הַחֵלֶק הַחַיָּתִי.
וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיב אֶת רְכוּשׁוֹ, בְּהֶמְתּוֹ - גַּאֲוָתוֹ,
הוּא מִתְחַבֵּר יוֹתֵר - אֶל נִשְׁמָתוֹ.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,
הוּא שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים – עַל יְדֵי הַקְרָבָתֵנוּ?
שֶׁהָאַהֲבָה נִמְדֶּדֶת – עַל בְּסִיס נְתִינָתֵנוּ?
שֶׁהָרָצוֹן לְקַבֵּל – רַק מַרְחִיק אוֹתָנוּ מִתַּכְלִיתֵנוּ?
וְאִם רַק נִתְחַבֵּר – לִתְכוּנַת הַנְּתִינָה שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ,
נְגַלֶּה – שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ,
כִּי נַגִּיעַ – לִגְאֻלָּתֵנוּ?
תגובות
אינטרוספקטפובי
פירוש השיר: פרשת ויקרא – להקריב כדי להתקרב.
.
השיר מתחיל בשאלה, מדוע מקריבים קורבנות?
הרי אלוקים לא צריך שניתן לו משהו, הוא בורא עולם, הוא ברא את הכל, הוא לא צריך שניתן לו חלק ממה שהוא עצמו ברא – כי הכל שלו.
אך כדי להבין את הסיבה לכך, צריך לחזור אחורה, לשורש הרע וההסתרה – לחטא אדם הראשון.
.
אדם וחווה רצו לעשות "עבירה לשמה", ובמילים פשוטות, הם רצו לעשות משהו טוב אך התוצאה הייתה שלילית.
עץ הדעת טוב ורע, הכוונה היא עץ שמחבר את הטוב עם הרע.
הם חשבו שהם יוכלו לתקן את הרע על ידי החיבור שלו לטוב, אך נכשלו בכך וכתוצאה מכך החלק הרע שבהם התגבר עד לרמה כזו שהם לא יכלו לשלוט בו.
הרע – הוא החלק שמפריד את האדם ממקור הטוב, מבורא עולם.
כשהרע גדל, הם ירדו ממימד רוחני שבו יש קירבה גדולה להשם שנקרא גן עדן – לעולם הזה.
אנו במציאות שהיא תוצאה מהחטא של אדם הראשון.
כל אחד מאיתנו, הוא חלקיק נשמה של אדם הראשון שנשמתו "התפוצצה" בעקבות החטא ותפקידנו לתקן את החלק שלנו בחטא הזה.
במימד שאנו נמצאים בו, החלק הבהמי, הרע, זה שגורם לפירוד מהאלוקות, דומיננטי יותר מהנשמה.
ולכן החוויה הרוחנית פה חלשה עד בלתי מורגשת.
.
רובנו מזדהים עם החלק הבהמי שלנו, אנחנו חושבים שזה "אנחנו" שרוצים לעשות עבירות.
אך זה חלק מאיתנו שנפגם בעקבות חטא אדם הראשון (ההסבר הפשטני שלי לא הסביר את החטא לעומק ולכן יש דברים שיהיו קצת לא מובנים) והוא צריך להיות מתוקן.
.
בעל התניא מסביר שיש לנו שני סוגי נפשות, נפש אלוקית שרוצה להתקרב לאלוקים ונפש בהמית שרוצה תאוות חומריות.
אנו צריכים לתקן את הנפש הבהמית כדי שהיא תהיה כלי לנפש האלוקית.
.
הקורבן שאנו מקריבים, הוא בעצם הקרבתו של החלק הזה בתוכנו.
אנו מקריבים בהמה פיזית, ומקריבים ברמה הרוחנית את החלק הבהמי.
מקריבים את הבהמה, את הרכוש, את הדבר שאליו הנפש הבהמית משתוקקת – כדי להפחית את עוצמתה.
ואז שאנו מקריבים חלק מהנפש הבהמית שלנו, כתוצאה מכך אנו יותר מחוברים לנפש האלוקית – ומתחברים יותר לאלוקות.
.
השיר מסתיים בתהיה שאולי המסר העיקרי בפרשתנו הוא שכדי להתחבר לאלוקים שהוא רק משפיע ונותן – אנו צריכים לצמצם את הרצון לקבל ולהגביר את הרצון לתת וכך להידמות אליו?
שהדרך להיגאל מהכבלים של הרצון האגואיסטי – היא לפתח את הרצון האלטרואיסטי?
ואם רק כולנו ננהג כך, נגיע לגאולה השלמה, ולא יהיה יותר סבל בעולם?
.
מאחל לכולנו שנצליח להגשים את תכליתנו, להקריב מהחלק הבהמי שבנו כדי להתחבר לחלק האלוקי שבנו.
.
שבת שלום עם ישראל!
אינטרוספקטפובי
השיר ביוטיוב מיוזיק: להקריב בשביל להתקרב