ראשית עשיתי החלטה מוזרה, להשבית את האתר השחור ואת הפייקבוק

הודעתי ל-א' שאני ממש לא יכולה להשאר

נכנסתי לחרדה כי הוא והסמבולי ממש מדברים אותו הדבר

שוחחנו בטלפון לא היתה כימיה בעליל, זה אמור להרגיע אותי אבל הנפש שלי לא שוקטת. אני כמו מצבה של הסמבולי, הולכת ומזהה אנרגיות כמו שלו

אסור לי לשחק במיניות אלטרנטיבית. זה לא מתאים לא רלונטי בכלל

אני בורחת מלכתוב את הסדנאות שלי והגיע הזמן לשבת ולעשות ולהגיש גם הצעה למישהו. לא משנה מי. ולרוץ על זה

ואני מרגישה מרמור בוקר יש לי פסיכולוגית ולא בא לי כל הסיבוב הזה, ואני מבינה שזה פשוט רחוק לי מדי. זה שעה נסיעה, שעה טיפול, שעה חזרה. זה יותר מדי לכל בנאדם זה מוגזם ואין לי עצבים לזה היום

אני קמה מוקדם כבר מספר ימים, התחלתי לכבס, לסדר מעט

מלון מרגיש רע ואני לא יכולה להשען עליו

UV עסוק בזוגיות ובחיים שלו

בקיצור מהות המרמור: אין לי זוגיות אני רווקה, ואני אצטרך ללכת סביב זה

תודה להשם על היום המוזר הזה, עם הרגשות המוזרים של החרדה מהסימבולי ומא'  שמזכיר אותו ומעצמי

אני משערת שאני גם אוהבת לשבת במקום הזה

התחלתי לקחת תכדורים של הפסיכופתית

אין השפעה המינון נמוך, עקב רצון לפגישה עם גן עדן, אנחנננו לוקחות את זה לאט נורא, עמ שלא תהיה בחזקתי יותר מקופסה אחת בכל רגע נתון

אני חייבת קלונקס או גאנג'ה אבל שניהם אין לי המוח שלי משתולל

ארני חייבת לצאת לטיול עם הכלבה והמוטיבציה לצאת איןננה

אבל אין מה לעשות זזים ונהיה בסדר

יאללה ברכות ותשבחות