בהמשך לפרק המובא בפוסט הקודם [פרק ד], סוקר שלמה המלך היושב ברומו של עולם ויורד מן ההר אל העם הפשוט, מבין מכיל ומבטא רגשותיהם הקשים של הסובלים. ומגדיר כאב הבדידות מלפני 3000 שנה, ומעניין לראות איך שזה אקטואלי כ"כ ומדיוק כ"כ אחרי כ"כ הרבה שנים. אני מאמין שרבים מעמנו יחושו הזדהות בכל מילה ומילה. נהדר. 

ואומר כך:(פסוק ז) וְשַׁבְתִּי אֲנִי עוד, וָאֶרְאֶה הֶבֶל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כונתו לעולם שלנו- כדור הארץ.[ככה הוא מגדיר במשך כל המגילה את העולם שלנו כנראה שטמון בה מסר, שהעולם שלנו אכן נמצא באיזה שהוא מיקום מתחת השמש תוך העולמות הרבים [היקום, והאין סוף] כלומר יש עוד הרבה מה שאנחנו לא יודעים העולם לא נגמר פה] 

(פסוק ח) יֵשׁ אֶחָד אדם אחד ,[יחיד בודד] וְאֵין לו שֵׁנִי, [חבר, שותף] גַּם בֵּן וָאָח אֵין-לוֹ,

 וְאֵין קֵץ לְכָל-עֲמָלוֹ-, כי הכל הוא צריך לעשות בעצמו. [וכפי שמתאר בהמשך מעלות החברות אפשר להבין מה כוונתו בקומץ מילים אלה (מכלל הן אתה שומע לאו)]

-גַּם-עיניו (עֵינוֹ), [בינו ובין עצמו] לֹא-תִשְׂבַּע מעֹשֶׁר במידה ויש לו [קל וחומר כשהוא עמל על כלום - צרכים בסיסיים]; וּלְמִי אֲנִי עָמֵל, וּמְחַסֵּר אֶת-נַפְשִׁי מִטּוֹבָה-?!

-גַּם-זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע, הוּא. הכוונה שלא רק שהבודד צריך לעמול פיזית (ונפשית) יותר קשה כדי להגיע לתוצאות-הצלחות, אלא גם כשמצליח (ואין לו מי לשתף-שישמח איתו -שיכיר בהצלחה) הוא מרגיש ריק. עושר בלי משמעות.

 פסוק ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, מִן-הָאֶחָד: (מובן. פתגם משומשת) 

כי מלבד אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב, [כלומר-הצלחה] בַּעֲמָלָם.(פסוק י) כִּי (בגלל) שאִם-יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ, הָאֶחָד (הבודד) שֶׁיִּפּוֹל, אין את הבונוס הזה וְהרי אֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ.                  (פסוק יא) וכן גַּם אִם-יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם, [ולא יכלו/ירצו לקום, בכל זאת לפחות] וְאז חַם לָהֶם; וּאילו לְאֶחָד (בודד) ששוכב, אֵיךְ יֵחָם. (פסוק יב)                          וְכן, גם אִם-יִתְקְפוֹ, הָאֶחָד-מן השנים, הרי-הַשְּׁנַיִם יחד, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ;[כלומר יש יותר כח התנגדות=יותר סיכוים להתגבר] וְהַחוּט, הַמְשֻׁלָּשׁ,-חבל השזורה משלשה חוטים יחד [והוא משל לקשר של שלשה איש יחד] לֹא בִמְהֵרָה, יִנָּתֵק.

הרי בקטע זו מתאר ארבעה מצבים. שכל מצב בנפרד . תמיד השנים יותר טוב מהאחד, [לבד מהקושי הנפשי הבלתי נסבל 'אין קץ לכל עמלו' שהזכיר מקודם] . 

מצב 1 כשמצליחים יש שכר טוב [הצלחה יתירה] כששני אנשים עושים דבר יחד מאשר אדם בודד עושה

מצב 2 כשנופלים יש עזרה נפשי ופיזי ואחד יכול לעזר לשני לקום. מה שאין לבודד.

מצב 3 כששוכבים ואין מצב לקום לפחות זה צרת רבים משהו מרגיש את השני = יש אמפתיה.

מצב 4 במצב שתוקפים אותך יש יותר כוח לעמוד ממול התוקף ולהתגבר.

וכל אלו אין לבודד.             הבל וענין רע.