בבא מציעא דף פד עמוד א. 

התנא רבי יוחנן והתנא רבי שמעון בן לקיש [הדור הראשון של האמוראים, (בערך כלפני 1850 שנה)] היו ביניהם אהבה רבה. למדו יחד, וליבנו הרבה נושאים הלכתיים יחד. והתלמוד (הגמרא) מלאה במאמרים שדנו ביניהם שניהם, זה אומר כך וזה אומר כך. [סיפור מיוחד יש בגמרא איך הם נקשרו. ואין כאן המקום]. אבל כאן אני רוצה להביא סיפור מיוחד וחודרת שמסופר בגמרא-על פטירתו של ריש לקיש ואיך רבי יוחנן חבירו התמודד עם זה.

 וצריך להבין שמדובר כאן באנשים בעלי קומה. ראשי ישיבות בארץ ישראל בשנים ההם דור ראשון לאמוראים. וזהו הסיפור.

 כאשר נח נפשיה נחה הנפש-[הכוונה-נפטר] דרבי של התנא רבי שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא -והיה מצטער רבי יוחנן עליו הרבה/מאוד.

אמרו רבנן -אמרו החכמים [דנו התלמידים] מאן ליזיל ליתביה לדעתיה -מי ילך ליישב את דעתו [מה ניתן לעשות כדי להרגיע אותו מהצער], אמרו ניזיל -שילך רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה -שמחודדים ידיעתיו [הכוונה- שרבי יוחנן יראה יש תחליף.] אזל יתיב קמיה הלך (רבי אלעזר) וישב לפניו. כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן וכל דבר שהיה רבי יוחנן אומר לו אמר ליה תניא דמסייעא לך הביא לו רבי אלעזר בן פדת הוכחה מהמשנה כמוהו, הוכיח לו כמה דבריו נכונים ומדיוקים. אמר לו רבי יוחנן:  את כבר לקישא? האם אתה משווה את עצמיך כבן לקיש? בר לקישא רבי שמעון בן לקיש כי הוה אמינא מילתא כשהייתי אומר לו דבר הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא היה מפריך אותי עם עשרים וארבע פירכות-הפרכות ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי  והייתי עונה לו עשרים וארבע תשובות וממילא רווחא שמעתא ולכך התבררה השמועה ואת אמרת תניא דמסייע לך? ואתה מביא לי תנא שאומר כמותי, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא האם אני לא יודע לבד שיפה אמרתי?.

הוה קא אזיל היה הולך וקרע מאניה וקרע בגדיו וקא בכי ואמר ובכה ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא איפה אתה בן לקיש ואיפה אתה בן לקיש והוה קא צוח והיה צועק עד דשף דעתיה [מיניה] עד שירד מדעתו בעו רבנן רחמי עליה והתפללו החכמים עליו ונח נפשיה ונפטר.

רבי יוחנן בעל קומה. יושב ברומו של עולם ראש ישיבה בארץ ישראל בימים ההם לא שורד לבד צריך חברות. 

מה נענה אנחנו.