אני ומואנה התחלנו שימוש בכלי אילוף מאוד קשה, בכל פעם שהוא מופעל אני רוצה פשוט לפגוע בעצמי ומטילה בעצמי ספקות. יש בי צד סאדיסטי שהתעורר בשנים האחרונות ואני חוששת ממנו. בשלב מסויים זה ניסוי האסירים והזוהרים, מתישהו הפעלת הכח מתנרמלת.

עברנו לגור ביחש בדירה החדשה, ואני קצת לא מאורגנת, אין ממש אוכל, והאמת שאני חושבת שמעדיפה לפנות לגמח, המקרר עובד, הוא ריק, גם חשבון הבנק...

לארוחת בוקר מואנה אכלה את האוכל שלה. ואני אכלתי צ'יפס, שאריות מהזמנת וולט יקרה בצורה מוגזמת, שהזמנתי כדי לחגוג את הכניסה לבית החדש, אבל בדיעבד נדמה לי שפשוט לגור לבד קשה לי ורציתי לפגוש בן אנוש.

התחלתי טיפול חדש וזה משתפר עם הזמן.

הכלב אומנה פלייקי בבית החדש, קיבלתי תלונות, וזה עושה לי חרדות.

התחלתי ליווי חדש על רגל שמאל, זה מלחיץ מאוד. העלה את העניין של השיפוטיות שלי.

אני אבודה.

מחפשת עבודה.

האמונה שלי קצת שבורה.

משתדלת לקום בבוקר ולנוע. לא קורה.

מרגישה תקועה ורעה מאוד.