חחח זוגיות מישהו פה יכול להגיד לי מה זו זוגיות? 

זוגיות זו אהבה הדדית, נכון? תמיכה, עזרה, הכלה קבלה... לפעמים נדמה לי שכשאני נותנת יותר מדי מעצמי אני מקבלת פחות ממה שמגיע לי. אני לא מחפשת תמורה על מעשיי סתם ערך קטן. איך אפשר להיות במקום שלא מעריך אותך? שלא מספק לך את הצרכים שאת זקוקה להם. הלוואי שבן זוגי היה רואה אותי כמו שאני רואה אותו. הלוואי שבן זוגי היה אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, אבל לצערי זה אינו המצב. מה שהכי כואב לי בכל הזוגיות הזאת, שלא משנה מה אני אעשה בשבילו שום דבר לא יספק אותו. מה בסך הכל ביקשתי קצת שקט בחיים? קשה לי לעשות את צעד הפרידה ואני לא בטוחה עד כמה אני רוצה בה, אבל אני מרגישה שאני חיה בלופ שלא נגמר שאני נשאבת למחוזות אפלים שחשבתי שכבר יצאתי מהם שאני נתתי לנפש שלי ולנשמה שלי קצת שקט אחרי הסערה ששתיהן חוו. חשבתי שאיתו מצאתי את השקט הנפשי שלי שאיתו זה יהיה אחרת, שאיתו אני אהיה מאושרת, אז למה אני כל הזמן בוכה בגללו? למה אני לא ישנה בלילות בגללו? למה אני תמיד, אבל תמיד צריכה להיות תחת אשמה כלשהי גם אם היא לא קשורה אליי? למה אני צריכה לחיות בפחד יומיומי? כן פחד. פחד מהכוחנות שלו כלפי מהאלימות המילולית שלו כלפי, מהיחס במזל ולא מכבד האיומים שלו הוא הכניס אותי לפחדים תמידיים הוא הפך אותי המשוגעת לפסיכופתית. אני רוצה אוויר אוויר נקי שאוכל לנשום בצורה נורמלית בלי דאגות, בלי פחדים ומבלי לאבד את המראה שלי שהולך ומתקלה בעקבותיו. אני לפעמים מסתכלת על עצמי במראה אני לא מכירה את שאת שבהשתקפות אני רואה בחורה עצובה, בחורה כבויה שאיבדה כל פיסת שמחת חיים שהייתה לה. איבדתי את עצמי את האישיות שלי את מי שאני. אני כבר לא זוכרת מי אני. אני מתגעגעת למה שהייתי פעם, אבל בינתיים מנסה לשרוד את היום.