נשאבת אחורה
לפני 6 ימים
64 צפיות

אני פוגשת בסערה ובי היא לא משחררת, היא מתחננת בפניי שאביט אחורה ואבין מה היא אומרת, היא נושבת בשיערי ואני מתפוררת ברוח, מבקשת שאזכר מה קרה מתחת לעץ התפוח, אני לא מרגישה בחסר רק את הקור שאיתה מזמר, ואיכשהו אני נמצאת באותו היום הנוח, עם ידי קשורות מבלי היכולת לשנות רק להביט ולצרוח בתסכול וחוסר מצב רוח
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: SunEater
כוס הדמעות
ללא תכולה אני יושב במקהלה ומביט בכל הצבעים,אני מרגיש שהם סוגרים עליי ולוקחים לי את המילים.כל הציפיות שעליי נופלות גורמות...
קראו עוד
זרים בחושך
שני חלקים מאותה החוויה; איך אנחנו זרים?מרגיש לי שעברנו את אותו הסיפור במשך חיים שלמים.נכנסנו למגרש המשחקים של הגדולים לל...
קראו עוד
אני האדם מלא האש.
הצתה גוררת מעש ואני לא מרגיש שאני יכול לעצור,ברגע שהכפתור נלחץ הכל מתגלגל לתוך הבור,אני יכול להתהלך על פני האדמה ולהחזיק...
קראו עוד
שלכת
בשלכת בצאת הכוכבים,כשהעצים השילו את עורם מהפנים, התהלכה לה ילדונת עטופת צבעי אופל ,ומבטה מוחבא מאחורי הכלים.לא נשאר...
קראו עוד
נמרוד - מתנדב ער"ן
יואהוו
כתבת בצורה עוצמתית ונוגעת ללב. המילים שלך מצליחות להעביר סערה פנימית בצורה כל כך חיה ומוחשית, עד שמרגישים ממש את הרוח, את הקור ואת חוסר האונים. הדימויים שלך חזקים ומעוררים הזדהות עמוקה. יש משהו קסום ומטלטל ביכולת שלך לצייר רגשות באמצעות מילים. פשוט כתיבה מדהימה!
מאחל לך שבת קסומה.
שרי מתנדבת ער"ן
היי את ✨️
מרגישה את מה שאת מתארת בכזו חיות ועוצמה. זה מרגיש כל כך כואב, תחושה מטלטלת של חוסר אונים. כלואה בתוך לופ שאוחז בך מבפנים ולא מרפה. הדימויים שלך כל כך חזקים.
חשבתי, שאולי כדאי לנסות בדמיון לפתוח את הלופ הזה, לדמיין איך את כן מצליחה להשתחרר מהקשר בידיים ומצליחה לשנות את הנרטיב ולכוון אותו למקום שאת תבחרי, שאת רוצה ✨️