כן אם אתם שואלים ..ואולי אתם לא , הציור שלי לא יודעת למי אכפת ואם בכלל..

מרגישה קצת אנוכית 

אני אנוכית.

אני מרגישה חץ חד ועמוק בליבי 

הרבה אנשים מכירים אותו בתור קופידון , מלאך האהבה 

והוא השליך עליי חץ עבה וחד במיוחד ואיך הוא עבר ללב קשיח כמו שלי ? לפעמים אני בעצמי לא יודעת 

אבל לפעמים אני מנסה להוציא את החץ החודרני והכאוב הזה מהחזה שלי וכל פעם שאני מנסה אני מתחילה לדמם ולפחד הרבה אומרים שאהבה משנה אנשים 

אני חושבת שהאהבה שלי משנה אנשים 

היא גורמת להם להבין שאי אפשר לאהוב אדם מדמם עם חץ כמו שלי בחזה הם מרגישים שזו מחויבות להוציא אותו ולטפל בו 

היא גורמת לאנשים להבין שמגיע להם יותר מרק שלולית דם 

היא גורמת לאנשים להבין שאם אני רוצה לחבק אותם החץ הזה עלול לחדור לליבם ולפגוע בהם 

ובגלל קופידון . בגלל החץ הזה בחזה שלי אני לא יכולה לאהוב ?  אוליי הגוף שלי והנפש נלחמים בכאב החד הזה ויחד עם זאת להיות תחת שיקוי האהבה .

אבל האם זה קופידון ששלח את חצו לעברי? או האם מדובר במלאך אחר איתו התבלבלתי רק בגלל שגם לו יש כנפיים 

זה מלאך המוות ? קשה להבדיל בגלל החשכה והכאב של החץ הזה 

קוללתי? 

וחץ האהבה הזה זה חץ ההרס . 

החץ שהורג אותי באיטיות ואחרים לא יכולים להתקרב וכועסים וזועמים כי לא ניתן להתקרב לאדם עם חץ כה גדול בחזה 

עם שלולית דם כזו מחליקה 

החץ בתוכך . 

את אשמה 

את אנוכית על כך שאינך מוציא את החץ הזה עבורי 

איך את יכולה להמשיך ללכת עם חץ בחזה ???

אני מצטערת ...

אני חשבתי שזה היה קופידון 

וכנראה שאני תחת כוחו של מלאך המוות ..

היא לא יודעת שאם אוציא את החץ הזה 

אני לא אוכל יותר לחשוב שזה קופידון 

אותו מלאך ינצח ויקבל את נשמתי ואהבתי למקום אחר 

רחוק רחוק מכאן