אומרים שהכול בסדר.
מחייכים, צוחקים, מדברים על מזג האוויר, על עבודה, על העתיד.
לא מדברים על זה.

לא צריך לדבר על זה.

יש ידיים שעובדות בשקט,
ידיים שמבינות עבודה.
לוקחות, מפרקות, מערבבות.
שקט.

מתבוננים בזה, שמים את זה בקווים ישרים, מיישרים, דוחסים.
לא מופתעים. לא נרתעים.
רק עושים את העבודה.

זה לא יפה. לא צריך להיות יפה.
לא מצפים שתבין.
לא רוצים שתדע.

מדברים כאילו הכול רגיל, כאילו החיים ממשיכים.
האור דולק, הקפה מוכן, המדים על השידה.
לא מדברים על זה.

אתה לא שואל. לא שואל על החלקים, על מה שהיה, על מה שמתחבא.
אתה לא מסוגל להכיל.
אתה לא מבקש לדעת.

סוגרים את זה, תופסים את זה חזק, שותקים,
מתקנים את המסכה, מחזירים את הכול למקום.

בוא תאכל את מה שיש.
אל תחשוב, אל תסתכל, אל תשאל.

העולם ממשיך.