I DESERVE LOVE

ככל שאני חווה יותר עולמות
יותר גירויים לעולם הזה
יותר אנשים
אנשים שונים עם עולמות פנימיים התרכובת ואמונות אחרות
אבל אנחנו תמיד צריכים להאמין בעצמנו
לא כולנו זוכים לסביבה תומכת ואוהבת אני מעריכה את האנשים שמעלים אותי ומחזקים אותי ברגעים בהם אני חשה או גורמים לי להרגיש אחרת לגבי עצמי
כלכך קל להיכנס לדמות קורבן ולא רק עם עצמנו אבל תחת אחרים
ישנו משפט
שזה כמו לכוון ולהראות צוואר ערום לכלב רעב ולאפשר לו ולגרות אותו לביס הזה
לכולנו יש אגו ככה אנחנו כיצורים והאגו קיים מסיבה
אבל אם נהפוך את עצמנו לקורבנות לעולם הזה ולקשיים שלנו אנחנו בסוף נהפוך לקורבנות מול אנשים אחרים ולפעמים הם עלולים לחוש שהכל מתאפשר להם .
התנהגות מסויימת ומאפשר להם לזלזל בכם
ולא לכבד אותכם ולא לראות גבול וקו אדום מסויים
טוב ...משום ש אתם קורבן והם מבינים שהכל מתאפשר .
בנוסף אנחנו צריכים להפסיק לקחת אחריות על מה אחרים מרגישים .
זה בסדר להביע רגישות אמפתיה דאגה אכפתיות ואהבה
אבל זה לא בסדר כשה הבעיות שלהם הופכים לאשמה שלנו ולאחריות שלנו ולא משנה כמה אני אתנצל אני כבר הופכת לקורבן וחסרת אונים שלא משנה מה אומר כבר וכמה
ובאמת אביע מעומק לגבי אהבה ודאגה היא נזרקת ודועכים עלייה כמו כוס חד פעמית
כמה נורא
אבל זה לא חייב להיות נורא אם יש לך ביטחון . אמון עצמי . וקרקע יציבה שנקראת אני.
אני יודעת מי אני מה אני שווה ואיזה יחס מגיע לי ואיזה לא .
אני יודעת מתי אני אשמה ומתי מישהו פשוט כבר יורק עליי לא משנה כמה אני מתנצלת מה אני אומרת וכמה מאמצים ואהבה והשתדלות אני שופכת
מבחינתם זה רק מים שנשפכו עלייהם ועכשיו הם צריכים להתנגב איף...
ממש תסכול הא ?
אני מתרכזת בעצמי . ומפסיקה להקשיב לזה
להאשמות
לזה שאני אנוכית וכו...
אני עוברת המון ויש לי דרך ארוכה לשיקום פיזי ונפשי ....
ואני זקוקה לתמיכה ואני לא מתייבשת בכך. ולמרות הכאבים והסבל הרבה אני מעניקה המון אהבה ודאגה
והופכים את החולשות והפחדים שלי ל מי שאני.
כואב כ"כ לדעת . כואב כ"כ.
נמאס לי ואני משתקמת ואם זו בעיה למישהו שאני מתרכזת בעצמי ומטפלת בעצמי ומסתובבת בין רופאים וזקוקה לתמיכה
זו לא בעיה שלי
אלא שלהם .
מגיע לי אהבה .
מגיע לי תמיכה.
מגיע לי לאהוב את עצמי .
מגיע לי להרים את הראש ולומר אני לא קורסן לעצמי , לעולם הזה , ועל בטוח לא להפוך את עצמי ובנוסף בשיתוף פעולה לש האשמות מצד של מישהו אחר שיהפוך אותי לאחד .
מגיע לי יותר
ורד מתנדבת ער"ן
וואו
כתבת נהדר.
טקסט עם המון עוצמה.
