אופטימיות לא זהירה – אלא גדולה, בוהקת ומאירה
אופטימיות היא התרופה הטובה ביותר
רבים רואים בתקופתנו תקופה קשה לאנושות, ואפילו את סוף הדרך.
זה הטבע האנושי לחשוב תמיד שפעם היה יותר טוב…
מעטים יכולים להביט על המציאות ולגלות בה את הנסים והנפלאות שמאפיינים את תקופתנו. זאת חולשתו הגדולה של האדם, שהוא מתעקש לראות את הרע, כאילו שהוא עומד בפתח ומאיים עליו ובכך מתעלם מכל הטוב והשפע של היקום.
אם כבר אנחנו כל כך אוהבים לחזור לתקופות קדומות, באזור אירופה, הבה באמת נעלה משם גם כמה עובדות:
גיל החיים הממוצע בימי הביניים היה כ-40 שנה. מה שנקרא בן 40 לקבורה…
במלחמות ובמגפות מתו באותה תקופה מיליונים!
מיליונים גם מתו מרעב!
לרוב האנשים, אלו שלא נולדו עשירים, לא היה שום סיכוי להתעשר אי פעם.
בימים ההם העולם לא היה כל כך נפלא כמו שנדמה לנו, הוא פשוט היה נורא נורא קטן. רוב האנשים נולדו ומתו באותו מקום, לא היו אמצעי תחבורה ומעט מאוד היה ידוע על כדור הארץ. האנשים חיו כמו צפרדעים בביצה שלהם, ואולי לכן היה להם טוב כל כך…
עם בוא המהפכה התעשייתית אמנם השתפר מעט המצב, אבל העבודה הפכה אז למסוכנת לא פחות ממלחמה. המונים נהרגו במכרות, ובכל מני פרוייקטים חדשים ומסוכנים.
הבה נחזור לימים היפים
כשהיינו מתים בני 40
הבה נחזור לימים הטובים
שבהם יותר אנשים מבעלי חיים היו נשחטים
הבה נחזור לתקופה הקדומה
שאיש לא מת מבושה, אבל הרעב עד מוות הכה
פעם לכולם הייתה עבודה
איש לא יכל לשבת סתם כך לאכול בהנאה
הבה ניזכר בתקופת העבדות היפה
ונמריא על כנפי חרוזים לתקופה של מלכים
שהעם לו העלה מסים ומי שלא יכל נמכר לעבד לאחרים
שוויון זכויות כמעט כללי, כי העושר היה כל כך חלקי…
הידד המהפכה הצרפתית המפוארת,
שהעם הבין שרע לו ויכול להיות אחרת.
אבל לחזור לאותה תקופה לא הייתי מייעץ
כי ראש חושב הפך אז במהרה לרועץ…
לא פעם הגיליוטינה קטעה
מחשבות רומנטיות נפלאות נורא
כן רבותיי מה לעשות
ומהפכה רק אצל אחר טוב לראות
ואולי על כנפי חזון סוציאליסטי
נחזור לימים של סטלין והעידן הקומוניסטי
של שקר תועבה וזוהמה
במסווה של אידיאולוגיה טהורה!
והיום? מה נורא…
העולם קטן ומלא צרות נהיה
כולם מרחמים על כולם
ובעיקר על עצמם
נוסעים כמו משוגעים
אבל שוכחים שפעם אניות בים אלפים היו מטביעים…
נושמים אוויר מזוהם
אבל רק לא מזמן בלונדון זיהום הפחם
את אור השמש חסם
אוי לנו יש לנו פצצות חכמות
אבל גם חרב חדה ידעה מלאכתה נאמנה לעשות
ובתים גבוהי קומות
פעם בבוץ נהנינו כל כך לרבוץ
ומחשבים שאת האנשים הופכים למכונות
פעם חישובים היו טוחנים לנו את המוחות
ותקשורת כל אחד יושב מרעהו מרוחק
כן הבה נודה על האמת
חטאנו בזה שלטוב פנינו סרבנו לשאת
ועכשיו עם העידן החדש
הבה ניתן הזדמנות ממש
את הקריאה תנו לשלום הזדמנות
עכשיו הזמן לממש
לא לתת לה למות
ומי שרוצה ממחשבה חיובית פניו להפנות
לטעון שיש רק למען המלחמה לעשות
לא ימצא עוד מקום
לבנו נפנה למרום
ליקום הטוב, היודע ומנחה אותנו נכון
אל האושר תמיד פנינו אל האור
לא נשקע בחושך
לייאוש לא נפנה לאחור
אם נטהר את נפשנו
נמצא עוד נמצא את האור בתוכנו
תגובות
