ב"ה

'מתי ניצחנו את היטלר'

רבים שואלים לעצמם מתי ניצחנו את היטלר אם אכן ניצחנו אותו,

 המקובל היא להצביע על התאריך שבה צבא הרוסי והאמריקאי הביסו את צבא הגרמני, וניצחו במלחמת העולם, אך זו עדיין לא ניצחון עמינו, במיוחד לאלו שמכירים בהיסטוריה העגומה כמה לא פעלו הצבאות החסידים לטובת עמינו, וודאי שקשה להצביע עליהם כגורמים עיקריים בהנצחת עם ישראל,

 או אולי יותר מדויק להצביע על שעת הקמת המדינה היהודית , אך אז כבר עברה שעת המלחמה,

אם כן אכן הרי עם ישראל חי ונושם מתפתח ומנצחת, לעומת מפלגת הנאצית שנעלמה כליל היא ושופטיה ומעריציה, האם באמת נכון שיש לנו העם היהודי חלק בניצחון ובגבורה,

דעתי אומרת שכן הוא, אבל במקום להצביע אל התאריך של ההחלמה נצביע על תאריך הלחימה, באותם שעות שאבותינו ישבו במחנות ההשמדה, והלכו כצאן לטבח התנהלה מלחמה סוערת שאכן לא היתה נראה באופק החושיים הגשמיים-הפזית. אך אמר כבר הצאר הרוסי 'אם איבדנו את המדינה לא איבדנו כלום, אך אם איבדנו את המורל איבדנו את הכל,'- זאת אומרת שהמלחמה זו בעצם על המורל ומכאן אלה שלא איבדו את המורל הם אלו שלחמו ואכן ניצחו,

ולצורך הדגמה אביא כאן סיפור שקראתי על ניצול שואה פרטיזן בשם בנימין שאחרי כמה בריחות חוזרות ונשנות הסתכנויות נתפס ע"י העס עס הגרמני והושיבו אותו ברכבת לדרך המוות דכוא ומיואש על הגורל שלו אלא כך בעודו יושב כך. פתאום שם לב איך שנערה אחת קפצה מחלון הרכבת וקיבלה יריה ונרצחה היא נתנה לו המוטיבציה להמשך הלחימה ועשה מעשה וגם קפץ ובדרך לא דרך מלט נפשו והקים משפחה בארץ.

הבה נתבונן אכן הנערה לא השאירה שום זכר וגם שמה לא ידועה אבל היא הקימה בית בישראל והנציחה העם הנצח.

סיפור דומה שמעתי מפי בעל המעשה עליו הוא מספר כיצד הוא נמצא באושוויץ והחליט לשים קץ לחייו אך בעוד שהוא רץ לעבר הגדר המחושמלת שומע זמזומים מהזונדר קומנדו איך שהם שרו שירי חנוכה ו הפיח בה רוח חיים חדשים ומאותו יום הוא החליט שמה שלא יהיה היא לוחם על החיים שלו.

על אף שיתכן שאין אחד מאותם מהזונדר קומנדו ששרדו עדיין הטביעו חותמת בעם הנצח ולהם חלק בניצול היהודי שהמשיך שרשרת העם.

נכון שזה נשמע משהו מיסטי ובלתי מציאותית אך המעמיק מבין שאכן מלחמה אידאלוגי על אף שזה נמצא בשלב פיזית אכן המלחמה הפסיכולוגי עדיין קיימת,

להמחשת הדברים אתן דוגמא רגישה כשארגון החמאס לוחמת בעם היהודי על זכותו בהקמת מדינה אפילו אם הם אכן הצליחו לעשות פרעות ולהרוס חיים שלמים ומשפחות שלמות, ובמקרה ספיציפית הרבה נשמות טהורות אכן רצחו אותם בכל זאת עדיין המלחמה על הקיום במדינה עדיין היא המלחמה. וכל זמן ש'עם היהודי' יושבת בארצו היא המנצחת,

אותו דבר כשעם הגרמני לוחמת על פיתרון סופי ואנחנו תולים תקווה. הניצחון בידינו.

וזהו הלקח שלי שבדרך לא דרך עיקר המלחמה היא על המורל וכשאנחנו לא נאבד את המורל אנחנו ממשיכים את שרשרת עם הנצח.