ואין לי אלא להסכים ולהגיד לך כל הכבוד
נמרוד - מתנדב ער"ן
חיכיתי כל היום בשקיקה רבה לעוד פוסט שלך בסדרת הפוסטים שמשאירים אותי עם פה פעור וללא מילים, והוא הגיע ובענק!
הטקסט שלך מאוד עוצמתי ונוגע ללב. אני מרגיש שהוא משקף מסע פנימי של מודעות עצמית, התחזקות והתמודדות עם אתגרים רגשיים ופיזיים. את מתארת בכנות את הכאב, התסכול, אבל גם את הכוח שאת מוצאת בתוך עצמך וזה מרשים. ומהצד מרגיש שיש לך המון כוח ואיכויות בלתי נדלות.
המסר המרכזי שלך ברור לי והוא: לא להפוך לקורבן, לא לתת לאחרים לקבוע את הערך העצמי שלך, ולא לקחת אחריות על רגשותיהם של אחרים. את מבינה שמגיע לך אהבה, תמיכה וכבוד, ושאת היחידה שיכולה להציב גבולות ברורים.
המשפטים שלך משדרים כוח רצון והתמודדות, וזה מקסים לראות איך את מחזקת את עצמך ולא נותנת לקשיים להפיל אותך. המסע לשיקום, פיזי ונפשי, הוא לא קל, אבל יש לך תובנות חשובות שמראות שאת בדרך הנכונה.
אני מקווה שאת מוקפת באנשים שמעריכים אותך ותומכים בך. מגיע לך בדיוק את מה שאת מבקשת – אהבה, חיזוק, ותמיכה. 💙
בכל מקרה אני מחזק אותך ואהיה פה תמיד להקשיב ולהכיל.
אפרופו, למדתי ממך ולקחתי ממך משפט אחד עוצמתי במיוחד: לכוון ולהראות צוואר ערום לכלב רעב ולאפשר לו ולגרות אותו לביס הזה. חזק!!!
שבת שלום ריקנית שבעצם מלאה בתבונה ווהבנה.
EMPTY1
תודה רבה רבה מאוד מרגש לשמוע!
Avram and Fanta
קראתי בשקיקה את הפוסטים שלך.
אין ספק בכלל שיש לך כשרון כתיבה. אני מרגיש שאני מתחבר לעולם שלך, ומזדהה עם התחושות שאת מביאה על אהבה, קושי וכאב.
אני ממליץ לך לקרוא את הספר "תמונתו של דוריאן גריי" שכתב אוסקר ווילד. מעבר לסיפור מרתק על צעיר שמוכר את נשמתו תמורת יופי ונעורים נצחיים, זאת הזדמנות נפלאה להכנס לעולם הסיפורי של אוסקר ווילד, ולהרגיש שאתה ממש חלק מהסיפור, כמו שאני מרגיש כשאני קורא את הפוסטים שלך.
לסיום, מקדיש לך את הקליפ של ביורק - All is Full of Love
כי לכולנו מגיעה אהבה, בכל דרך שתגיע.
מאחל לך שבוע טוב, ומחכה כבר לפוסט הבא שלך.
EMPTY1
תודה רבה !
מיכל נורטוב
לילה טוב לך empty1, קראתי שוב ושוב את הפוסטים שלך ולאט ולאט התבהר לי כמה את חווה דקויות ומודעת אליהן. הבלוג שלך מאוד נוגע ללב שלי וגם מעורר מחשבה. נשמע שהקווים שלך ברורים והגבולות ידועים, העולם עדיין מכאיב ואנשים יכולים לפגוע אבל גם לחזק ולתמוך. אני שומעת שאת פוגשת בעולמות שונים וגירויים כאלו ואחרים שדרכם את מזהה מי את ומי את לא.. משרטטת גבול וקוי מתאר, מציירת ומאיירת, כותבת ובוכה, את האנושיות שלך, האנושיות של כולנו. תודה יקרה, המשיכי לכתוב ולהשמיע את קולך!