מזמן לא בכיתי ככה ... ככה, שאני לא מצליחה לעצור 

חשבתי שהכאב הזה מאחוריי ולעולם לא יחזור 

אבל הכל צף ועלה פתאום בלי להתריע 

כשהיא יושבת מולי בשקט לא רוצה להפריע 

תחושות , מראות ,זכרונות ששורפים 

מתקופה לא רחוקה ... מרגעים כל כך קשים 

אז , כשהייתי בתוך סיוט שלא נגמר

כשהגוף לא בשליטתי הוא נתון בידיי זר 

אז ,  כשהייתי עם הזונדה שהוחדרה לי לגוף

חסרת אונים , מותשת  , בתוך טירוף

לא הייתי בנאדם ... רק עוד חולה

ואני רק רציתי להחלים מהמחלה ....

ועברתי דרך והרבה גלגולים 

עד שהגעתי אל אותם מלאכים 

אלו שנתנו לי להרגיש בת אדם 

החדירו בי אמונה שיש לי מקום ותכלית בעולם 

המלאכיות שלי שעטפו אותי בחום ,אהבה ואמונה

המצילות שלי בשנייה לפני האחרונה....

הן נתנו לי כוחות למשיך במאבק ולנצח

לבחור בי ואת המחלה לכסאח!

שם החלטתי לבחור בחיים

בחירה שמלווה אותי בכל צומת דרכים

ובדרך אני פוגשת עוד מלאכים בדמות אדם

הם שם, לכוון ולתמוך במסע שלי בעולם

ודווקא עכשיו מתוך הטוב והתחושה שאני מוגנת

פתאום צפה ועלתה בי תקופה אחרת 

וזה כאב ברמות שאי אפשר לתאר 

הרגשתי איך הלב שלי שורף , בוער 

להזכר במקום , בחוויות הקשות 

להרגיש שוב את אותן התחושות 

ואני מנסה להתעורר מהסיוט

למצא את הדרכים איך לחזור למציאות 

לזכור שבחרתי לטפס אל ראש ההר הגבוה ביותר

חזקה ,נחושה לעולם לא לוותר!!

למצא את כל מה שבעבר שאיבדתי ...

לחוות את החיים ולחיות כמו שחלמתי!